עין רוגל
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
עֵין רוֹגֵל היה אחד ממקורות המים של ירושלים הקדומה, בנקודת המפגש של שלושת הוואדיות המקיפים את העיר – נחל קדרון, הגיא וגיא בן הינום.
זיהוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעיין זה לא קיים כיום אך מזוהה[דרוש מקור] עם "ביר איוב", באר בתוך מסגד בכפר סילואן שבמזרח ירושלים. הזיהוי נעשה על ידי הנתונים הבאים:
- באר זוהי בעצם חציבה למי תהום. נגישות למי תהום אפשרית במקום בו היה בעבר מעיין קדום.
- על פי עדויות תנ"כיות (ראו בהמשך) המעיין צריך להיות קרוב מאוד לעיר ואף בטווח שמיעה.
- ”ורעש גדול הרעיש את האדמה... ולפני העיר על יד הנקרא עין רוגל, נשברה מחצית ההר שבמערב והתגלגלה ארבעה ריסים, ועמדה על ההר שבמזרח עד שנסתמו הדרכים והפרדסים של המלך.” (יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ט', 225) עדות זו של יוספוס מתארת רעידת אדמה באזור עין רוגל, שכנראה גרמה לסתימת אזור הנביעה.
סיפורים תנ"כיים הקשורים למעיין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר שמואל, מרגלי דוד מתחבאים במעיין הקרוב לעיר כדי לקבל מידע על פעילות אבשלום בן דוד שמרד באביו. חושי הארכי יועץ אבשלום אך נאמן לדוד מעביר את המידע על תכנוני אבשלום דרך צדוק ואביתר הכהנים למרגלים של דוד (אחימעץ בן צדוק ויהונתן בן אביתר) המתחבאים במעיין.
וִיהוֹנָתָן וַאֲחִימַעַץ עֹמְדִים בְּעֵין רֹגֵל וְהָלְכָה הַשִּׁפְחָה וְהִגִּידָה לָהֶם וְהֵם יֵלְכוּ וְהִגִּידוּ לַמֶּלֶךְ דָּוִד כִּי לֹא יוּכְלוּ לְהֵרָאוֹת לָבוֹא הָעִירָה.
ובספר מלכים, אדוניהו, בנו של דוד המלך מחליט להמליך את עצמו על העם בניגוד לדעת אביו שהבטיח את המלוכה לשלמה. לכן אדוניה חוגג בעין רוגל, ולא בתוך העיר, כדי שלא יראה על ידי אביו.
וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת אֲשֶׁר אֵצֶל עֵין רֹגֵל וַיִּקְרָא אֶת כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ.
דוד מתבשר על המלכתו של אדוניה מבת-שבע, עם שלמה שבא אליו בעצת נתן הנביא ועל כן הוא מחליט להמליך את שלמה כדי להקדים את אדוניה. לשם כך דוד שולח את צדוק הכהן, נתן הנביא ובניהו בן יהוידע להמליך את שלמה.
אדניהו והחוגגים שנמצאים איתו בעין רוגל שומעים את קולות חגיגיות המלכתו של שלמה העולים מכיוון העיר ותוהים לפשר העניין.
וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהֵם כִּלּוּ לֶאֱכֹל וַיִּשְׁמַע יוֹאָב אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיֹּאמֶר: מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה?
בהמשך יהונתן בן אביתר הכהן מבשר לאדוניהו על הנעשה והחוגגים מתפזרים.
בשעת כניסת המלך עוזיהו לבית המקדש, התחולל רעש אדמה גדול המוזכר בתנ"ך, בספרות חז"ל ובקדמוניות היהודים (ומובא למעלה), בו נבקעה מחצית מהר המשחה והתגלגלה לעבר הר ציון, על פני עין רוגל.
מסורת עממית סוברת שממקום זה שתה איוב ואף רחץ, והודות למי ביר איוב נרפא ממחלתו.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ זהר עמר, השתמרותם של מקומות מרפא מקודשים בירושלים, מחקרי יהודה ושומרון 7, תשנ"ז-1997, עמ' 217.
