לדלג לתוכן

בדיקת משטח צוואר הרחם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בדיקת פאפ)
בדיקת פאפ שלילית. אין נוכחות תאים סרטניים ולא טרום סרטניים. שימו לב לגודל הגרעין בתא אחד יחסית לאלה שסביבו
בדיקת פאפ בה ניתן לראות בבירור תא חריג. לתא שצבוע בוורוד, גרעין מוגדל פי כמה לעומת התאים האחרים, דבר המצביע על התפתחות לא תקינה
דגימה תאית מחולה שאובחנה בסרטן צוואר הרחם

בדיקת משטח צוואר הרחם (או גם בדיקת פאפ, Pap smear) היא בדיקה שמיועדת לזיהוי שינויים תאיים טרום-ממאירים בתאי צוואר הרחם, וניתן לאבחן בה גם דלקות נרתיקיות.

בבדיקה זו נוטלים תאים מצוואר הרחם על ידי שפשוף של משטח בתעלת צוואר הרחם, ומניחים אותם על זכוכית מנשא. התאים שעל גבי זכוכית המנשא נבדקים במעבדה תחת מיקרוסקופ לאבחון מצבם.

בשנת 1920, גילה הרופא גאורגיוס פאפאניקולאו (Georgios Papanikolaou) נוכחות של תאים ממאירים בצוואר הרחם, כשעסק בחקר תאים וגינאליים בגוף האישה. מספר שנים לאחר מכן הוא פרסם כי מצא שיטה מהירה ופשוטה לזיהוי נוכחות תאים בלתי תקינים בצוואר הרחם, מדגימה המושגת מגרוד ללא כאבים של משטח צוואר הרחם. בדיקת משטח צוואר הרחם – בדיקת פאפ - נקראת על-שמו.

חשיבות האיתור המוקדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן למנוע עד כ-90% ממקרי סרטן צוואר הרחם אם מאבחנים שינויים תאיים מוקדמים ומטפלים באישה כראוי. שלוש מתוך ארבע נשים שמפתחות סרטן צוואר הרחם לא עברו בדיקת פאפ מעולם, או שלא עברו בדיקה כזאת בחמש השנים שלפני פרוץ המחלה. בדיקת פאפ היא השיטה הטובה ביותר שזמינה כיום לאבחון שינויים תאיים מוקדמים אלו, ובכך למניעה ולטיפול אפקטיבי בסרטן צוואר הרחם.

נכון לשנת 2020, מדי שנה חצי מיליון נשים ברחבי העולם מאובחנות עם סרטן צוואר הרחם, ומתוכן שליש כמעט נפטרות מהמחלה, רובן הגדול ממדינות עולם שלישי. בישראל, מדי שנה 200 חולות בסרטן צוואר הרחם, מכל הגילאים ומכל המגזרים. בדיקת הפאפ לאבחון הסרטן, מצויה בסל התרופות לנשים בגילאי 25 עד 54.[1]

תדירות הבדיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדיקה היא בדיקת סקר, וככזו, היא מבוצעת בנשים אסימפטומטיות, כלומר, בנשים שאינן מציגות סימני מחלה. זאת מכיוון שסרטן צוואר הרחם מתפתח באופן הדרגתי, ועוברות מספר שנים עד שהוא הופך לפולשני. בשנים אלו הטיפול בגידול יעיל מאוד, ולכן כדאי לגלות את המחלה בשלביה המוקדמים. שכיחות גידולים מסוג זה עולה החל מגיל 18, בייחוד בנשים שפעילות מבחינה מינית, ולכן רופאים ממליצים כי כל אישה מעל גיל 18 שקיימה יחסי מין, תבצע בדיקה זו כל שנתיים. במקרה ומופיעים סימפטומים, כמו דימום לא שגרתי, הפרשות לא רגילות או כאב, כדאי להיבדק, גם אם טרם עברו שנתיים מאז הבדיקה האחרונה.

תוצאות הבדיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממוצע, בבדיקה אחת מתוך עשר בדיקות מתגלים שינויים תאיים, אך ברוב המקרים שבהם תוצאות הבדיקה חיוביות אין מדובר בסרטן. רוב התאים החריגים שנמצאים הם שינויים מזעריים או מצבים הניתנים לטיפול פשוט, ולעיתים אף עשויים להיעלם מעצמם באופן טבעי. במספר קטן של מקרים השינויים עשויים להיות יותר משמעותיים ועשויים לדרוש חקירה מעמיקה יותר. סרטן צוואר הרחם עלול להתפתח כתוצאה מהזנחה של מצבים כאלה.

תוצאות אפשריות לבדיקה הן:

  1. בדיקה שלילית - כלומר, הבדיקה תקינה. התאים שנצפו הם במצב תקין וגם אין עדות לדלקת.
  2. דגימה לא מספקת - הדגימה שנלקחה אינה מספקת לביצוע הערכה. אוסף התאים שנלקח הוא פגום או שאינו ניתן לזיהוי ברור.
  3. תאים שאינם סרטניים אך דלקתיים. נצפה זיהום חיידקי, זיהום נגיפי או זיהום טפילי.
  4. תאים חריגים בלתי מוגדרים - שינויים חריגים בתאים אך הסיבה להם אינה מוגדרת. תוצאה שכזו מלווה בבדיקות נוספות על מנת לשלול את היות התאים סרטניים או טרום סרטניים.
  5. שינויים תאיים בקנה מידה קטן – נמצאה דיספלזיה קלה (התפתחות בלתי תקינה של רקמה בצוואר הרחם). בדרך כלל נגעים טרום סרטניים אלה נעלמים ספונטנית אך ישנו סיכוי של כ-12-16% שהדיספלזיה תחמיר. מכיוון שמצב זה נוטה להיעלם מעצמו בתוך כשנתיים, המשך הטיפול כולל בעיקרו מעקב, כדי לוודא שהמצב אינו מחמיר. המחמירים יבצעו אף קולפוסקופיה (צפייה בצוואר הרחם בעזרת קולפוסקופ), המאפשרת הסתכלות בצוואר הרחם בהגדלה פי עשרה, ומאפשרת זיהוי נגעים שונים וחיפוש אחר מקור התאים הבלתי תקינים, או ביופסיה לאבחנה מדויקת יותר. ממצא שיחמיר או שלא ייסוג במשך שנתיים יצריך טיפול.
  6. שינויים תאיים בקנה מידה רחב – נמצאה דיספלזיה מתונה או חמורה. בכ-2% מהנשים עם ממצא זה סרטן צוואר הרחם כבר נוכח, ובכ-20% מהן יתפתח סרטן אם הן לא תטופלנה. ממצא כזה מלווה בבדיקת קולפוסקופיה וביצוע ביופסיה. הטיפול הוא, בדרך כלל, צריבת הנגע או כריתה כירורגית שלו.
  7. סרטן צוואר הרחם נוכח. המשך הטיפול מתבצע כמקובל בשאר חולי סרטן בכלל, ובחולות סרטן צוואר הרחם בפרט.

בדיקה לנוכחות נגיפי הפפילומה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 קבע מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) כי ניתן להשתמש בבדיקה לנוכחות נגיפי הפפילומה בצוואר הרחם לצורך גילוי מוקדם של מצבים טרום סרטניים בצוואר הרחם.[2] המצאות נגיף הפפילומה מס׳ 16 או 18 בצוואר הרחם אף מעידה על סיכון גבוה לפתח מצב טרום סרטני בתוך מספר שנים, גם אם הבדיקה הציטולוגית תקינה.[3] עם השנים נמצא כי בדיקה לנוכחות נגיפי הפפילומה רגישה יותר מאשר בדיקה ציטולוגית של משטח צוואר הרחם.[3] מאז, יותר ויותר מדינות אמצו את הבדיקה לנוכחות נגיפי הפפילומה כבדיקה הראשית לסריקת צוואר הרחם.[4] במידה שהבדיקה לנוכחות נגיפי הפפילומה מעידה על נוכחות נגיפי פפילומה 16, 18 או מספר זנים נוספים מקבוצת הסיכון הגבוה, אז מתבצעת בדיקה ציטולוגית מאותו משטח שנבדק, והאשה מופנית להמשך ברור צוואר הרחם במרפאות יחודיות לצוואר הרחם, הקרויות גם מרפאת קולפוסקופיה.[5]

לאחרונה הוכנסה לקופות החולים בדיקה זו. לפי הנחיות האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, וקופות חולים שונות, אשה המבצעת בדיקה זאת יכולה להיבדק פעם בשלש עד חמש שנים.[6][7]

כדי לשפר את ההענות לביצוע הבדיקה, הוכנסה לחלק מקופות החולים ערכה לבדיקה עצמית של צוואר הרחם.[8][9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ד"ר שקד אשכנזי, בדיקת פאפ, באתר מדע גדול, בקטנה, ‏22 לינואר 2020
  2. ^ Thomas C. Wright, Mark Schiffman, Diane Solomon, J Thomas Cox, Francisco Garcia, Sue Goldie, Kenneth Hatch, Kenneth L. Noller, Nancy Roach, Carolyn Runowicz, Debbie Saslow, Interim Guidance for the Use of Human Papillomavirus DNA Testing as an Adjunct to Cervical Cytology for Screening:, Obstetrics & Gynecology 103, 2004-02, עמ' 304–309 doi: 10.1097/01.AOG.0000109426.82624.f8
  3. ^ 1 2 Michelle J. Khan, Philip E. Castle, Attila T. Lorincz, Sholom Wacholder, Mark Sherman, David R. Scott, Brenda B. Rush, Andrew G. Glass, Mark Schiffman, The Elevated 10-Year Risk of Cervical Precancer and Cancer in Women With Human Papillomavirus (HPV) Type 16 or 18 and the Possible Utility of Type-Specific HPV Testing in Clinical Practice, JNCI: Journal of the National Cancer Institute 97, 2005-07-20, עמ' 1072–1079 doi: 10.1093/jnci/dji187
  4. ^ Andreas C. Chrysostomou, Dora C. Stylianou, Anastasia Constantinidou, Leondios G. Kostrikis, Cervical Cancer Screening Programs in Europe: The Transition Towards HPV Vaccination and Population-Based HPV Testing, Viruses 10, 2018-12-19, עמ' 729 doi: 10.3390/v10120729
  5. ^ Eduardo Schejter, Jacob Segal, [HPV TEST SCREENING FOR THE DETECTION OF PRECANCEROUS CERVICAL LESIONS AND CERVICAL CANCER], Harefuah 157/11, 2018, עמ' 704-706
  6. ^ האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, משטח מצוואר הרחם וסריקה לגילוי מוקדם של נגעים טרום סרטניים של צוואר הרחם, באתר ההסתדרות הרפואית בישראל, ‏אוגוסט 2019
  7. ^ פפילומה - HPV (משטח צוואר הרחם), באתר www.maccabi4u.co.il (באנגלית)
  8. ^ אדיר ינקו, מציל חיים: מכבי מציעה בדיקת פאפ ביתית בחינם, באתר ynet, 27 באפריל 2021
  9. ^ ערכה לבדיקת עצמית של צוואר הרחם (לשעבר בדיקת פאפ), באתר www.maccabi4u.co.il

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.