לדלג לתוכן

ג'קלין קנדי-אונאסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ג'קלין קנדי אונסיס)
ג'קלין קנדי-אונאסיס
Jacqueline Lee Bouvier Kennedy Onassis
ג'קלין קנדי
ג'קלין קנדי
לידה 28 ביולי 1929
סאותאמפטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 במאי 1994 (בגיל 64)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jacqueline Lee Bouvier עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בן או בת זוג ג'ון פיצג'רלד קנדי (12 בספטמבר 195322 בנובמבר 1963)
אריסטוטלס אונאסיס (20 באוקטובר 196815 במרץ 1975) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוריס טמפלסמן (198019 במאי 1994) עריכת הנתון בוויקינתונים
הגברת הראשונה של ארצות הברית
20 בינואר 1961 – 22 בנובמבר 1963
(שנתיים)
פרסים והוקרה
  • Trustees Award (1962)
  • מדליית הכבוד של האליס איילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משפחת קנדי בעת חופשה ב-1963
נשיא ארצות הברית, ג'ון פ. קנדי, ורעייתו ג'קלין מגיעים לדאלאס, כמה שעות לפני רצח הנשיא

ג'קלין לי בובייה קנדי אונאסיסאנגלית: Jacqueline Lee Bouvier Kennedy Onassis;‏ 28 ביולי 192919 במאי 1994) הייתה רעייתו של נשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי וכיהנה כגברת הראשונה של ארצות הברית בשנים 19611963.

ג'קלין נולדה בעיר סאות'המפטון שבלונג איילנד, למשפחה ניו יורקית מהחברה הגבוהה. היא בתם של ג'ון ורנו בובייה השלישי (18911957) סוכן בורסה ממוצא צרפתי, ואשתו ג'נט נורטון לי (19061989), בתו של נשיא בנק. אמה היא צאצאית למהגרים מאירלנד שנמלטו מן המדינה בזמן "רעב תפוחי האדמה הגדול" במאה ה-19. אחותה היא לי רדזיוויל.

בשנת 1947 השלימה את לימודי התיכון, שאת חלקם בילתה בצרפת. במהלך לימודיה גילתה כישרון ללימוד שפות ושלטה בצרפתית ובספרדית באופן שוטף. לאחר אירוסין שלא עלו יפה לסוכן בורסה, פגשה בחבר בית הנבחרים ג'ון פ. קנדי במסיבה, לאחר שזכתה בתחרות כתיבה מטעם הירחון "ווג". השניים התארסו, ונישאו ב-12 בספטמבר 1953, בניופורט שברוד איילנד. לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים: ארבלה (נולדה ללא רוח חיים בשנת 1956), קרוליין בובייה קנדי (נולדה ב-1957), ג'ון פיצג'רלד קנדי הבן (19601999), ופטריק בובייה קנדי (מת בהיותו פעוט בשנת 1963).

הגברת הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדי ניצח בבחירות לנשיאות בשנת 1960, וב-20 בינואר 1961 הושבע לתפקיד נשיא ארצות הברית. אחרי תקופת נשיאותו של אייזנהאואר, שאופיינה בתדמית אפורה של המוסד הנשיאותי, בלט הזוג הצעיר (ג'קלין קנדי הייתה בת 32 בעת כניסתה לתפקיד), שלו היו ילדים צעירים מאוד – אירוע לא שכיח באותו הזמן בבית הלבן.

לראשונה כלל הבית הלבן פעוטון, בריכת שחייה, חדר משחקים ובית עץ במדשאה. ג'ון קנדי הקפיד להצטלם כשהוא משחק עם ילדיו.

ג'קלין קנדי החליטה להפוך את הבית הלבן למרכז תרבותי, שייצג את ההיסטוריה האמריקאית. היא אספה חפצי אמנות ורהיטים עתיקים, וביצעה בבית הלבן שיפוצים נרחבים. בנובמבר 1961 הכריזה על הקמת ועדה היסטורית לשימור הבית הלבן, ואף כתבה ספר "הבית הלבן: מדריך היסטורי" שהיה לרב מכר. מכירות הספר סייעו במימון השיפוצים. ב-14 בפברואר 1962 ערכה לכתבי טלוויזיה סיור נרחב בבית הלבן, שמטרתו הייתה להסביר לציבור כי השיפוצים נעשים למטרה ציבורית, וכי הבית הלבן הוא יותר ממשכנו של הנשיא – מדובר בסמל להיסטוריה האמריקנית, ולגדולתה ועוצמתה של אמריקה. בנוסף לכך קנדי החלה מסורת לפיה הגברת הראשונה מעצבת מדי שנה עץ חג מולד בחדר הכחול שבבית הלבן ובוחרת נושא שילווה את העץ ויאפיין אותו.

הזוג הנשיאותי שידר סוג של זוהר שהיה עד אז נחלתם של כוכבי קולנוע בלבד. מעריצי קנדי כינו את הבית הלבן "קמלוט" על–שם טירתו האגדית של המלך ארתור ובין באי הבית הלבן היו משוררים, סופרים, מדענים, כוכבי קולנוע וספורטאים.

ג'קלין קנדי ליוותה את בעלה במסעות רבים אל מחוץ לארצות הברית, ונפגשה עם שועי עולם: שארל דה גול (אשר שיבח אותה על הצרפתית המעולה שבפיה, וידיעתה הנרחבת בהיסטוריה ובתרבות צרפת) והאפיפיור יוחנן העשרים ושלושה, וכן נסעה בלוויית הנשיא לדרום אמריקה, קנדה, הודו ופקיסטן. במהלך המסע לצרפת התבדח קנדי כי "אציג עצמי לקהל – אני האיש שמלווה את ג'קלין קנדי לפריז, ונהנה מכל רגע".

הייתה זו חזות מבודחת וזוהרת, אך מתחתיה היה זרם עכור של טרגדיות אישיות. הנישואין בין בני הזוג היו רעועים כמעט למן ההתחלה, ולמעשה היו אמורים להסתיים בגירושין, אילולא נישאו השניים בחתונה קתולית. קנדי ניהל מספר קשרים עם נשים אחרות, וג'קלין קנדי הייתה ידועה בכך שאהבה ליטול סופי שבוע ארוכים, שהחלו כבר ביום רביעי והסתיימו ביום שני, בנפרד מבעלה. טרגדיה נוספת שהטילה את צילה על חיי הזוג קנדי הייתה מות בנם, פטריק, בהיותו בן מספר ימים, באוגוסט 1963.

ב-22 בנובמבר 1963, כאשר ליוותה ג'קלין קנדי את בעלה במהלך מסע למדינות הדרום נרצח הנשיא קנדי ובמקומו מונה לתפקיד הנשיא לינדון ג'ונסון.

לאחר רצח קנדי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קלין קנדי עברה עם ילדיה לניו יורק, שם ניהלה חיים הרחק מעין הציבור. ב-20 באוקטובר 1968 הכריזה על נישואיה לאיל הספנות היווני אריסטוטלס אונאסיס ועל כוונתה לעזוב את ארצות הברית, כיוון שלדעתה בני משפחת קנדי "מהווים מטרה" למתנקשים. הכרזה זו באה שלושה חודשים אחרי התנקשות נוספת בבן משפחת קנדי, שבה נרצח אחיו של ג'ון קנדי, רוברט קנדי.

הנישואים לאונאסיס (שעזב למען ג'קלין קנדי-אונאסיס את זמרת האופרה מריה קאלאס) לא עלו יפה, והזוג חי בנפרד במשך רוב הזמן. ב-15 במרץ 1975 הלך אונאסיס לעולמו, והשאיר לקנדי-אונאסיס ירושה נכבדה.

בעשרים השנים האחרונות לחייה שימשה קנדי-אונאסיס עורכת בהוצאה-לאור "דאבלדיי", וחייתה בניו יורק. בן זוגה בשנים אלו היה התעשיין וסוחר היהלומים הבלגי מוריס טמפלסמן. לאחר מותה מסרטן בשנת 1994, נקברה קנדי-אונאסיס לצד בעלה הראשון, הנשיא המנוח ג'ון קנדי בחלקת הקבר הנשיאותית בבית הקברות הלאומי ארלינגטון שליד וושינגטון.

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עץ משפחת קנדי


 
 
 
 
 
 
 
 
ג'וזף קנדי
(שגריר
ארצות הברית
בבריטניה)
 
רוז קנדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'וזף קנדי ג'וניור
(טייס)
 
ג'קלין לי בובייה
 
ג'ון פיצג'רלד קנדי
(נשיא ארצות הברית)
 
יוניס קנדי שרייבר
(מייסדת
ספיישל אולימפיקס)
 
 
 
רוברט קנדי
(התובע הכללי
וסנאטור)
 
אתל קנדי
 
טד קנדי
(סנאטור)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרוליין קנדי
(שגרירה)
 
ג'ון קנדי ג'וניור
(עיתונאי)
 
מריה שרייבר
(עיתונאית
וסופרת)
 
ארנולד שוורצנגר
(שחקן
ופוליטיקאי)
 
ג'וזף קנדי השני
(חבר קונגרס)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פטריק שוורצנגר
(שחקן)
 
 
 
ג'וזף קנדי השלישי
(חבר קונגרס)
 
 
 
 
 
 

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]