ג'בהת פתח א-שאם
| |||
| תקופת הפעילות | ינואר 2012 – ינואר 2017 (כ־5 שנים) | ||
|---|---|---|---|
| אידאולוגיה |
אסלאמיזם סוני פונדמנטליזם אסלאמי הג'יהאד הסלפי | ||
| מייסדים | אחמד א-שרע | ||
| מנהיגים | אחמד א-שרע | ||
| אזורי פעילות |
 סוריה לבנון עיראק (בעבר) | ||
| מדינה |
סוריה  | ||
| חברים | בין 7,000 ל-10,000 | ||
| חלק מ |
 אל-קאעידה (2012–2016) צבא הכיבוש | ||
| הבא |
תחריר א-שאם | ||
| בעלי ברית | |||
| מתנגדים | |||
| קרבות | מלחמת האזרחים בסוריה, זליגת מלחמת האזרחים בסוריה ללבנון | ||
  | |||
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
ג'בהת פתח א-שאם,[א] הידוע גם בשמו הקודם, גַ'בְּהַת א-נוּסְרָה,[ב] היה ארגון טרור אסלאמיסטי-סוני בסוריה[3] שהשתלב בהיאת תחריר א-שאם ב־2017.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2011 יצאו שבעה אנשי אל-קאעדה בעיראק לסוריה בהובלת אחמד א-שרע תחת הוראותיו של מנהיג הארגון אבו בכר אל-בגדאדי להקים סניף של הארגון בסוריה הארגון נוסד בשם ג'בהת א-נוסרה לאהל א-שאם ("חזית הסיוע לעם הסורי") בינואר 2012, כסניף סורי של אל-קאעדה בעיראק שהצטרף לכוחות הלוחמים במלחמת האזרחים בסוריה.[2] רבים מחברי הארגון הם סורים שהיו חלק מהרשת של אבו מוסעב א-זרקאווי שנלחמה בכוחות האמריקניים בעיראק. הם נשארו בעיראק לאחר נסיגת הכוחות האמריקניים, אך עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011, שלח ארגון "המדינה האסלאמית בעיראק" מוג'אהדין סורים ומומחים עיראקים אחדים לסוריה. מספר פגישות נערכו בין אוקטובר 2011 לבין ינואר 2012 במחוז ריף דמשק וחומס ובהן נקבעו מטרות הקבוצה.
ג'בהת א-נוסרה פרסמה את ההצהרה הפומבית הראשונה שלה ב-24 בינואר 2012, ובה קראו למאבק מזוין נגד ממשלת סוריה. שר החוץ העיראקי הושְיָאר זיבארי (אנ') אמר כי חברים בארגון אל-קאעדה בעיראק עברו לסוריה, שממנה קיבלו בעבר לוחמים ונשק, כדי להצטרף לא-נוסרה. הם נחשבים לטובים ביותר ולמאומנים ביותר מתוך רוב לוחמי המורדים בסוריה. הארגון סירב להשתתף בשיחות להפסקת אש בסוריה.
הפעולה המבצעית הראשונה של הארגון בוצעה בדצמבר 2011, כאשר שני מחבלים מתאבדים פוצצו עצמם במתקנים של המודיעין הסורי בפרברי דמשק.[4]
במאי 2013 נעצרו בטורקיה חברים בג'בהת א-נוסרה, ומאוחר יותר הואשמו בניסיון להשיג חומרים כימיים לייצור סארין.
באפריל 2013 הכריז אבו בכר אל-בגדאדי, מנהיג אל-קאעדה בעיראק, על מיזוג שני הארגונים לארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט. יממה לאחר מכן הכריז א-שרע נאמנות ישירה לאל-קאעדה ולאיימן א-זוואהירי. במאי 2013 הכריז א-זוואהירי על הפרדה בין שני הארגונים, שנועדו לשמש כשלוחות נפרדות של אל-קאעדה.[5] ההחלטה הביאה את אל-בגדאדי להכריז על הקמת המדינה האסלאמית ועל עצמו בח'ליף, כשהוא מתנתק מאל-קאעדה.[4]
באוגוסט 2013 הכריז שר הביטחון משה יעלון על ארגון זה כהתאחדות בלתי מותרת.[6] עם זאת, היו פרסומים על שיתוף פעולה בין ישראל לבין ג'בהת א-נוסרה,[7][8] ועל כך שפצועים חברי הארגון קיבלו טיפול רפואי בישראל.[9] בסביבות שנת 2014 סוכל פיגוע שתיכנן הארגון נגד ישראל,[10] ובאוקטובר 2015 הכריזה ממשלת ישראל על הארגון כארגון טרור.[11]
נכון לשנת 2016, עיקר פעילות הארגון הייתה ברמת הגולן הסורית, הרי קלמון בגבול סוריה-לבנון, מרכז סוריה (חלב וחומס), וצפון סוריה (מחוז אידליב ומחוז לטקיה וכן סמוך לגבול הטורקי), כחלק מקואליציית ג'יש אל-חרמון.
ב־28 ביולי 2016 הכריז מנהיג הארגון, אחמד א-שרע, על הקמת מסגרת חדשה בשם "ג'בהת פתח א-שאם".[12] להודעה קדמו הודעות תמיכה של א־זוואהירי וסגנו אחמד חסן אבו אל-ח'יר (אנ'). הקמת המסגרת נועדה לטשטש את זיהויו כארגון טרור אנטי-מערבי בעיני מדינות המערב, הפועלות בסוריה במסגרת מלחמת האזרחים, ובכך להפסיק את הפצצת אנשי הארגון על ידי חילות האוויר שלהן. לצד זאת, נועד המהלך לחזק את קשרי הארגון עם ארגונים סוריים אחרים בעלי ממד אסלאמי מתון יותר ולא סלפי.[13]
בינואר 2017 התאחד הארגון עם ארגונים נוספים ליצירת היאת תחריר א-שאם, הארגון לשחרור הלבנט.
תקיפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת האזרחים בסוריה הארגון ביצע התקפות רבות, בעיקר נגד מטרות המזוהות עם הממשל הסורי או עם תומכיו. עד לחודש יוני 2013, א-נוסרה נטל אחריות על 57 מתוך 70 פיגועי ההתאבדות בסוריה מתחילת העימות.
.svg)
אחד הפיגועים הראשונים שא-נוסרה נחשד בביצועם הוא פיגוע ההתאבדות הראשון של המלחמה ב-23 בדצמבר 2011, כאשר שני פיגועים מתואמים לכאורה, התרחשו בבירת סוריה דמשק. 44 איש נהרגו ו-166 נפצעו.
הפיצוץ בשכונת אל-מידאן בדמשק בינואר 2012, בוצע ככל הנראה על ידי לוחם של ג'בהת א-נוסרה בשם אבו אל-בראא' א-שאמי. בווידאו שפורסם לאחר מכן וכלל תמונות מההרס נטען, כי הפיגוע יצא בהדרכת ובאימון א-נוסרה.
לאחר הפיגועים בדמשק ב-10 במאי 2012 נטען כי הם בוצעו על ידי ג'בהת א-נוסרה. חמישה ימים לאחר מכן, אדם שהציג את עצמו כדובר הארגון הכחיש זאת.
ב-29 במאי 2012 התגלתה הוצאה להורג המונית ליד העיר דיר א-זור. גופותיהם הבלתי מזוהות של 13 גברים התגלו כשהם ירויים בסגנון הוצאה להורג. ב-5 ביוני 2012 קיבל ארגון ג'בהת א-נוסרה אחריות על ההרג ומסר שההרוגים הם חיילים שנתפסו ונחקרו בדיר א-זור, ונענשו "בצדק" לאחר שהודו בפשעיהם.
ב-17 ביוני 2012 נהרג וליד אחמד אל-עאיש שהוגדר על ידי הרשויות הסוריות כ"יד ימין" של ג'בהת א-נוסרה, כאשר הרשויות הסוריות גילו את מקום המסתור שלו בדמשק. על פי דיווחים הוא היה אחראי על הכנת מכוניות התופת ששימשו לפיגועים בדמשק בחודשים הקודמים. הרשויות הסוריות דיווחו על חיסולו של עוד חבר בולט בקבוצה, ואיל מוחמד אל מג'דלאווי, שנהרג ב-12 באוגוסט 2012 במבצע צבאי שנערך בדמשק.
ב-27 ביוני 2012, קבוצה של מורדים סורים תקפה תחנת טלוויזיה של תומכי ממשלת אסד בעיר דרושה, דרומית לבירה דמשק. אולפני התחנה נחרבו בחומרי נפץ. בהתקפה אחרת על תחנת הטלוויזיה אל-אִחְ'באריה נהרגו שבעה בני אדם. ארבעה שומרים ושלושה עיתונאים. א-נוסרה נטל אחריות לתקיפה ופרסם תמונות של אחד עשר מעובדי התחנה שנחטפו בפשיטה.
באמצע יולי 2012, נחטף מוחמד א-סעיד, מגיש חדשות ידוע בטלוויזיה הממשלתית הסורית. באוגוסט 2012 הצהיר ארגון ג'בהת א-נוסרה שא-סעיד הוצא להורג.
ב-3 באוקטובר 2012 פוצצו שלושה מחבלים מתאבדים שלוש מכוניות תופת בפינה המזרחית של כיכר סעד אללה אל-ג'אברי (אנ') בחלב. לפי דיווח של משרד הפנים הסורי, 48 איש נהרגו ויותר מ-122 נפצעו קשה. א-נוסרה נטל אחריות על הפיגוע. הפיגוע כוון כנגד מועדון הקצינים והבניינים הסמוכים לו: בית מלון, ובית קפה היסטורי בשם "ג'וחא קפה". המלון ניזק נזק רב ואילו בית הקפה ומועדון הקצינים נהרסו לחלוטין.
ארגון א-נוסרה קיבל אחריות גם על תקיפת בסיסים צבאיים סוריים רבים. ב-12 באוקטובר 2012, הותקף בסיס הגנה אווירית ליד חלב. תקיפת הבסיסים הַנַאנו בחלב, וסולוק בא-רקה. על פי דיווחים, בתקיפת בסיס ההגנה האווירית נהרסו מבנים וחובל מכ"ם לאחר שא-נוסרה כבשו את הבסיס בשיתוף פעולה עם הארגון התנועה האסלמית אל-פג'ר וקבוצת לוחמים צ'צ'נים. במהלך ההסתערות על בסיס הַנַאנו נהרגו 11 חיילים סורים. א-נוסרה החזיק במתחם שש שעות ונסוג. הארגון טען שהוא הרג 32 חיילים במהלך הפשיטה על הבסיס בא-רקה.
ב-12 בדצמבר 2012 פוצץ הארגון שתי מכוניות תופת בצמוד לבניין משרד הפנים הסורי שבדמשק. כ-35 אנשים נהרגו ו-100 נפצעו. בחודש מרץ 2013 ביצע הארגון פיגוע בנשק כימי נגד חיילי צבא סוריה בעיר ח'אן אל-עסל (אנ').
ב-22 ביולי 2013 השתלט הארגון על העיר ח'אן אל-עסל, וביצע טבח באזרחים ובחיילים. במהלך ההשתלטות נרצחו לפחות 123 אזרחים ו-150 חיילים סורים, מתוכם 51 חיילים שהוצאו להורג בפומבי על ידי אנשי הארגון. על פי אחת ההערכות, מטרת הטבח הייתה להסוות את עקבות השימוש בנשק כימי.
ב-21 במרץ 2013 פוצץ עצמו מחבל מתאבד במסגד בלב דמשק וגרם למותו של השייח' הסוני מוחמד סעיד רמדאן אל-בוטי, שנחשב לאחד מהמקורבים של משפחת אסד.[14] ממשלת סוריה האשימה את ג'בהת א-נוסרה כאחראית לפיגוע, אם כי אף ארגון לא קיבל על עצמו אחריות לכך.
אידאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצה זו מורכבת מלוחמי ג'יהאד אסלאמיים סונים. מטרת הארגון היא להפיל את שלטונו של בשאר אל-אסד, להקים מדינה אסלאמית הכפופה לחוקי השריעה, ולהחזיר את הח'ליפות.
חברי הקבוצה מואשמים בתקיפת קבוצות דתיות שאינם מוסלמים סונים ובעיקר מוסלמים עלווים. חברי הקבוצה התייחסו לארצות הברית ולישראל כאויבי האסלאם, והזהירו מפני התערבות מערבית בסוריה. חברים סורים בקבוצה טוענים שהם נלחמים רק נגד ממשלת אסד ולא יתקפו את מדינות המערב. ארצות הברית האשימה את הקבוצה בקשר לסניף אל-קאעדה בעיראק. באפריל 2013 פרסם אבו בכר אל-בגדאדי, מנהיג אל-קאעדה בעיראק הצהרה המאשרת את הקשר הזה. למחרת נשבע מנהיג ג'בהת א־נוסרה אחמד חוסיין א-שרע אמונים למנהיג אל־קאעדה איימן א־זוואהירי, וביוני 2013 הכריז על ביטול האיחוד בין הארגונים.[5]
יחסים עם ארגונים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות החיכוך בין ג'בהת א-נוסרה לבין ארגוני מורדים אחרים ובמיוחד הצבא הסורי החופשי, א-שרע שיתף פעולה לעיתים קרובות עם ארגוני מורדים מתונים נגד הצבא הסורי. הארגונים שאיתם ג'בהת א-נוסרה משתף פעולה באופן קבוע הם אחראר א-שאם ולגיון שאם, והשלושה מהווים את הכוח העיקרי בברית צבא פתח הכיבושים. קיים גם שיתוף פעולה גדול יחסית עם קבוצת החזית האסלאמית ובמיוחד עם הכוח החזק בה, צבא האסלאם (ג'יש אל-אסלאם), וכן עם ארגונים אחרים. מלבד ההתנגדות לדאעש, ג'בהת א-נוסרה בראשות א-שרע נלחם נגד ארגון חזבאללה ונגד מיליציות שיעיות מעיראק, וכן נגד היחידות להגנת העם הכורדיות ונגד צבא ח'אלד בן אל-וליד, שלוחת דאעש ברמת הגולן.
היחס לארגון במערב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארגון הוגדר כארגון טרור על ידי האו"ם וארצות הברית בדצמבר 2012, על ידי אוסטרליה ביוני 2013, על ידי בריטניה ביולי 2013, ובטורקיה בינואר 2014. גורמים מערביים סברו שיש לתמוך בג'בהת א-נוסרה שכן בפועל הם אינם נלחמים נגד המערב, והתמיכה בהם תוכל להחליש את כוחה של המדינה האסלאמית. למרות השמועות שהארגון נתמך על ידי סעודיה, קטר או טורקיה, א-שרע הכחיש את טענות אלה וטען שכל הנשק שבידי הארגון מקורו בשלל שנלקח מהצבא הסורי.
באוגוסט 2013 הכריז שר הביטחון, משה יעלון, על הארגון כהתאחדות בלתי מותרת.[15] עם זאת, היו פרסומים שדיברו על שיתוף פעולה בין ישראל לבין ג'בהת א-נוסרה,[16][17] ועל כך שפצועים חברי הארגון קיבלו טיפול רפואי בישראל,[18] במסגרת "שכנות טובה". באוקטובר 2015 הכריזה עליו ממשלת ישראל כארגון טרור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנהיג אל-קאעדה בסוריה בראיון נדיר: איננו תוקפים מטרות מערביות, באתר הארץ, 28 במאי 2015
- ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה"), מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 20 בספטמבר 2013
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הודעה חדשה של ג'בהת אל-נצרה: לאחר הפעולות הביטחוניות בדמשק (מאורכב), 11 בנובמבר 2012
- ^ 1 2 רועי קייס, החזית כבר כאן: החברים של אל-קאעידה בסוריה, באתר ynet, 12 בדצמבר 2012
- ^ http://www.hurriyetdailynews.com/images/Documents/F199BC38846F4E72B083A4222B568E7F.pdf
- ^ 1 2 גורמי הכוח בסוריה לאחר הפלת משטר אלאסד - מורה נבוכים, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 13 בדצמבר 2024
- ^ 1 2 מחלוקת חריפה בין המטה לשחרור אלשאם לבין אלקאעדה, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 6 בדצמבר 2017
- ^ ילקוט הפרסומים 6667
- ^ כתבה מאת יוסי מלמן
- ^
אלכס פישמן, הכאוס והבונוס, באתר "ידיעות אחרונות", 22 ביוני 2017
- ^ יאיר קראוס, ביה"ח זיו צריך לבחור: ישראלים או פליטים סורים, באתר nrg, 4 בדצמבר 2014
- ^ יואב לימור, מה השתנה: כשמנהיג המורדים בסוריה תכנן פיגוע בישראל, באתר ישראל היום, 26 בדצמבר 2024
- ^ דניאל סיריוטי, שלמה צזנה, עכשיו זה רשמי: דאעש הוכרז כארגון טרור, באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2015
- ^ מתנתקים מאל-קאעדה: ארגון ג'בהת א-נוסרה יפעל מעתה תחת שם חדש, באתר וואלה, 28 ביולי 2016
- ^ הקמת חזית פתח אלשאם במקום ארגון ג’בהת אלנצרה, שלוחת אלקאעדה בסוריה: רקע, סיבות ומשמעויות, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 5 באוגוסט 2016
- ^ ראנם איברהים, קשה לצפייה: חיסול האימאם המקורב לאסד בדמשק, באתר מאקו, 9 באפריל 2013
- ^ הכרזה על התאחדות בלתי מותרת, י"פ 6667 מיום 3 באוקטובר 2013
- ^ כתבה מאת יוסי מלמן
- ^ דיווח: ישראל מספקת ציוד צבאי ל"ג'בהת א-נוסרה"
- ^ יאיר קראוס, ביה"ח זיו צריך לבחור: ישראלים או פליטים סורים, באתר nrg, 4 בדצמבר 2014
