סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין
 | |
 | |
| בית ספר למשחק | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1989–הווה (כ־35 שנים)  |
| מייסדים |
יורם לוינשטיין |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°03′09″N 34°47′26″E / 32.052472222222°N 34.790638888889°E |
|
www | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   הסטודיו לאמנויות התיאטרון  | |
  | |
סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין הוא בית-ספר למשחק ולאומנויות התיאטרון שנוסד ומנוהל על ידי יורם לוינשטיין.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתו של בית-הספר בשיעורי המשחק שהעביר יורם לוינשטיין במסגרות שונות בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20. לתקופות קצרות במיוחד העביר שיעורים בבית-הספר לאמנויות-הבמה של מכללת "סמינר-הקיבוצים", בבית-הספר לאמנויות-הבמה "בית צבי" ובבית-הספר "קמרה אובסקורה", כאשר מרוב המסגרות פוטר, בעוד שבסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב לא קיבל הזדמנות ללמד. עקב הקושי בתפקוד במסגרות הנזכרות לעיל, המשיך לוינשטיין לפתח את סדנאות המשחק העצמאיות בניהולו, ושכר ב-1988 מבנה ללימוד בתל אביב. באותה תקופה למדו אצלו שחקנים מתחילים רבים, בהם אקי אבני ואיילת זורר.
בשנת 1997 הקים לוינשטיין אולם הצגות בשכונת התקווה שבדרום תל אביב, ובשנת 2000 הועבר הסטודיו למשחק במלואו לשכונת-התקווה, למבנה שהוקם במקור על ידי חנה רובינא עבור ארגון אמהות עובדות בתל אביב, ביוני 1947,[1] ועם השנים ננטש.
לאורך השנים זכה הסטודיו להצלחה רבה, ולומדים במסגרתו עשרות תלמידים מדי שנה, הן במסגרת הפורמלית של שלוש שנות לימודים, והן במסגרת סדנאות למבוגרים ולבני-נוער וקורסים של מכינות. הפקות הסיום של התלמידים נוחלות אהדה וזוכות לביקורות משבחות, ורובן משתתפות בפסטיבלים לתיאטרון בישראל ומחוצה לה. בית הספר ידוע בתרומה הקהילתית שמעניק לקבוצות חלשות, בין השאר בתחום סביבתו.
ביולי 2013 זכה הסטודיו להצלחה בפסטיבל iTSELF שהתקיים בוורשה עם ההצגה "הנאהבים והנעימים" מאת יצחק בשביס-זינגר ובבימוי יאיר מוסל. שחקני ההצגה שפי מרציאנו ועמית אפשטיין זכו בפרס על משחקם בהצגה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סל"ה – הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פעולתה של ארגון אמהות עובדות בתל־אביב, משמר, באוסף העיתונות, הספרייה הלאומית, 6 בדצמבר 1946