בן ערובה

אישה נלקחת כבת ערובה באימון משטרה

בן ערובה הוא אדם המוחזק בניגוד לרצונו או בשבי, במטרה לסחוט התנהגות מסוימת או תמורה מסוימת ממי שאדם זה יקר ללבו. בן ערובה נלקח בדרך כלל לשם הפעלת לחץ פוליטי או על מנת לקבל כופר נפש תמורת שחרורו, או כחלק מפיגוע מיקוח.

לקיחת בן ערובה נחשבת לפשע, או למעשה טרור.

לקיחת בן ערובה יוצרת דילמה קשה לשלטונות: האם להיענות לדרישת המחזיקים בו, להציל את חיי החטוף ובכך להסתכן במעשי חטיפה נוספים, או לנסות להכניע את החוטפים, בכוח או במשא ומתן, תוך סיכון חייו של בן הערובה.

נכונות היהודים בימי הביניים לשלם כופר נפש, הביאה לכך שרבנים ופרנסי קהילה נלקחו כבני ערובה. במאה ה-13 המהר"ם מרוטנברג נכלא על ידי הקיסר רודולף הראשון, בדרישה לכופר נפש. המהר"ם סירב לתת לתלמידיו לפדותו עקב החשש שפדייתו תביא לחטיפת רבנים חשובים אחרים והתרוששות הקהילה היהודית (כמו שנפסק בגמרא: (גיטין מה/א) "אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם"). עקב כך הוא נשאר בכלא שבע שנים עד למותו. רק ארבע עשרה שנה לאחר מכן נפדתה גופתו.

במאה העשרים, שלח הנרי קיסינג'ר, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא ריצ'רד ניקסון, מכתב לנשיא ובו ביקש שבמקרה שיחטף, לא להיכנע לשום דרישה של החוטפים, כדי שלא ליצור תקדים מסוכן. הוא הדגיש: "אם יתקבל ממני מכתב או מסר אחר ברוח שונה, יהיה עליך להניח שמסר זה הובע תחת איום".

במשטרות מודרניות פועל צוות משא ומתן משטרתי, שמופקד על ניהול משא ומתן עם חוטפים, כדי להגיע לשחרור בני הערובה.

מקרים מפורסמים

בני ערובה בעולם

• טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן: ב-5 בספטמבר 1972 השתלטו מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" על משלחת ישראל לאולימפיאדת מינכן, ולאחר שהרגו שניים מחברי המשלחת, לקחו 9 כבני ערובה. המחבלים דרשו, בתמורה לשחרור בני הערובה, את שחרורם של 232 מחבלים שהוחזקו בישראל ועוד שני מחבלים שנכלאו בגרמניה. במהלך הניסיון של משטרת גרמניה לחלץ את החטופים, נהרגו כל תשעת החטופים, בשעה שהיו כפותים, ביריות ובהשלכת רימונים של שוביהם ושל כוח החילוץ הגרמני.
• משבר בני הערובה באיראן: חטיפת אנשי שגרירות ארצות הברית בטהראן במהלך המהפכה האיראנית ב-1979.
• משבר בני הערובה בבסלאן: ב-1 בספטמבר 2004 טרוריסטים צ'צ'נים חמושים לקחו מאות ילדי בית ספר ומבוגרים כבני ערובה בבית ספר בעיר הרוסית בסלאן שבצפון אוסטיה - אלניה. לפי הנתונים הרשמיים, 344 אזרחים נרצחו, 186 מהם הם ילדים, ועוד מאות נפצעו.

בישראל

טרור

במסגרת הטרור המופעל נגד ישראל אירעו מקרים אחדים שבהם נלקחו בני ערובה, בדרישה לשחרר מחבלים הכלואים בישראל. פיגועי מיקוח בולטים:

• חטיפת מטוס סבנה: ב-8 במאי 1972 נחטף על ידי מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" מטוס נוסעים של חברת התעופה הבלגית "סבנה", שהיה בטיסה מווינה לנמל התעופה בן-גוריון. החוטפים דרשו לשחרר מאות מחבלים הכלואים בישראל, ואיימו לפוצץ את המטוס על נוסעיו. צוות של סיירת מטכ"ל השתלט על החוטפים. במהלך ההשתלטות נפצעו שלושה מהנוסעים, ואחת מהפצועות מתה מפצעיה.
• הפיגוע במעלות: ב-15 במאי 1974 חדרה לישראל מלבנון חוליית מחבלים מארגון "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין", השתלטה על מבנה בית הספר "נתיב מאיר" במעלות, ולקחה כבני ערובה 105 תלמידים ו-10 מורים מבית הספר התיכון הדתי בצפת, ששהו בבית הספר במסגרת פעילות גדנ"ע. המחבלים דרשו לשחרר 20 מחבריהם הכלואים בישראל, ואיימו להרוג את בני הערובה. בפעולת חילוץ של סיירת מטכ"ל חוסלו המחבלים, אך קודם למותם טבחו המחבלים ב-22 ילדים (בהם אח ואחות) ו-3 מבוגרים מקרב בני הערובה, וכן פצעו 68. גם לכוחות צה"ל נגרמו נפגעים, ובהם הרוג אחד.
• בלילה שבין 5 ו-6 במרץ 1975 השתלטו מחבלים מארגון הפת"ח על מלון "סבוי" בתל אביב. המחבלים איימו להרוג את בני הערובה אם לא תשחרר ישראל 20 מחבלים בתוך ארבע שעות. כוח של סיירת מטכ"ל פרץ למלון, ובפריצה נהרגו שבעה מהמחבלים ונלקח בשבי מחבל אחד. חמישה בני ערובה חולצו, אולם שמונה נהרגו במהלך הפריצה. כמו כן נהרגו שניים מלוחמי הכוח הפורץ.
• מבצע יונתן: ב-27 ביוני 1976 נחטף לאנטבה שבאוגנדה מטוס של חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס, שהיה בטיסה מנמל התעופה בן-גוריון לפריז. החוטפים היו שני גרמנים, חברי "התאים המהפכניים" (RZ) ושני מחבלים פלסטינים, חברי החזית העממית לשחרור פלסטין. החוטפים דרשו את שחרורם של 53 "לוחמי חופש", ביניהם 40 מחבלים הכלואים בישראל, 5 מחבלים הכלואים בקניה, 6 אנרכיסטים הכלואים בגרמניה, אנרכיסטית הכלואה בשווייץ ואנרכיסטית הכלואה בצרפת. בנוסף לכך הם דרשו כופר כספי תמורת בני הערובה. במבצע מוטס של צה"ל השתלטו לוחמיו על החוטפים ושחררו את בני הערובה. במבצע נהרגו שלושה מבני הערובה, ויוני נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, בשעה שהוביל כוח פריצה.
• טבח שבעה באוקטובר: ב-7 באוקטובר 2023 חדרו לישראל מרצועת עזה למעלה מאלף מחבלים מחמאס והחלו לרצוח ולחטוף ישראלים רבים, רובם אזרחים. בשני מקרים לפחות, באופקים ובקיבוץ בארי, התבצרו החוטפים עם בני ערובה וניהלו משא ומתן עם כוחות הביטחון במסגרת פיגוע מיקוח. כוחות ימ"מ, החטיבה הטקטית של משמר הגבול וצה"ל שחררו את 50 בני הערובה בקיבוץ בארי והרגו את 10 המחבלים החוטפים. באופקים ניהלה יחידת המשא ומתן של משטרת ישראל בשיתוף כוחות מקומיים משא ומתן עם המחבלים במשך 18 שעות, שבסופן כוח ימ"מ פרץ לדירה, שחרר את שני בני הערובה שהיו בדירה וחיסל את המחבלים החוטפים, 3 לוחמים נפצעו בפעולה. למרות הצלחות אלו אזרחים רבים - כולל זקנים וילדים - נחטפו לרצועת עזה ומוחזקים שם כבני ערובה.

חטיפה לשם כופר נפש

• רצח אורון ירדן: בשנת 1980 נחטף הילד אורון ירדן בן השמונה מבית הוריו, והחוטף דרש כופר נפש תמורתו. הכסף הועבר לחוטף, אך הילד לא שוחרר, ולאחר שלושה שבועות נלכד החוטף והתברר כי רצח את הילד.

שחרור בני ערובה

משא ומתן

בשלב הראשוני מנהלים עם החוטפים משא ומתן שמטרתו השגת מודיעין, הרווחת זמן עד לפרישת יחידות ההתערבות וההשתלטות, וכן ניסיון לשכנע את החוטפים לשחרר מרצונם את בני הערובה ולהיכנע.

יחידת התערבות

יחידת התערבות היא כח צבאי המאומן בחילוץ בני ערובה. ליחידות ההתערבות אין אישור ליזום כניסה למבנה בו מוחזקים בני הערובה, והם מורשים לפרוץ אליו רק במקרה של הסלמה חריפה. ברוב המקרים בהם יש מצב של בני ערובה, יחכו יחידות ההתערבות להגעתם של יחידות ההשתלטות, אשר להן יש אישור ליזום פריצה למבנה, ולשחרר את בני הערובה.

יחידת השתלטות

יחידת השתלטות היא יחידה שתפקידה לפרוץ למבנה בו מוחזקים בני הערובה, להכניע את החוטפים ולשחרר את החטופים. יחידות אלה נחשבות ליחידות מיוחדות וזוכות להכשרה גבוהה וציוד מתקדם ויקר.

• דוגמאות ליחידות השתלטות בישראל: הימ"מ, סיירת מטכ"ל, מצדה, שייטת 13 ולוט"ר אילת.
• דוגמאות ליחידות השתלטות בעולם: כוח דלתא, SWAT, GIGN, GSG 9. SAS CTSFO היחידה הבריטית המקבילה לימ"מ

ראו גם

• מבצע ציפורן הנשר
• המתקפה על שגרירות איראן בלונדון

קישורים חיצוניים

• החזקת בני ערובה היא פשע מלחמה, Human Rights Watch
• נטע סרוסי, ‏ההבדל בין בני ערובה ושבויים, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2023
• יואב זיתון, תיעוד מיוחד: ynet עם לוחמי סיירת מטכ"ל בפריצה לחילוץ בני ערובה בתרגיל, באתר ynet, 20 במרץ 2015
• בני ערובה, דף שער בספרייה הלאומית