הבנק העות'מאני
.jpg) | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1856–2001 (כ־145 שנים)  |
| חברת אם |
Garanti BBVA |
| מיקום המטה |
איסטנבול |
  | |
 |
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: חסרים שינויים ב-2001.
| |
| יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: חסרים שינויים ב-2001. | |
הבנק העות'מאני (בטורקית: Osmanlı Bankası; בטורקית עות'מאנית: Bank-ı Osmani) הוא בנק טורקי שפעל בעבר גם בארץ ישראל. הבנק הוקם בשנת 1856 או 1863 בשם "הבנק האימפריאלי העות'מאני" (Banque Impériale Ottomane) באיסטנבול שבטורקיה. ב-1924 החליף את שמו ל"בנק העות'מאני"[1]. בין השנים 1863–1914 היה הבנק הממלכתי של האימפריה העות'מאנית. בשנת 1996 נמכר הסניף שלו באיסטנבול לבנק טורקי פרטי, אשר הקים במקום מוזיאון להנצחתו.
הבנק פעל בארץ ישראל משנת 1905 עד שנת 1953. סניפו הראשי בארץ ישראל היה בירושלים, מבנה הבנק קיים עד היום ברחוב שלמה המלך 4, ועליו חרוט סמל הבנק.
תולדות הבנק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופה שקדמה לכניסת הבנקים המודרניים לתחומי האימפריה העות'מאנית, הפעולות הפיננסיות והבנקאיות היו בעיקר בידי קבוצות של סוחרים יוונים, ארמנים, יהודים יוצאי ספרד ונוצרים מהלבנט. היוונים היו פעילים במיוחד בבנקאות, כולל בעיר הבירה איסטנבול[2].
בשנת 1863 הקימו משקיעים בריטים, צרפתים וטורקים את הבנק האימפריאלי העות'מאני (Banque Impériale Ottomane), בשותפות עם ממשלת האימפריה. כבר בשנת הפעילות הראשונה נפתחו סניפים בלונדון ובפריז. במרוצת שבעים שנות קיומו פרש הבנק רשת סניפים ברחבי ארצות הבלקן והמזרח התיכון. "הפריחה המרשימה של עסקיו והתרומה העיקרית לרווח נזקפה לזכות הפעילות הממלכתית של שלטונות האימפריה"[2].
בשנת 1864 נפתח סניף אלכסנדריה שבמצרים, אשר היה המקור החשוב ביותר במימון החקלאות במדינה[3]. עוד הקים סניפים בתחומי השליטה של איטליה בלוב: טריפולי – 1906 ובנגאזי – 1911.
ב-1889 התמנה אדגר וינסנט, לורד ד'אברנון למנהל הבנק, וסחף אותו להרפתקאת השקעות במניות של מכרות בדרום אמריקה שנסחרו בבורסות אירופה. הבנק רכש מניות של חברות המכרות ובמקביל נתן אשראי נוח לאלפי תושבי קונסטנטינופול על מנת להשקיע במניות אלה, שערכן תפח והלך כתוצאה מהמסחר הער. ב-1895 התפוצצה הבועה, רוששה רבים מהמשקיעים וכמעט מוטטה את הבנק. ד'אברנון, מכל מקום, הצליח לגרוף רווח נאה.
באוגוסט 1896 השתלטה על בניין הנהלת הבנק, שרוב עובדיו היו אירופאים, קבוצת טרוריסטים ארמנים ואיימה לפוצצו, במטרה להעלות את מודעות העולם לבעיותיהם. המצור הסתיים כעבור 14 שעות, כאשר שגרירי המעצמות האירופאיות ומנהל הבנק הלורד ד'אברנון מבטיחים להעלות את "השאלה הארמנית" בפני ממשלותיהם. ההשתלטות על הבניין גבתה את חייהם של עשרה עובדי בנק אמריקאים וטורקים. כ-6,000 ארמנים נטבחו בהמשך ברחובות בהפגנות שדוכאו על ידי משטרת קונסטנטינופול[4].
עוד לפני הקמת סניף ירושלים, ב-1905, קיים הבנק נציגות בירושלים, אשר נוהלה על ידי המיסיונר יוהנס פרוטיגר ולאחר מכן על ידי שותפיו היהודים שלום קונסטרום ויוסף נבון. הבנק מימן בין היתר את מסילת הברזל יפו-ירושלים. בשנת 1905 נפתחו סניפים של הבנק בירושלים, ביפו ובחיפה (1906)[5].
ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה נחשב הבנק לבעל הרשת הפיננסית בעלת מגוון העסקים הגדול ביותר במזרח אגן הים התיכון. לרשת היו כשמונים סניפים: 16 בחלק האירופי של טורקיה ובחצי האי הבלקני: אלבניה, יוון, בולגריה ורומניה. 37 סניפים ברחבי המזרח התיכון : איראן, עיראק, לבנון, סוריה (11 סניפים) מצרים (5 סניפים), קפריסין וארץ-ישראל ובמרכזים הפיננסיים של מצרים, קהיר ואלכסנדריה, שבהם היה ריכוז המוסדות הפיננסיים הגדול באזור.
מלחמת העולם הראשונה שמה קץ לפעילות הבנק כבנק ממלכתי, אם כי הוא פתח בשנת 1916 סניף אחד נוסף במרסיי שבצרפת. הבעלות על סניפי הבנק במזרח התיכון עברה לידי בנק Paribas (אנ') (Banque de Paris et des Pays-Bas – "בנק פריז בהולנד")
בשנת 1922 נפתחו סניפים חדשים של בנק עותומן בערים בית לחם, רמאללה ושכם[6]. בשנת 1953 הועברו נכסי הבנק בישראל לידי בנק מרכנתיל לישראל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- OSMANLI BANKASI JERUSALEM - מוזיאון הבנק
- Adrian E. Tschoegl, Financial Integration, Disintegration and Emerging Re-Integration in the Eastern Mediterranean, c.1850 to the Present- מסמך מכון המחקר וורטון (אורכב 22.06.2010 בארכיון Wayback Machine)
- נחום גרוס, בנקאות וקואופרציה, עיונים בתקומת ישראל, כלכלה וחברה בימי המנדט (2003), עמ' 220
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מסמך וורטון (ראו פרק קישורים חיצוניים), עמ' 14
- ^ 1 2 מסמך וורטון, עמ' 7
- ^ וורטון עמ' 9
- ^ updates=Armenian Question=1=3=A The Occupation of Bank Ottoman
- ^ מפת חיפה 1954, בהוצאת מחלקת המדידות, עם ציון מיקום הבנק (מס' 52 במפתח), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ מפת מבוססת תצלום אויר מאת חיל ההנדסה המלכותי בצבא בריטניה, 1945 (באנגלית) עם סימון סניף הבנק בשכם (מס' 28 במקרא - גליון Nablus), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור