בלוטות זיעה
 | |
| שיוך |
בלוטה אקסוקרינית, בלוטת האפידרמיס, ישות אנטומית מסוימת  |
|---|---|
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1063) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
glandula sudorifera |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A16.0.00.029 |
| TA2 (2019) |
7079 |
| FMA |
59152 |
| קוד MeSH |
A10.336.899 |
| מזהה MeSH |
D013545 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0038989 |
  | |
בלוטות זיעה נחלקות לשני סוגים: בלוטות זיעה אקריניות ובלוטות זיעה אפוקריניות.
בלוטות זיעה אקריניות מפוזרות על פני כל שטח העור, מלבד השפתיים ואיברי המין. בלוטות זיעה רבות שכאלו נמצאות על כף היד ובגב העליון. בלוטת זיעה בנויה כצינור מתפתל. בבסיס הצינור, בשכבה התת-עורית, נוצרת הזיעה. הצינור עובר בעיקר דרך הדרמיס. תפקיד הבלוטות האקריניות הוא סילוק פסולת דרך הזיעה שהן מפרישות וכן איבוד חום יתר על ידי התאדות הזיעה, תופעה שמאפשרת ויסות ושמירה על טמפרטורת גוף קבועה.
בלוטות זיעה אפוקריניות מופיעות בריכוזים גבוהים בבית השחי ובמפשעה. הבלוטה מתפתלת ומתחילה בשכבה התת-עורית. בלוטות אלו גדולות יותר מהבלוטות האקריניות ומתפתחות בגיל ההתבגרות. הנוזל אותו הן מפרישות הוא יותר צמיג וכהה מן הזיעה, והריח הלא נעים שניתן להרחה בקלות אצל אנשים שלא משתמשים בדאודורנט נובע מחיידקים שניזונים מההפרשה, כיוון שבית השחי הוא מקום לח וחם - בית גידול אידיאלי לחיידקים. הבלוטות מפרישות חומר אנטי-פטריתי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה תלת ממדי של בלוטות זיעה מסוג אקרין, סרטון באתר יוטיוב- בלוטות זיעה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
