בייסוגלה
 סמל בייסוגלה | |
 | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| גובה | 125 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 2,034 (2011) |
| קואורדינטות | 55°38′20″N 23°43′20″E / 55.638888888889°N 23.722222222222°E |
  | |
בייסוגלה (בליטאית: Baisogala) היא עיירה קטנה במרכז ליטא שממוקמת בצומת הדרכים קדאיניאי-שדובה וראסייניאי–שדובה. לפי מפקד האוכלוסין של 2011, היו בה 2,034 תושבים.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בייסוגלה מוזכרת לראשונה במכתב משנת 1539 כאשר זיגמונט הראשון, מלך פולין הקים קהילה בעיר. ארכאולוגים גילו בתי קברות מהמאות ה-5 וה-6 ליד העיירה, מה שמצביע על כך שאנשים אכלסו את האזור הרבה לפני המאה ה-16. במאה ה-17, העיירה נמסרה לשליטת משפחת רדזיוויל והחליפה בעלות מספר פעמים. בשנת 1791 העיירה קיבלה מעמד "עיר" לפי זכויות מגדבורג. בסופו של דבר, העיר נקנתה בשנת 1830 על ידי ג'וזף קומאר, קולונל לשעבר של נפוליאון בונפרטה. משפחת קומאר נשארה בבייסוגלה עד שנת 1940 כשהסובייטים עצרו וגירשו את המשפחה לקזחסטן.
דת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסייה הראשונה בעיר נבנתה על ידי זיגמונט השני אוגוסט, מלך פולין, אך היא לא שרדה. כנסייה נוספת נבנתה ב-1781 ונבנתה מחדש ב-1882 בתמיכת משפחת קומאר.
קהילת יהודי בייסוגלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתה של הקהילה היהודית בביסגולה בסוף המאה ה-18. בשנת 1801 הוקם בעיר בית קברות יהודי. משנת 1813 כתבו היהודים פנקסי קהילה. חיי הרוח של הקהילה הקטנה התרכזו סביב בית הכנסת, צדקה ולימוד תורה. הקהילה נפגעה קשה מרעב בשנות ה-60 של המאה ה-18, והקהילה היהודית מקלייפדה עזרה לה. בשנים 1862–1881 רב העיר היה הרב אברהם בן רפאל גרושקין, ואחריו, שמואל-אביגדור פייבלסון ואהרן בקשט. ב-1847 היו בעיר 461 יהודים, 229 גברים ו-232 נשים.
זרמים חילוניים וציוניים צצו לקראת סוף המאה השמונה עשרה בעיר. בתקופה זו הצטרפו צעירים יהודים רבים לחינוך חילוני והצטרפו לארגון חובבי ציון. שרגא בן משה ליפשיץ, תושב העיר, פרסם מאמר על התורה בכתב העת "המליץ" (13 באפריל 1888). אל העיר הגיעו ספרי ההוצאה לאור של יהודי רוסיה מסנט פטרבורג. שמותיהם של תושבים רבים נכללו ברשימת התורמים לתנועות בארץ ישראל (1898–1899). בשנת 1897, מספר היהודים בבייסוגלה היה 634 איש – 53% מכלל תושבי העיר. דמויות חשובות רבות הגיעו מהקהילה, משה חיים מרוויס – לימים רבה של קייפטאון, רבי מנחם נחום קפלן, רבי מאיר אטלס, רבי ברוך-משה פייבלסון, ממייסדי חובבי ציון בארצות הברית, רפאל גרושקין, אליעזר אטלס ומשה מירליס.
בשנת 1911 פרצה בבייסוגלה שריפה גדולה שכילתה את נכסי הקהילה. כתב העת "חמדיה" פרסם פנייה לעזרה, חתומה בין היתר על ידי רב העיר, אברהם-יצחק בן ברוך פיוולסון. בתקופה זו עמדה הקהילה על סף קריסה. התלמוד תורה היה על סף חורבן מוחלט ובית הכנסת הוזנח. אחת הסיבות לכך הייתה הירידה המהירה במספר חברי הקהילה היהודית, שרבים מחבריה היגרו, בין היתר לעולם החדש. לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה שהו בעיר 15 משפחות יהודיות – כ-100 נפשות.
בשנת 1915, עם כיבוש האזור על ידי צבא הקיסרות הגרמנית, גירשו הרוסים הנסוגים את יהודי המקום עמוק לתוך האימפריה הרוסית. לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, רק חלק מהם חזרו לבבייסוגלה, שם גילו שבתיהם נתפסו על ידי ליטאים שהרסו גם את בית הכנסת. שש משפחות יהודיות בנו בתים חדשים ליד תחנת הרכבת.
לאחר מלחמת העולם הראשונה והורדת העול הרוסי מעל המדינות הבלטיות, זכתה ליטא לעצמאות מידי רוסיה יחד עם לטביה, אסטוניה ופינלנד. בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 זכתה הקהילה היהודית לאוטונומיה שהתבטאה בהקמת משרד לענייני יהודים בממשלה הליטאית. בבייסוגלה נבחרו 5 חברי ועד הניהול. הוועדה הייתה פעילה מאוד. יושב הראש שלה היה יהושע קאופמן, ומזכירו היה מנחם ויצמן. ב-1923 חיו בבייסוגלה 106 יהודים (48 גברים ו-58 נשים), כ-6% מהאוכלוסייה. בבחירות הראשונות לסיימאס הליטאי ב-1922 הצביעו 29 יהודים למפלגה הדמוקרטית. המפלגה הדתית האורתודוקסית לא קיבלה אפילו קול אחד.
בקיץ 1923 התקיימה בעיר עלילת דם נגד היהודים.
בתקופה שבין המלחמות התפרנסו היהודים בעיקר ממסחר, רוכלות, גידול פרדסים ושדות וגידול עופות. ב-1931 היו שלוש חנויות בבעלות יהודית: שתי חנויות בדים ומכולת. בשנת 1937 היו בעיירה 6 בעלי מלאכה יהודים: 3 קצבים, אופה, זגג, פחח ובעל חנות לחומרי בניין. ביוזמתו של הרב יוסף פייבל פייבלסון, שחזר לבייסוגלה ממעמקי רוסיה, נאספו תרומות מתושבי העיירה לשעבר שהיגרו לדרום אפריקה ולארצות הברית. אחד מהם, צבי טראוב מברוקלין, תרם 3,000 דולר לקהילה. מכספים אלו נבנו חמישה בתים, בית הקברות שוקם והוקם מבנה מודרני בן שתי קומות למקווה. הרב האחרון של בייסוגלה היה יצחק רבינוביץ'.
בשנת 1942 הרגו כוחות הכיבוש הגרמניים בעיר 664 תושבים, בעיקר יהודים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בייסוגלה, באתר "שטעטל וירטואלי" מבית המוזיאון לתולדות יהודי פולין
- ספר קהילה, בייסיגולה, בתוך יהדות ליטא חלק ג, תל אביב תשכ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- קהילת יהודי באיסוגאלה, באתר מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות
- הערך "בייסוגלה", באתר המכלול
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "2011 census". Statistikos Departamentas (Lithuania). נבדק ב-16 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה)
