לדלג לתוכן

פרדיננד מרקוס ג'וניור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בונגבונג מרקוס)
פרדיננד מרקוס ג'וניור
Bongbong Marcos
לידה 13 בספטמבר 1957 (בן 67)
סן חואן, הפיליפינים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים
השכלה אוניברסיטת אוקספורד (לא סיים עם תואר)
בית הספר וורטון (לא סיים)
מפלגה המפלגה הפדרלית של הפיליפינים, מפלגת נסיונליסטה, תנועת החברה החדשה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ליסה מרקוס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.bongbongmarcos.com
חבר בית הנבחרים של הפיליפינים
30 ביוני 2007 – 30 ביוני 2010
(3 שנים)
אימה מרקוס
30 ביוני 1992 – 30 ביוני 1995
(3 שנים)
Mariano Nalupta, Jr.
חבר הסנאט של הפיליפינים
30 ביוני 2010 – 30 ביוני 2016
(6 שנים)
נשיא הפיליפינים
30 ביוני 2022 – מכהן
(שנתיים)
פרסים והוקרה
Asia's Most Influential Philippines (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרדיננד עמנואל רומואלדז מרקוס הבן, או פרדיננד מרקוס ג'וניור, (באנגלית: Ferdinand Romualdez Marcos Jr, בטאגאלוג: [ˈmaɾkɔs]; נולד ב-13 בספטמבר 1957), המכונה בדרך כלל בונגבונג מרקוס (BBM), הוא פוליטיקאי פיליפיני המכהן כנשיא הפיליפינים החל מ-30 ביוני 2022. כיהן כסנאטור מ-2010 עד 2016.

מרקוס הוא הילד השני והבן היחיד של הנשיא לשעבר, הדיקטטור והקלפטוקרט פרדיננד מרקוס האב והגברת הראשונה לשעבר אימלדה רומואלדז מרקוס.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 הפך פרדיננד מרקוס ג'וניור בן ה-23 לסגן המושל של אילוקוס נורטה, לאחר שהתמודד ללא יריבים מטעם מפלגתו של אביו, ששלט בפיליפינים תחת ממשל צבאי באותה עת. לאחר מכן הוא הפך למושל אילוקוס נורטה בשנת 1983, וכיהן בתפקיד זה עד שמשפחתו הודחה מהשלטון ונמלטה לגלות בהוואי בפברואר 1986. לאחר מות אביו בשנת 1989, הנשיאה קורסון אקינו הרשתה בסופו של דבר לבני משפחת מרקוס הנותרים לחזור לפיליפינים כדי לעמוד לדין בהאשמות שונות. הוא ואמו עומדים כעת בפני פקודת מעצר בארצות הברית ובשטחיה בגין התנגדות לצו בית משפט לתשלום פיצויים בסך 353 מיליון דולר לקורבנות התעללות בזכויות אדם בזמן הדיקטטורה של אביו.

מרקוס נבחר כנציג של מחוז ההצבעה ("מחוז קונגרסי") של אילוקוס נורטה בין השנים 1992 ל-1995. בונגבונג מרקוס הורשע ב-1995 בהעלמת מס בעודו מכהן במשרה ציבורית.

מרקוס התמודד ונבחר למושל אילוקוס נורטה שוב בשנת 1998. לאחר תשע שנים, הוא חזר לתפקידו הקודם כנציג בקונגרס מ-2007 עד 2010, ואז הפך לסנאטור מטעם "המפלגה הלאומנית" (Nacionalista Party) מ-2010 עד 2016. ב-2015, מרקוס התמודד על תפקיד סגן הנשיא בבחירות 2016. בהפרש של 263,473 קולות והפרש של 0.64 אחוזים, מרקוס הפסיד לנציגת קמארינס סור לני רוברדו. בתגובה, מרקוס הגיש ערעור בבפני בית הדין לבחירות לנשיאות. עתירתו נדחתה מאוחר יותר פה אחד לאחר שספירת הפיילוט מחדש של הקולות במחוזות ההצבעה נגרוס אוריינטל, אילואילו וקמארינס סור הביאה לכך שרוברדו הרחיבה את ההובלה שלה ב-15,093 קולות נוספים.

בשנת 2021, הודיע מרקוס כי יתמודד לנשיאות הפיליפינים בבחירות הקרובות ב-2022. הקמפיין שלו ספג ביקורת מצד בודקי עובדות וחוקרי דיסאינפורמציה, שמצאו שהקמפיין שלו מונע על ידי שכתוב ההיסטוריה שמטרתו לחדש את המותג "מרקוס" ולהכריע את יריביו. מחנהו הואשם גם בטיוח של הפרות זכויות אדם וגזל שהתרחשו בתקופת נשיאותו של אביו. הוושינגטון פוסט ציין כיצד המשיכו עיוותי ההיסטוריה בתעמולתם של בני מרקוס מאז שנות ה-2000, בעוד הניו יורק טיימס ציטט את הרשעותיו בהונאת מס, כולל סירובו לשלם את מיסי העיזבון של משפחתו, ומצג השווא לגבי לימודיו באוניברסיטת אוקספורד.

מרקוס ניצח בבחירות לנשיאות הפיליפינים, שנערכו ב-9 במאי 2022 ברוב מוחץ של 59% מהקולות.[1][2] הוא החל לכהן כנשיא הפיליפינים ב-30 ביוני 2022. כסגניתו נבחרה שרה דוטרטה, בתו של הנשיא הקודם, רודריגו דוטרטה שזכתה ברוב גדול אף יותר ממנו, 61.5% מהקולות.

בשנת 2024 נכלל ברשימת טיים 100.[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סוכנויות הידיעות, משפחת מרקוס חוזרת לשלטון: בנו של הדיקטטור ניצח בפיליפינים, באתר ynet, 10 במאי 2022
  2. ^ Karen Lema and Enrico Dela Cruz, "Philippines election winner Marcos tells world to judge him by actions, not family's past", Reuters, May 10 2022
  3. ^ Ferdinand “Bongbong” Marcos Jr.: The 100 Most Influential People of 2024, TIME, ‏2024-04-17 (באנגלית)