לדלג לתוכן

אל-ג'וובארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ג'וברי)
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
אל-ג'וובארי
לידה סוריה
פטירה המאה ה־13 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות מבחר בגילוי הסודות וקריעת המסכים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עַבְּד אַלרַחְמָן אִבְּן עֻמַר אַל גַ'וְבַּרִיערבית: الجوبري, عبد الرحمن بن عمر الدمشقي; ראשית המאה ה־13) היה מלומד וסופר ימי־ביניימי ממוצא סורי. בין היתר, נודע בשל הוקעתו את האלכימיה.

נולד בכפר ג'ובר שבע'וטה הסמוכה לדמשק.[1] נדד ברחבי האימפריה המוסלמית, בין היתר עבר ב: מערב מרוקו, הודו, תוניס, מצרים (שם היה מעורב בחפוש אוצרות), קפריסין, סוריה, אנטוליה, חג'אז, תימן.[1] בין מקומות מגוריו נמנים חרן (1216), קוניה (1219) וחצר הסולטן אל מלכ אל מסעוד(אנ') (1222~).[2]

לבקשת אל מסעוד, שבחצרו ישב, חיבר ג'וברי, ככל הנראה בין 1222 - 1232[1] את כתאב אל-מוח'תאר פי כשף אל-אסראר והיתך אל-אסתאר (בעברית: מבחר בגילוי הסודות וקריעת המסכים), ובו פירוט הזיופים, והשיטות בהם נהגו השרלטנים ואוחזי העיניים בתקופתו, כמו האלכימיה, האסטרולוגיה, אבני חן מזויפות ועוד.[2] הספר היה אמור להיות קיצור ברור יותר של ספרו של אבן שוהאיד,[3] שממנו התרשם אל מסעוד.[1] אל ג'וברי מתמקד בקבוצות שונות של רמאים מהעולם התחתון, כקלנדרים והחידרים,[4] ובספר גם פרק המוקדש לזיופים הייחודיים ליהודים.[5] על אף הרתיעה של המחבר מקסמים וממבצעיהם, לא אחת הוא מייחס להם חכמה ומתפעל מהם.[1] הספר הוא תיעוד היסטורי חשוב בהיקפו לתרבות האזור בזמן המחבר.

נדפס לראשונה ב־1880 בדמשק.[6] חלקים מהספר תורגמו לשפות שונות, בהן גרמנית. ב־2020 יצא לאור הספר במהדורה דו לשונית (אנגלית-ערבית) בהוצאת אוניברסיטת ניו יורק בשם: The book of charlatans,[7] ושנתיים לאחר מכן גם במהדורת אנגלית בלבד.[8]

לדברי אל ג'וברי בחיבורו, הוא כתב שני ספרים נוספים: "הנתיב הישר למדע של הגופים השמימיים ומלאכת האסטרולוגים" ומסכת קצרה על הגאומנסיה. על קיום שניהם אין כל עדות אחרת.[1]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Jamāl al-Dīn ʿAbd al-Raḥīm al-Jawbarī, Introduction, The Book of Charlatans, New York University Press, 2022-05-03, ISBN 978-1-4798-1325-4. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 Abrahams, Harold J. 1984. “Al-Jawbari on False Alchemists.” Ambix 31 (2): 84–88. doi:10.1179/amb.1984.31.2.84.
  3. ^ Ibn Shuhayd | Islamic author | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  4. ^ אחמת ט' קראמוסטפא, ידידיו הפרועים של אלוהים: חוגים דרוישים בתקופה האסלאמית התיכונה המאוחרת 1200–1550, ג'מאעה טז, אוניברסיטת בן גוריון, 2007, עמ' 102
  5. ^ פרק 5
  6. ^ George Sarton, Introduction to the History of Science, כרך 2, BALTIMORE, 1962, עמ' 635
  7. ^ ʻAbd al-Raḥmān ibn ʻUmar Jawbarī, Manuela Dengler, Humphrey T. Davies, S. A. Chakraborty, ʻAbd al-Raḥmān ibn ʻUmar Jawbarī, The book of charlatans, New York: New York University Press, 2020, ISBN 978-1-4798-9763-6
  8. ^ Jamāl al-Dīn ʿAbd al-Raḥīm al-Jawbarī, The Book of Charlatans, New York University Press, 2022-05-03, ISBN 978-1-4798-1325-4. (באנגלית)