מצודת בלוגראדצ'יק
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מוצב, מוזיאון |
מיקום | בלוגראדצ'יק |
מדינה | בולגריה |
קואורדינטות | 43°37′24″N 22°40′38″E / 43.62333333°N 22.67722222°E |
מצודת בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק (בבולגרית: Белоградчишка крепост, מוכרת גם בשם קָאלֵטוֹ Калето "המצודה" מהמילה הטורקית קַאלֵה) היא מבצר עתיק במחוז וידין שבצפון-מערב בולגריה, סמוך לעיירה בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק. ביצורי המצודה הם שילוב מיוחד של חומות בעובי עד 2 מטרים, שנבנו בתקופות שונות, יחד עם צוקי גבוהים האופייניים לאזור - "צוקי בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק" (Белоградчишки скали), שגובהם מגיע עד ל-70 מטרים. שטח המצודה 10.2 דונמים והיא מחולקת לשלוש חצרות, כאשר החצר השלישית היא הגבוהה והמבוצרת מכולן.
גאולוגיה - כיצד נוצרו הצוקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת היווצרותם של צוקי בלוגראדצ'יק בתור הפרם, לפני כ-230 מיליון שנה, באורוגנזה שיצרה את רכס הרי הבלקן והחלה להרים את אזור בלוגראדצ'יק. מאוחר יותר בתור הטריאס הפך האזור לקרקעיתו של ים רדוד, בו הושקעו חול, חצץ וחרסית.
ביורה התמצקו המשקעים בתהליכי דיאגנזה והם הפכו לשכבות קשות של קונגלומרט ואבן חול. שכבות אלה כוסו בתחמוצות ברזל דוגמת המטיט, שהעניקו לצוקים את צבעם האדמדם.
בראשיתו של הקימוט האלפיני החלה התרוממות של האזור מעל פני הים, ולפני כ-45 מיליון שנים נוצר קמר באזור בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק. תהליכי ההתרוממות והקימוט גרמו לסדיקת הסלעים בכיוונים שונים. לסדקים אלה חדרו מי נחלים ששחקו אותם ויצרו את הצוקים המוכרים.
היסטוריה של המצודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המצודה הוקמה לראשונה בתקופת האימפריה הרומית בין המאה הראשונה והשלישית, כדי לחלוש על דרכים ראשיות שעברו באזור. באותה תקופה רוב הביצורים היו טבעיים. איוון סרצימיר, צאר וידין הרחיב את המצודה במאה ה-14, והפך אותה למצודה השנייה בחשיבותה בצארות וידין.
בשנת 1396 האזור כולו נכבש על ידי העות'מאנים, שהציבו במצודה חיל מצב, והרחיבו את הביצורים כנגד שודדים ("היידוקים") וכנגד מורדים. בתחילת המאה ה-19 הוצבו במקום תותחים, והמצודה הורחבה עוד בסגנון האדריכלות העות'מאנית, אך עם שילוב של אלמנטים אירופאים בהשפעת מהנדסים מצרפת ומאיטליה.
המצודה שימשה את הצבא העות'מאני בדיכוי מרידה אזורית בשנת 1850, ולאחר שחרור בולגריה, נעשה בה שימוש במלחמת בולגריה–סרביה (1885).