בית הקברות היהודי בפראג-ז'יז'קוב
.JPG) | |
| מצבות בבית הקברות היהודי בפראג-ז'יז'קוב | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| פעיל | בית קברות היסטורי |
| דת | יהודים |
| תאריך הקמה | המאה ה-17 |
| תאריך סגירה | 1890 |
| קואורדינטות | 50°04′54″N 14°27′01″E / 50.081707°N 14.450251°E |
|
(למפת פראג רגילה)   בית הקברות היהודי בפראג-ז'יז'קוב | |
  | |
בית הקברות היהודי בפראג-ז'יז'קוב היה בית הקברות ששימש את קהילת יהודי פראג מן המחצית השנייה של המאה ה-17 עם סגירתו של בית הקברות היהודי העתיק בפראג ועד לסוף המאה ה-19, אז עברה הקהילה להשתמש בבית הקברות היהודי החדש בעיר.
רוב שטחו ההיסטורי של בית הקברות נהרס, ונותרה בו רק חלקה קטנה ובה קברי האליטה היהודית המקומית, עשירי העיר, פרנסי הקהילה ורבניה.
מאז 1964 מוגדר בית הקברות כמונומנט תרבותי של הרפובליקה הצ'כית (אנ').
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצורך בבית קברות שיחליף את בית הקברות היהודי העתיק בפראג שמקומות הקבורה הפנויים שבו הלכו ואזלו במחצית המאה ה-17, הביא להקמת בית קברות חדש בפאתי העיר, באזור ז'יזקוב (פראג 3). בפועל החלו לקבור בבית הקברות החדש בימי המגפה בפראג בשנת 1680, מגפה שפרצה בעיר והמיתה רבים בגטו היהודי שבה. במשך חודשי המגפה נטמנו בבית הקברות החדש כ-3,000 יהודים מהאזור היהודי בפראג. חללים רבים נקברו במקום במהלך המגפה הגדולה בשנים 1713–1714, בתקופת מלחמת הירושה האוסטרית בשנים 1742–1743 ובתקופת גירוש פראג בשנים 1747–1750. לאחר שבתקופה הראשונה של פעילותו נקברו בו בעיקר בקבורה המונית אחרי מקרי אסון כמו אלו שתוארו, החלה במקום גם קבורה רגילה.
ב-1877 אסר צו של הקיסר יוזף השני "קבורה בבתי קברות ישנים במרכז העיר מטעמי היגיינה", ובית הקברות בז'יז'קוב היה לבית הקברות המרכזי של יהודי פראג. צו אחר של הקיסר חייב כיתוב דו-לשוני על המצבות, ולכן רבות מהמצבות בבית קברות זה, בניגוד לקודמו העתיק, נושאות כיתוב כפול, עברי וגרמני[1]. בית הקברות הורחב פעמיים, ב-1787 וב-1855, ובכך היה לבית הקברות היהודי הגדול ביותר, כפליים מגודלו של בית הקברות היהודי העתיק בפראג. עיריית ז'יז'קוב אסרה את הקבורה במקום בשנת 1884, ועד סוף יוני 1890, שאז פסקה בפועל הקבורה במקום, נקברו בבית הקברות כ-37,800 איש.
ב-1960 הרסו הרשויות המקומיות חלק גדול מחומת בית הקברות, המצבות כוסו בעפר, ושלושה רבעים משטח בית הקברות הפכו לגן ציבורי – גני מאהלר. רק החלק העתיק ביותר של בית הקברות ובו חלקות הקבורה היוקרתיות של שועי העיר ורבניה השתמר. לטענת רבה הראשי של בוהמיה, ברוך פרקש, נעשו העבודות במקום בתיאום מלא עם הקהילה היהודית, שביקשה לשמר את מצבות האישים הידועים במקום, שלחלקם נבנו מצבות חדשות[2].
בשנים 1985 עד 1992 נהרס עוד חלק מבית הקברות לצורך בנייתו של מגדל הטלוויזיה ז'יז'קוב, השנוי במחלוקת מבחינה ארכיטקטונית.
ב-1999 שופץ בית הקברות וניהולו נמסר לידי הקהילה היהודית בפראג. הוא נפתח לקהל הרחב בסוף שנת 2001.
אישים ידועים הקבורים בבית הקברות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין יהודי פראג הידועים הקבורים בבית הקברות בפראג-ז'יז'קוב ומצבותיהם השתמרו:
- רבי יחזקאל לנדא - ה"נודע ביהודה"
- רבי שמואל לנדא - בנו של הנודע ביהודה וראש בית הדין בפראג
- רבי אלעזר פלקלס - תלמידו של הנודע ביהודה וראש בית הדין בפראג
- הרופא יונה מיכל ייטלס ובניו: רבי ברוך ייטלס ויצחק ייטלס
- חיים פון פופר (גר')
- דוד פודיבראד - סופר ומתעד קורותיו של בית הקברות היהודי העתיק בפראג[3]
- רבי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) - אב"ד ורב בפראג
מלבדם נקברו בבית הקברות לאורך כל תקופת פעילותו, עשרות אלפי יהודי פראג, רבים מהם רבנים ואישים ידועי שם שמקום קבורתם לא ידוע כיום.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אגון ארווין קיש, בית הקברות היהודי הישן-חדש בפראג, קול העם, 29 באוגוסט 1947
- בית הקברות היהודי הישן בז'יז'קוב באתר הקהילה היהודית בפראג
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ארווין קיש, בית הקברות היהודי הישן-חדש בפראג, להלן "קישורים חיצוניים".
- ^ הרב הראשי של צ'כוסלובקיה מזים העלילה על חילול קברות יהודיים, קול העם, 27 באפריל 1962; רבה של בוהמיה מכחיש ידיעה על חילול בית קברות, הצופה, 30 באפריל 1962
- ^ עליו ראו: איזידור זינגר ואלכסנדר קיש, "פודיבראד דוד", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
