לדלג לתוכן

ספייס (אמצעי לחימה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ברד קטן)
ספייס
SPICE
Smart Precise-Impact Cost-Effective
ספייס 2000 מותקנת על פצצה
ספייס 2000 מותקנת על פצצה
מידע בסיסי
ייעוד ערכה להנחיית פצצות או
ערכת פצצה מונחית "עצמאית" מובנית
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
יצרן רפאל מערכות לחימה מתקדמות
לוקהיד מרטין (תחת רישיון מ"רפאל")[1]
פיתוח רפאל מערכות לחימה מתקדמות
תקופת השירות 2003–הווה (כ־21 שנים)
משתמשים חיל האוויר הישראלי[2]
חיל האוויר ההודי[3]
חיל האוויר היווני[4]
ואחרים – ראו מפעילות
פלטפורמת שיגור

מטוסי קרב:[2][5][6][7]

גרסאות Spice 2000
Spice 1000
Spice 250
Spice 250 ER
מאפיינים כלליים
משקל 907 ק"ג, 453 ק"ג או 113 ק"ג[א]
(2000, 1000 או 250 ליברה/פאונד)
ממדים
מוטת כנפיים משתנה – תלוי בדגם
ביצועים
טווח

תלוי בדגם:[9][10][11]

  • Spice 2000‏ – 60 ק"מ
  • Spice 1000‏ – 125 ק"מ
  • Spice 250‏ – 100 ק"מ
  • Spice 250 ER‏ – 150 ק"מ
דיוק

תלוי בדגם:[9][10]

  • עם מערכת ATA[ב]‏ – 3 מטר CEP
  • עם מערכת MITL[ג]‏ – 1 מטר CEP
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי פצצות מסוגים שונים במשקל שונה:[2]
הנחיה אלקטרואופטית או GPS
ניווט מערכת ניווט אינרציאלית (INS) ומערכת GPS
ספייס 1000

ספייסאנגלית: SPICE, ראשי תיבות של Smart, Precise-Impact, Cost-Effective) היא סדרת ערכות הנחיה לפצצות שפותחה בישראל על ידי חברת "רפאל מערכות לחימה מתקדמות". הערכה מאפשרת להפוך פצצה מוטלת רגילה לפצצה חכמה באמצעות הנחיה המבוססת על חיישן אלקטרואופטי או GPS. בשל דיוקה הרב של הספייס היא מכונה לעיתים בתקשורת "טיל", למרות שאין לה הנעה משלה אלא היא דואה או גולשת באוויר, למעט הגרסה האחרונה Spice 250 ER, הכוללת מנוע טורבו-סילון מיניאטורי ומערכת דלק פנימית.[12]

ערכת ההנחיה "ספייס" כוללת ראש ביות בעל מערכת ניווט אינרציאלית (INS) ומערכת GPS. הספייס משדרת שידור חי רציף אל צוות המטוס ששילח אותה, עד לפגיעתה במטרה. הספייס מתקנת את מסלולה תוך כדי מעוף באמצעות כנפיים מתקפלות וסנפירים שונים. הטווח של הספייס יכול להגיע ל-150 ק"מ בדגם Spice 250 ER. חסרונה העיקרי של הספייס הוא מחירה הגבוה, עקב ההנחיה האלקטרואופטית היקרה, שנעדרת ממערכות הנחיה דוגמת ה-JDAM. בעזרת הספייס הופכת הפצצה למדויקת עם רדיוס פגיעה של עד 3 מטרים מהיעד המתוכנן עם מערכת ATA[ב] ועד 1 מטר מהיעד המתוכנן עם מערכת MITL.[ג][9][11] הערכה ניתנת להתקנה על מטוסי הקרב F-35,‏ F-15,‏ F-16,‏ פאנאוויה טורנדו ואחרים,[13] ומורכבת על פצצות שימוש כללי מסוג MK-83 ו-MK-84, וכן על BLU-109,‏[ד] BLU-110,‏ RAP-1000[ה] ו-RAP-2000.[2]

ישנם 4 דגמים של הערכה: Spice 250, Spice 250 ER,‏ Spice 1000 ו-Spice 2000. המספר מציין את משקל הפצצה בליברות. Spice 250 היא ערכה "עצמאית" מובנית, כלומר שהיא כוללת את הפצצה עצמה ולא מורכבת על פצצה קיימת. את הדגם Spice 250 ER, הציגה "רפאל" בשנת 2021. ה-Spice 250 ER הוא גרסה משודרגת, לטווח ארוך יותר (Extended Range – טווח מוּרחב או מוּארָך).[2]

דגם הערכה משקל (ליב') משקל (ק"ג) טווח בק"מ כינוי בחיל האוויר הישראלי
Spice 2000
2000 כ-907 60 ברד פלדה
Spice 1000
1000 כ-453 125 ברד קל
Spice 250
250 כ-113[א] 100 ברד קטן
Spice 250 ER
(Extended Range)
125[14] 150

(הערות ומקורות למידע בטבלה:[15][16][17][18])

דגם מטוס הכולל דגמי אמל"ח מתוצרת רפאל.
בצד ימין, מימין לשמאל: טיל פיתון 5, ספייס 250, ספייס 1000.
בצד שמאל: רביעיית ספייס 250, טיל דרבי, טיל פיתון 5.
(ביצוע הדגם על ידי "מה-טוב פתרונות המחשה")

הספייס היא מוצר מתוצרת "רפאל", כפיתוח המשך לטיל האוויר-קרקע פופאי (AGM-142 Have Nap). הספייס הגיעה לבשלות מבצעית בשנת 2003 בטייסת F-16 של חיל האוויר הישראלי.[2] בסוף שנת 2017 נקלט בחיל האוויר הישראלי, דגם משופר של Spice 1000 בשם "ברד קל". טייסת 109 וטייסת 117 היו הראשונות לקלוט את הערכה.[19][20] גם חיל האוויר ההודי מפעיל ערכות מסוג זה.[21] על פיתוח הפצצה וקליטתה בחיל האוויר, זכו צוותים של חיל האוויר, "רפאל" ו"אלביט מערכות", בפרס ביטחון ישראל ב-2019.[22][23]

בשנת 2019, החל ייצור ערכת ההנחיה גם בארצות הברית, לאחר שנחתם הסכם בין "רפאל" לבין לוקהיד מרטין האמריקאית.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספייס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 סוכנויות הידיעות, ‏העולם לא מפסיק לדבר עליה: הפצצה הישראלית שהופכת בניינים לאבק, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2024
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 איל בוגוסלבסקי, ספייס - ערכת הנחיה לפצצות חכמות בשירות חיל האוויר הישראלי, באתר ישראל דיפנס, 22 באוקטובר 2023.
  3. ^ 1 2 India used Israeli arms for strike inside Pakistan, באתר The Times of Israel,‏ 26 בפברואר 2019. (באנגלית)
  4. ^ 1 2 יוון תרכוש פצצות ספייס של רפאל וטילי רמפייג' של אלביט ב-140 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 30 בספטמבר 2023.
  5. ^ 1 2 עמי רוחקס דומבה, Rafael Equipped the Brazilian Gripen Fighter with Spice Bombs, באתר ישראל דיפנס. 11 באפריל 2016. (באנגלית)
  6. ^ 1 2 India’s Tejas Mk2 fighter will fire SCALP EG and SPICE, באתר Indian Military Review,‏ 13 באוגוסט 2022. (באנגלית)
  7. ^ 1 2 Sukhoi-30 Jets To Be Armed With SPICE-2000 Bombs Used In Balakot, באתר NDTV (אנ'),‏ 5 במרץ 2019. (באנגלית)
  8. ^ גרסת הייצוא להודו של המטוס סוחוי Su-30, הכוללת מערכות ישראליות, הודיות וצרפתיות.
  9. ^ 1 2 3 SPICE 250™עלון פרסום של הספייס 250, באתר רפאל מערכות לחימה מתקדמות. (באנגלית)
  10. ^ 1 2 SPICE™ 2000/1000‏ – עלון פרסום של הספייס 2000/1000, באתר רפאל מערכות לחימה מתקדמות. (באנגלית)
  11. ^ 1 2 למקור המידע ומידע נוסף, ראו קישורים חיצוניים לדגמים השונים באתר "רפאל".
  12. ^ עמי רוחקס דומבה, DIEHL Defense ורפאל יתחילו לייצר את פצצת ה-SPICE 250 ER בגרמניה, באתר ישראל דיפנס, 21 ביוני 2022.
  13. ^ ראו פירוט מלא בתיבת המידע.
  14. ^ מקורות שונים באינטרנט מציינים ערכי משקל שונים וסותרים, כנראה בשל בלבול בין הדגם הרגיל (Spice 250) לבין הדגם ER הכבד יותר.
  15. ^ בכתבות אתר "ישראל דיפנס", אזכור הדגמים זהה למופיע במקורות אחרים, אך משקלם לעיתים מקורב או שונה.
  16. ^ SPICE™ 2000/1000, באתר רפאל מערכות לחימה מתקדמות. (באנגלית)
  17. ^ SPICE 250™, באתר רפאל מערכות לחימה מתקדמות. (באנגלית)
  18. ^ Spice 250 Precision Guided Munition, Israel, באתר Airforce Technology,‏ 23 באוגוסט 2024. (באנגלית)
  19. ^ כרמל להד, ‏"ברד קל" מבצעי, באתר חיל האוויר הישראלי, 31 באוקטובר 2017, בטאון חיל האוויר, גליון 237.
  20. ^ כרמל להד, ‏הפצצה המונחית "ברד קל" מבצעית, באתר חיל האוויר הישראלי, 7 במרץ 2018.
  21. ^ עמי רוחקס דומבה, הודו רוכשת טילי ספייס של רפאל, באתר ישראל דיפנס. 6 בדצמבר 2014.
  22. ^ פרס ביטחון ישראל תשע"ט: 4 פרויקטים יוצאי דופן, באתר משרד הביטחון, 3 ביולי 2019.
  23. ^ ב. ניסני, ‏פרס ביטחון ישראל למשמידי מנהרות הטרור של חיזבאללה, באתר כיכר השבת, 2 ביולי 2019
  24. ^ שי לוי, ‏חיל האוויר האמריקאי ירכוש פצצות חכמות מתוצרת ישראל, באתר ‏מאקו‏, 4 בנובמבר 2021.

מונחים והסברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 המרת 250 ליבראות לקילוגרמים = 113.3981 ק"ג, אך יש מקורות המציינים דגם זה במשקלים שונים: 100 ק"ג, 113 ק"ג או 125 ק"ג.
  2. ^ 1 2 Automatic Target Acquisition (ATA)‏ – מערכת רכישת מטרה אוטומטית.
  3. ^ 1 2 Man In The Loop (MITL) – מערכת רכישת מטרה שבה אפשרות להתערבות אנושית להגדלת דיוק רכישת המטרה.
  4. ^ 1 2 Bomb Live Unit (BLU)‏ – "יחידת פצצה חיה", בניגוד ל"יחידת פצצת דמה" (BDU - Bomb Dummy Unit) שאינה מכילה חומר נפץ ומשמשת לתרגול.
  5. ^ 1 2 Rocket Assisted Projectile (RAP)‏ – קליע המסתייע ברקטה. ערכת פצצה מסוג זה, אינה מכילה בהכרח חומר נפץ, אלא חודרן קינטי המוּאץ על ידי הרקטה, וגורם לגל הלם בתוך המטרה.