אשר לב
רבי אשר לב בסביבות שנת 1820 | |
לידה |
1754 מינסק, הדוכסות הגדולה של ליטא |
---|---|
פטירה |
23 ביולי 1837 (בגיל 83 בערך) קרלסרוהה, הדוכסות הגדולה של באדן |
תקופת הפעילות | ? – 23 ביולי 1837 |
הרב אשר לב (גם: אשר לב ולרשטיין, נולד ב-1754 במינסק; נפטר ב-23 ביולי 1837 בקרלסרוהה) היה רב ראשי בדוכסות הגדולה באדן, ובנו של רבי אריה ליב גינצבורג (בעל "שאגת אריה").
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למד אצל הרב מאיר זייא במיץ.
רבנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1783, לאחר שנסמך לרבנות, התקבל לכהן ברבנות העיר נידרוורן שליד שוויינפורט, שם נשא לאישה את גיטל, בתו של "יהודי החצר" שמואל וולף. הוא ירש את חמיו כרב הראשי של מדינת וירצבורג. כעבור שנתיים עבר לוולרשטיין בבוואריה והתקבל שם כרב המדינה. בשנת 1809 נקרא לכהן כרב המדינה בקרלסרוהה. הוא דחה הצעות דומות שקיבל ממץ ומפריז. בנוסף לידע הרב שלו בתלמוד, הוא היה בקיא גם בספרות גרמנית, צרפתית ואיטלקית.
כ-200 תלמידים למדו בישיבתו בקרלסרוהה, ביניהם יעקב אטלינגר. תלמידים בולטים נוספים כללו את אברהם י. אדלר (וורמס), יעקב אוירבך, משה בלוך, ליב בודנהיימר (גר'), ליב אטלינגר, אייזיק פרידברג, יעקב לוונשטיין, משה פראגר (גר'), יהודה ליב שוט (גר'), אליאס ובנימין ווילשטטר, ובנו אברהם (גר'), שנולד לו מנישואיו לגיטל.
כשחלה והתעוור, הצטרף אליו המועמד לרבנות קרלסרוהה אליאס ווילשטטר כעוזר ב-1827.
רובם של כתביו הרבים לא שרדו, למשל שו"ת קול שחל.
בנישואיו השניים נישא לשרה וורמס מסארלואי, אלמנתו של הרב הראשי של מיינץ שמואל וולף לוי (1751–1813). היא נפטרה בגיסן ב-1854.
הרב לב קבור בבית הקברות היהודי ב-Kriegsstrasse בקרלסרוהה.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשר לב: נאום, שהטיף ב-31 בדצמבר 1818 בטקס הלוויה של הדוכס הגדול קרל: בבית הכנסת בקרלסרוהה על ידי הדוכס הגדול. אובררתה ואוברלנדרבנים . קרלסרוהה: מולר, [1819].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרידריך פון וויך: Ascher Löw, בתוך: Badische Biographien, חלק שני, היידלברג 1875, עמוד 31 f (בגרמנית). (דיגיטלי)
- קרסטן וילקה: Ascher Löw. בתוך: Jüdisches Leben in Baden 1809 bis 2009. 200 Jahre Oberrat der Israeliten Badens. Festschrift. אוסטפילדרן, 2009. עמוד 224 f (בגרמנית).
- ערך LÖW, Ascher. בתוך: מייקל ברוק ויוליוס קרליבך (עורכים), בעריכת קרסטן וילקה: Biographisches Handbuch der Rabbiner. חלק ראשון: Die Rabbiner der Emanzipationszeit in den deutschen, böhmischen und großpolnischen Ländern 1781–1871. K·G·Saur, מינכן 2004, ISBN 3-598-24871-7, עמוד 616 f (בגרמנית).