לדלג לתוכן

גאורג סימון אוהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גאורג אוהם)
גאורג סימון אוהם
Georg Simon Ohm
לידה 16 במרץ 1789
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה ארלנגן, נסיכות ביירוית
פטירה 6 ביולי 1854 (בגיל 65)
ממלכת בוואריהממלכת בוואריה מינכן, ממלכת בוואריה
שם לידה Georg Simon Ohm עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים נסיכות ביירוית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הדרומי העתיק במינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ארלנגן-נירנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט קרל כריסטיאן פון לנגסדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • מדליית קופלי (1841)
  • חבר זר של החברה המלכותית (5 במאי 1842)
  • אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1853)
  • אזרחות כבוד של נירנברג (1850) עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות על שמו קרויה יחידת המידה להתנגדות חשמלית: אוהם.
תרומות עיקריות
גילוי חוק אוהם.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאורג סימון אוהםגרמנית: Georg Simon Ohm, מבוטא אוֹם; ‏16 במרץ 1789 - 6 ביולי 1854), פיזיקאי גרמני מגלה חוק אוהם. לאחר המצאת הסוללה החשמלית על ידי אלסנדרו וולטה ובעזרת מיכשור שפיתח, קבע בספרו "מחקר מתמטי של מעגלים גלווניים" כי כאשר מוזרם זרם חשמלי קבוע בתיל מתכתי, המתח המושרה בין קצותיו נמצא ביחס ישר לאורך התיל וביחס הפוך לשטח החתך שלו, חוק המוכר כיום בתור חוק אוהם ומהווה את אחד מחוקי החשמל הבסיסיים ביותר. על שמו קרויה יחידת המידה להתנגדות חשמלית - אוהם. זוכה מדליית קופלי הבריטית לשנת 1841.

שנותיו הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורג סימון אוהם נולד במשפחה פרוטסטנטית בארלנגן שבבוואריה (אז באימפריה הרומית הקדושה). אביו היה מסגר ואימו הייתה ביתו של חייט בעיר. האב רכש את השכלתו באופן עצמאי ודאג להביאם לרמת השכלה מצוינת באמצעות ידע זה. משבעת ילדי המשפחה הגיעו לבגרות רק שלושה: גאורג, אחיו הצעיר מרטין, לימים מתמטיקאי נודע, ואחותם הצעירה אליזבת ברברה. כשהיה גאורג בן עשר, נפטרה אם המשפחה.

שלושת ילדי המשפחה הגיעו עוד בילדותם להישגים גבוהים במתמטיקה, בפיזיקה, בכימיה ובפילוסופיה. מגיל 11 עד גיל 15 למד בגימנסיה בעירו, שלא היה בה דגש מספיק כל מדעי הטבע, למורת רוחו ובניגוד לחינוכו. בזה יש דמיון בין האחים אוהם לאחים ברנולי.

השנים באוניברסיטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך דאגה להשכלה שלו נשלח אוהם לשווייץ שם קיבל ב-1806 משרת מורה למתמטיקה. המתמטיקאי קרל כריסטיאן פון לנגסדורף (המנחה האקדמי שלו) עזב את אוניברסיטת ארלנגן ב-1809 וגם אוהם רצה לעזוב יחד איתו ולעבור לאוניברסיטת היידלברג, אך הוא שמע לבסוף לעצת המנחה שלו ולמד מתמטיקה באופן פרטי תוך שהוא מעיין, בהמלצת לנגסדורף, בעבודותיהם של לאונרד אוילר, פייר-סימון לפלס. במרץ 1809 עזב את משרת ההוראה בבית הספר והחל להיות מורה פרטי בנשאטל. לאחר שנתיים של לימוד והוראה פרטית שב אוהם באפריל 1811 לאוניברסיטת ארלנגן.

תקופת ההוראה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהם קיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת ארלנגן ב־25 באוקטובר 1811 והצטרף לצוות הפקולטה כמרצה מן המניין. הוא עזב לאחר שלושה סמסטרים משום שהוא לא יכול היה להתקיים מן המשכורת הזעומה שקיבל והוא לא ראה לעצמו עתיד מזהיר שם. ממשלת בוואריה הציעה לו משרה מורה למתמטיקה ולפיזיקה בבית ספר ברמה נמוכה בעיר במברג. הוא החל ללמד שם בינואר 1813. כיוון שלא היה מרוצה מעבודה זו כתב ספר לימוד בגאומטריה כדי להוכיח את יכולותיו. בית הספר שבו לימד נסגר בפברואר 1816 והוא נשלח על ידי הממשלה לתגבר לימודי מתמטיקה בבית ספר רב אוכלוסין בבמברג.

לאחר שהשיג משרה זו שלח אוהם את כתב היד השלם של ספר הגאומטריה אל פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה, וזה התלהב מהספר והציע לו משרת מורה בגימנסיה בעיר הגדולה קלן. בבית ספר זה היה דגש רב על הוראת מדעים ואוהם נדרש ללמד גם פיזיקה. במעבדה בבית הספר החל לערוך ניסויים בפיזיקה, מה שהיה קל לו כיוון שהיה בן של מסגר והייתה לו שליטה מסוימת במכשירים מכניים.

ב-1827 פרסם את ספרו "מחקר מתמטי של מעגלים גלווניים". בית הספר לא העריך את עבודתו והוא התפטר. ב-1833 פנה אל המכון הפוליטכני של נירנברג, והועסק שם. ב-1852 הפך לפרופסור לפיזיקה ניסויית באוניברסיטת מינכן.

ב-1849 הוציא את ספרו "תרומות לפיזיקה מולקולרית" ובהקדמתו כתב שהוא מקווה להוציא כרך שני ושלישי שלו "ואם אלוהים יתן לי אורך ימים, גם כרך רביעי". היה בעל אמונה דתית חזקה.

נפטר במינכן ב-1854.

החוק פורסם בספרו "מחקר מתמטי של מעגלים גלווניים" והוא קובע שהזרם נמצא ביחס ישר למתח על המוליך. החוק נתגלה למעשה על ידי המדען הבריטי הנרי קוונדיש אך הוא לא פרסם אותו. רק ב-1879 נתגלה שהוא היה המגלה הראשון ולכן החוק קרוי עד היום על שמו של אוהם דווקא. למרות השפעתו העצומה בימינו, בזמנו היא נתקבל בקרירות ודיי בזלזול. הספר עוסק בתאוריה הכללית של אוהם על החשמל ובעיקר בהבדליה מתאוריות החשמל של ז'וזף פורייה ושל קלוד לואי נאוויה. בעבודה זו הונח הבסיס לתורת המעגלים החשמליים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]