אקלים טרופי
אקלים טרופי (מוגדר על ידי הקלימטולוג הגרמני, ולדימיר קפן) הוא אקלים המתאפיין בטמפרטורות גבוהות באופן תמידי, וקבועות יחסית לאורך השנה. הטמפרטורה הממוצעת לחודש היא תמיד גבוהה מ־C° 18, ומלווה בלחות גבוהה וגשמים כבדים. הגשמים יורדים לפחות בחלק מהשנה.
האזור הטרופי הוא אזור גאוגרפי בו רווח אומנם אקלים טרופי, אך הוא מוגדר כאזור שבין חוג הסרטן (23.5° צפון) וחוג הגדי (23.5° דרום).
האקלים הטרופי מתחלק לפי שיטת קפן לשלשה סוגים, המשתנים לפי עונתיות וכמות המשקעים.
אקלים משווני טרופי (יער גשם) (Af)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אקלים משווני טרופי
האקלים המשווני מאופיין בגשמים כבדים וכמות משקעים גבוהה לאורך כל השנה, ואין בה עונה יבשה, לעיתים מגיעה לכמות של 200 ס"מ בשנה, כמות המשקעים הממוצעת הן למעלה מ־60 מ"מ. זהו אקלים המאפיין בדרך כלל את הרצועה שבין קווי הרוחב 10°–15° (צפון ודרום של קו המשווה). בחלק מהאזורים של חוף מזרחי, יכול האקלים להגיע גם עד לקו רוחב 25°. אקלים זה מתאפיין במערכת של לחץ נמוך לאורך כל השנה, ולכן לא קיימות למעשה עונות שנה. בנוסף הטמפרטורה החמה יציבה לאורך כל השנה עד כדי שהשינוי בין היום והלילה עשוי להיות גדול מהשינוי הממוצע של הטמפרטורה במהלך השנה.
אקלים מונסון טרופי (Am)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אקלים מונסון טרופי
סוג זה של אקלים נפוץ בעיקר בדרום אסיה ובמערב אפריקה, והוא מושפע מרוחות מונסון שמשנות כיוון בהתאם לעונות השנה. האקלים הזה מתאפיין בחודש אחד שהוא היבש ביותר (מתרחש כמעט תמיד בסביבות היום הקצר ביותר בשנה), עם פחות מ־60 מ"מ של משקעים, אך יותר מ־1⁄25 מכלל המשקעים השנתי. זהו האקלים המאפיין למשל את קונאקרי, בירת גינאה, ואת צ'יטגונג בבנגלדש.
מצב נוסף שבו נוצר אקלים מסוג זה הוא, כאשר רוחות מזרחיות גורמות למספיק ממטרים בזמן חודשי "החורף" על מנת למנוע מהאקלים להפוך לאקלים טרופי של עונה רטובה ועונה יבשה. זהו המקרה למשל בג'קרטה שבאינדונזיה וכן בנסאו, בירת האיי הבהאמה.
אקלים סוואנה, רטוב ויבש (Aw/As)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אקלים סוואנה טרופי
בסוגי האקלים הללו יש עונה יבשה מובהקת, כאשר בחודש היבש ביותר יש פחות מ־60 מ"מ של משקעים כמו באקלים מונסון טרופי אך בניגוד לאקלים מונסון גם יש באותו חודש פחות מ-1⁄25 מכלל המשקעים השנתי. באקלים זה, העונה היבשה יכולה להיות קשה, ולפעמים תנאי הבצורת גוברים במהלך השנה.
כמה מקומות המתאפיינים באקלים כזה הם: בנגלור שבהודו, וראקרוס שבמקסיקו וטאונסויל שבאוסטרליה.
מרבית המקומות בהם שורר אקלים מסוג זה נמצאים מעט מחוץ לגבולות האזור הטרופי, אך במקרים מסוימים גם מקומות בצידו הפנימי של הגבול הם בעלי אקלים כזה. למעשה, בחוף הקאריבי, מזרחית למפרץ אוראבה, לאורך גבול קולומביה-פנמה ועד לדלתה של נהר האורינוקו, על האוקיינוס האטלנטי (סך הכול כ־4,000 ק"מ), יש תקופות יבשות ארוכות, שמתאפיינות בגשם מועט ולא צפוי. למשל האזורים גוואחירה וקורו, במערב ונצואלה, שהם חצאי־האי הצפוניים ביותר בדרום אמריקה, מקבלים בממוצע 300 מ"מ משקעים בשנה, והכל בתקופה של חודשיים–שלושה. מצב זהה קיים גם באנטילים הקטנים ובאנטילים הגדולים, ויוצר את "המעגל היבש של הקאריביים". אורכה וחוזקתה של העונה היבשה פוחתים ככל שנכנסים פנימה לכיוון היבשה (כלומר דרומה). בקו הרוחב של נהר האמזונאס, שזורם מזרחה, קצת דרומית לקו המשווה – האקלים הוא אקלים יער גשם טרופי. מזרחית להרי האנדים, בין האזור היבש והצחיח של החוף הקאריבי ובין האמאזונס הרטוב תמיד, נמצאות הסוואנות (Llanos בספרדית) של האורינוקו, משם לקוח שמו של האקלים.
צמחייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צמחייה המייחדת את האזור הטרופי היא גידולים אוהבי חום ומים כמו אננס, בננה, גויאבה, מנגו וקוקוס.
צמחיית יער הגשם הטרופי ירוקת עד בגלל התנאים הסביבתיים הקיימים באזור המשווני.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קטלוג צמחים טרופיים
- אקלים טרופי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| שיטת קפן לסיווג אקלימים | ||
|---|---|---|
| קבוצה A - טרופי | אקלים משווני טרופי (Af), אקלים מונסון טרופי (Am), אקלים סוואנה טרופי (Aw, As) | |
| קבוצה B - צחיח | אקלים צחיח (BWh, BWk), אקלים צחיח למחצה (BSk, BSh) | |
| קבוצה C - ממוזג | אקלים ים-תיכוני (Csa, Csb, Csc), אקלים סובטרופי גשום (Cfa, Cwa), אקלים ימי (Cfb, Cwb, Cfc, Cwc) | |
| קבוצה D - יבשתי | אקלים יבשתי (Dfa, Dwa, Dfb, Dwb, Dsa, Dsb), אקלים תת-ארקטי (Dfc, Dwc, Dfd, Dwd, Dsc, Dsd) | |
| קבוצה E - קוטבי | טונדרה (ET), אקלים כיפת הקרח (EF), אקלים אלפיני (ET, EF) | |
