בלוקבסטר
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברת בת של Dish Network |
| תקופת הפעילות |
1985 – 12 בינואר 2014 (כ־29 שנים)  |
| חברת אם |
Dish Network |
| מיקום המטה |
דאלאס |
| משרד ראשי | מקיני, טקסס, ארצות הברית |
| ענפי תעשייה | בידור ביתי |
| מוצרים עיקריים | השכרת DVD, קלטות וידאו ביתיות, Blu-ray, משחקי וידאו ותוכן דיגיטלי |
| Blockbuster.com | |
  | |
בלוקבסטר (באנגלית: Blockbuster LLC; משמעות השם בעברית: 'שובר קופות') הייתה חברה אמריקאית שסיפקה שירותי השכרה של סרטי וידאו ומשחקי וידאו במקור באמצעות רשת ספריות וידאו שהפעילה, ומאוחר מכן גם באמצעות שירותי DVD בדואר, סטרימינג, וקיוסקי מידע. בשיאה, בשנת 2004 העסיקה החברה כ-60,000 עובדים והפעילה כ-4,700 סניפים בארצות הברית, וכ-2,600 סניפים נוספים ב-17 מדינות בעולם. מטה החברה היה ממוקם במקיני, טקסס. בשל התחרות עם חברות אחרות המספקות שירותי השכרת וידאו, כגון נטפליקס, בלוקבסטר ספגה הפסדים משמעותיים ונסגרה סופית ב-2014.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החנות הראשונה של בלוקבסטר נפתחה באוקטובר 1985 בדאלאס, טקסס בפינת הרחובות סקילמן ונורת'ווסט הייוואי. מייסד החברה היה דייוויד קוק, אשר פיתח את העסק והפך אותו לחברה ציבורית. החדשנת בחברה הגיע מניסיונו של קוק בניהול מסדי נתונים גדולים. לאחר פתיחתן של מספר החנויות הראשונות, הוא הקים מחסן בעלות של 6 מיליון דולר בגרלנד, טקסס, שאפשר לו לשנע את הקלטות עבור מספר חנויות ביום אחד. המפתח להצלחתה המוקדמת של בלוקבסטר היה ביכולתה להתאים את חנויותיה לפרופיל הדמוגרפי בסביבה בה הן הוקמו, בנוסף להצגת אוסף של סרטים חדשים ופופולריים, והצעה של מגוון מספק של סרטים ככלל.
בשנת 1987, זכתה החברה בתביעה כנגד חברת נינטנדו, מה שסלל את הדרך להשכרתם של משחקי וידאו. החברה גדלה במהירות מ-19 חנויות בארצות הברית ל-3,400 באמצעות זיכיונות ורכישת מתחרים. בשנת 1993, בלוקבסטר בדקה אפשרות של רכישה ומיזוג עם ויאקום, אך לאחר שמניותיהן של שתי החברות התדרדרו בשנת 1994, ויאקום לבסוף רכשה את בלוקבסטר תמורת 8.4 מיליארד דולר[1]. באותה עת היו לבלוקבסטר 64 מיליון לקוחות בארצות הברית, עם זאת היא החלה לסבול בתחרות מול אולפני הוליווד שהורידו את מחירי קלטות הווידאו כדי לעודד מכירת קלטות[2], ובלוקבסטר החלה להפסיד לקוחות שהעדיפו לרכוש קלטות זולות. בלוקבסטר החלה גם למכור קלטות ומוצרים נוספים במחירים תחרותיים ברשת החנויות שלה[3].
בלוקבסטר הונפקה בורסה לניירות ערך בניו יורק ב-1999 על פי שווי שוק של 3.8 מיליארד דולר[4], אך וויאקום המשיכה להחזיק ברוב המניות[5]. בשנת 2004, ביצעה ויאקום ספין אוף של בלוקבסטר[6][7].
התחרות מול נטפליקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2005 היו לרשת 9,000 חנויות, והיקף המכירות שלה היה 5.86 מיליארד דולר, אך היא החלה להיפגע בתחרות מול חברת הזנק חדשה – נטפליקס, שבתחילת דרכה סיפקה שירות מתחרה של השכרת תקליטורי סרטים באמצעות משלוחים לבית[8]. נטפליקס נוסדה על ידי יזם הייטק מקליפורניה בשם ריד הייסטינגס, ששכח להחזיר את הסרט ששאל מבלוקבסטר כעבור שלושה ימים ונאלץ לשלם קנס. הקנס שנדרש לשלם גרם לו להקים רשת מתחרה ב-1997, עם תנאי השכרה טובים יותר ושירות באמצעות הדואר, וללא צורך לפתוח חנויות פיזיות. עשר שנים לאחר הקמתה, ב-2007, החלה נטפליקס באספקת שירות וידאו על פי דרישה באינטרנט[9]. שירות הווידאו על פי דרישה של נטפליקס פעל בהפסדים כבדים בשנים הראשונות, אך פגע אנושות בבלוקבסטר שהיה לה הוצאות קבועות רבות והיא החלה לסגור סניפים[10][11].
בלוקבסטר הגיבה לתחרות מאוחר מדי. היא השיקה שירות שחיקה את השירות של נטפליקס באתר החברה Blockbuster.com רק ב-2006[12]; השיקה שירות להורדות סרטים ב-2008; והחלה לפרוש מכונות אוטומטיות, על חשבון הסניפים[13]. החברה גם חתמה על שיתוף פעולה עם TiVo ב-2009 להשכרת סרטים ב-VOD[14].
פירוק וסגירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-23 בספטמבר 2010, בלוקבסטר הגישה בקשה לארגון מחדש לפי פרק 11 לחוק פשיטת הרגל האמריקאי בשל ההפסדים שספגה, ו-1.4 מיליארד דולר שצברה בחובות[15], והתחרות העזה מצד נטפליקס, רדבוקס ושירותי VOD. בלוקבסטר פיגרה מאחורי מתחרים אלו בהשכרות ברשת, בקיוסקי מידע ובסטרימינג[16]. ב-28 במרץ 2011, ענקית התקשורת הדרום קוריאנית SK טלקום הפתיעה בהצעתה לרכוש את רשת בלוקבסטר, כחלק ממכרז למכירת החברה. חברת Dish Network הביעה גם היא עניין ברכישה, והיא גם זו שזכתה לבסוף במכרז ב-6 באפריל 2011 בתמורה ל-233 מיליון דולר בנוסף ללקיחת חובות העבר של בלוקבסטר בסך 87 מיליון דולר. ב-19 באפריל 2011 הוכרז ש-Dish Network תשמור רק על 500 מסניפי הרשת, וזאת לעומת 4,700 סניפים שהחזיקה הרשת בימי הזוהר שלה.
בנובמבר 2013 הודיעה החברה על כוונתה לסגור את כל סניפיה בארצות הברית[17].
החברה נסגרה רשמית בשנת 2014 לאחר הודעה על הליך פירוק. לאחר הסגירה, המשיכו 12 חנויות לפעול בארצות הברית בידי מספר זכיינים, רובם באלסקה[18]. כל החנויות הללו לבסוף נסגרו במהלך שנת 2018, והחנות האחרונה מחוץ לארצות הברית (הייתה ממוקמת באוסטרליה המערבית) נסגרה במרץ 2019.
נכון לשנת 2022 פועל עדיין רק סניף אחד, הממוקם בבנד, מדינת אורגון, ארצות הברית[19].
בלוקבסטר ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיכיון בלוקבסטר בישראל הוחזק בידי ליאון קופלר, בעלי רשת סופר-פארם. הרשת בישראל החלה לפעול ב-1995, ותוך חמש שנים הפעילה 13 חנויות ו-170 וידאומטים, ומחזור המכירות שלה הגיעה לכ-65 מיליון שקל[20]. ב-1998 צורפה הרשת למועדון הלקוחות "לייף-סטייל" של רשת סופר-פארם[21]. בדצמבר 2005, הודעה על מיזוג עם רשת "ענק הווידאו". לבלוקבסטר היו באותה עת 12 סניפים ו-236 וידאומטים, ולענק הווידאו היו 23 סניפים ו-56 וידאומטים[22]. רשת "ענק הווידאו" נוסדה ב-1989 והייתה הגדולה בישראל. היא הייתה בבעלות משותפת של חברת "פורום-פילם" (חברה להפצת סרטים, השייכת לקבוצת תיאטראות ישראל) וחברת ידיעות תקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות". המיזוג אושר על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן באפריל 2006[23], למרות שיחד החזיקו שתי הרשתות כ-80% משוק השכרת הסרטים בישראל. זאת מאחר שתחום השכרת הסרטים לצפייה ביתית סבל אז מירידה משמעותית בביקוש בשל כניסת שירות ה-VOD של HOT ושירות הזמנת הסרטים של yes, ועם התגברות תופעת הורדת התכנים באופן בלתי חוקי באינטרנט[24][25].
בלוקבסטר ישראל החלה לפתח בשנת 2007 שירות VOD משלה, אך השירות לא הושק לבסוף. בסוף שנת 2008 נרכשה הרשת על ידי חברת אן־אם־סי יונייטד אנטרטיינמנט של האחים משה ולאון אדרי, תמורת 6.8 מיליון שקל[26]. במקביל רכשה גם את קבוצת הד ארצי שהייתה בעלת זיכיון רשת טאוור רקורדס בישראל. הד ארצי גם החזיקה בזכויות על סרטים ישראלים רבים והפיצה אותם על גבי DVD[27]. חברת אן־אם־סי יונייטד סגרה בדצמבר 2011 את הסניף האחרון של בלוקבסטר בישראל, וסגרה את כל סניפי רשת המוזיקה טאוור רקורדס במהלך 2012[28].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בלוקבסטר (באנגלית)- רועי פינקלשטיין, לקראת יום כיפור: רשת בלוקבסטר תתגבר את כוח האדם ואת מלאי הסרטים בסניפים, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2007
- לקראת יום כיפור: רשת בלוקבסטר מצפה ל-30 אלף לקוחות, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2009
טלי חרותי-סובר, כשנטפליקס קברה את בלוקבסטר, באתר TheMarker, 6 באוקטובר 2014- חשבון טוויטר של הבלוקבסטר האחרון בעולם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פורצ'ן, בלוקבסטר מרחיבה תחומי פעילות, באתר גלובס, 25 בדצמבר 1996
- ^ רדסטון מבקש מהאולפנים הנחה על קלטות שרוכשת בלוקבסטר, באתר גלובס, 29 ביוני 1997
- ^ איך נכשלה רכישת בלוקבסטר ע"י ויאקום כל כך מהר?, באתר גלובס, 5 במרץ 1997
- ^ פייננשל טיימס, שובר קופות בוול סטריט, באתר גלובס, 15 באוגוסט 1999
- ^ שירות בלומברג, ניו יורק, ויאקום תמכור אחזקותיה בבלוקבסטר, באתר גלובס, 21 ביולי 1999
- ^ הארץ, ויאקום תפצל את רשת חנויות הווידאו בלוקבסטר, באתר TheMarker, 3 בפברואר 2004
- ^ יעקב שרגל, בלוקבאסטר תשלם לוויאקום דיבידנד מיוחד בסך 738 מיליון דולר - לפני עסקת פיצולה, באתר גלובס, 20 ביוני 2004
- ^ הארץ, האם אפשר כבר להספיד את ספריות הווידאו?, באתר TheMarker, 25 באוגוסט 2005
- ^ טלי חרותי-סובר, כשנטפליקס קברה את בלוקבסטר, באתר TheMarker, 6 באוקטובר 2014
- ^ סרט רע: בלוקבסטר תסגור 40% מסניפיה בארה"ב, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2009
- ^ אמיר טייג, לכל סיפור הצלחה יש סוף: האם נטפליקס תתאושש מהטראומה?, באתר TheMarker, 29 בנובמבר 2011
- ^ סוכנויות הידיעות, העתיד הדיגיטלי של בלוקבסטר, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2007
- ^ גלי ברגר, מלחמת ההישרדות של בלוקבסטר, באתר הארץ, 18 ביולי 2007
- ^ מיכל רמתי, עדי דברת-מזריץ, בלוקבסטר עלתה על סרטון, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2010
- ^ מירה עוואד, בלוקבסטר מודיעה על פשיטת-רגל; צברה חוב של 1.4 מיליארד דולר, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2010
- ^ שמחה סיגן, סוף הסרט: נפילתה של בלוקבסטר, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2010
- ^ בלוקבסטר תסגור את סניפיה בארה"ב ותפטר 2,800 עובדים, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2013
- ^ איתמר זהר, בלוקבסטר פשטה את הרגל, אבל זוכה להצלחה מפתיעה באלסקה, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2017
- ^ הארץ, בארצות הברית נותר רק סניף אחד של בלוקבסטר, באתר הארץ, 15 ביולי 2018 יאיר בריל, הסניף האחרון של בלוקבסטר מזמין אתכם למסיבת פיג'מות, ניינטיז סטייל, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2020
- ^ חגית ברונסקי, מצחצחים קלטות, באתר גלובס, 19 באפריל 2001
- ^ תקציב לייף-סטייל לבאומן-בר-ריבנאי, באתר גלובס, 16 במאי 1999
- ^ סיון קלינגבייל, איחוד מול ה-VOD: ענק הווידיאו ובלוקבסטר עומדות להתמזג, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2005
- ^ הדס מגן, הממונה על ההגבלים אישרה את המיזוג בין בלוקבסטר וענק הווידיאו, באתר גלובס, 11 באפריל 2006
- ^ אתי אפללו, מיזוג בלוקבסטר וענק הווידיאו פוגע בצרכנים, באתר TheMarker, 3 באוגוסט 2006
- ^ יעל גאוני, רשת בלוקבסטר מתנגדת למתן אישור VOD ל-YES; מתכוונת להיכנס לתחום ה-IPTV, באתר גלובס, 23 בינואר 2006
- ^ אופיר בר-זהר, אן אמ סי יונייטד תרכוש את בלוקבסטר ישראל בכ-6.8 מ' ש'; העסקה - בכפוף לאישור הממונה על ההגבלים, באתר TheMarker, 29 באוקטובר 2008
אילנית חיות, רכישת בלוקבסטר ע"י NMC צפויה להביא לפיטוריהם של 160 עובדים, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2008 - ^ v, NMC יונייטד ממשיכה במסע הקניות: רוכשת את הד ארצי תמורת כ-4 מיליון שקל, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2008
- ^ אילנית חיות, 14 סניפי טאוור רקורדס נסגרו; בלוקבסטר הפסיקה לפעול, באתר גלובס, 6 במרץ 2012