אפרים בורודיאנסקי
 | |
| הרב אפרים בורדיאנסקי בטקס יום הולדתו השמונים | |
| לידה |
1910 ה'תר"ע קייב  |
|---|---|
| פטירה |
1990 (בגיל 80 בערך) כ"ו בשבט ה'תש"ן |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
?–1990 |
| תפקידים נוספים | עורך האנציקלופדיה התלמודית, ראש ישיבת באר יעקב, רב בישיבת היישוב החדש. |
| צאצאים |
|
  | |
הרב אפרים נחום בורודיאנסקי (ה'תר"ע, 1910 - כ"ו בשבט ה'תש"ן, 21 בפברואר 1990) היה ראש כולל "שבט מיהודה" להכשרת דיינים, עורך האנציקלופדיה התלמודית, כיהן במשך תקופה קצרה כראש ישיבת באר יעקב וכן לימד בישיבת היישוב החדש.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בקייב לרב בן ציון וללאה. בבחרותו למד בישיבת גרודנה ובישיבת מיר והיה מתלמידיו של הרב שמעון שקופ.[1] כן למד בישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בניז'ין.[2] עלה לארץ בשנת תרצ"ט. לאחר עלייתו לארץ למד בהיכל התלמוד. בשידוכו של הרב יעקב ניימן נישא להניה לבית כץ, ילידת לידא שאביה נרצח בפרעות.[3]
משנת תש"ג ואילך שימש כר"מ בישיבת עץ חיים בירושלים. בשנים תש"ה-תש"ט לימד בישיבת מיר. משנת תש"ט לימד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. בשנת 1950 בהמלצת החזון איש, התמנה לראש ישיבת באר יעקב ושימש בתפקיד זה תקופה קצרה.[4] בשנים תשי"ב -תשי"ח לימד בישיבת היישוב החדש בתל אביב. לאחר מכן, משנת תשי"ט ואילך כיהן עם הרב חיים גדליה צימבליסט כראש הכולל "שבט מיהודה" להכשרת דיינים בתל אביב, שהקים הרב איסר יהודה אונטרמן כשכיהן בתפקיד הרב הראשי לישראל. בשנת תשט"ז הצטרף אל מערכת האנציקלופדיה התלמודית, ומאז פטירתו של הרב שלמה יוסף זוין בשנת תשל"ו, יחד עם הרב אברהם פרבשטיין, שימש כראש המערכת.[5]
שנים רבות שימש כאחד מחברי ועדת פרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב, כנציגה של הרבנות הראשית בעיר.[6] בשנת ה'תשנ"א זכה הרב בורודיאנסקי בפרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית.[7]
זמן קצר לפני פטירתו, סיים הרב בורודיאנסקי את כתיבת הספר "בנין אפרים", חידושי תורה בעניינים שונים, מאמרים ומכתבים. הספר יצא לאור שנה לאחר פטירתו. לאחר מכן הוציאו בני משפחתו עוד ספר מתוך כתביו, "משכנות אפרים" על ענייני שבת וחנוכה.
בסוף ימיו התגורר בשכונת בית וגן בירושלים, בסמוך לישיבת קול תורה.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, חתנו של הרב שלמה זלמן אוירבך, מכהן כמשגיח בישיבת קול תורה. בנו הרב בן ציון בורודיאנסקי, חתנו של הרב יחיאל מיכל שלזינגר, הוא מראשי ישיבת קול תורה.
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יהושע רוזן.
- הרב בנימין בארי.
- הרב יהושע מגנס.
- הרב משה סלנט.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבה על הרב בורודיאנסקי במלאת שלושים לפטירתו, מוסף שבת קודש של העיתון "יתד נאמן", ויקהל-פקודי תש"נ, עמ' 4-5
- "שמוש תלמידי חכמים התאבקות בעפר רגליהם" - כתבה על הרב בורודיאנסקי במלאת עשור לפטירתו, מוסף שבת קודש של העיתון "יתד נאמן", ויקהל תש"ס, עמ' 8-11
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המונים ליוו את הגאון רבי אפרים בורודיאנסקי זצ״ל למנוחות- בירחון הפרדס (חוברת ז' שנה ס"ד, ניסן ה'תש"ן) באתר היברובוקס.
- אפרים נחום בורודיאנסקי, משכנות אפרים, באתר היברובוקס
אפרים נחום בן בן-ציון בורודיאנסקי (1910-1990), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אפרים בורודיאנסקי, באתר ארץ חמדה, אוחזר ב-15 ביוני 2012.
- ^ ב. שמואל, מאורי ישראל, מכון אהלי יוסף תשנ"ד, עמ' 180
- ^ הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, שיח יצחק - ענייני גאולת מצרים, ירושלים תש"ס, עמ' ז
- ^ אבי רבינא, 'נחפש לנו מדינה אחרת' • ראש הישיבה הגיב לבג"צ הגיוס, באתר כל הזמן, 5 באוקטובר 2017
- ^ נפתלי קראוס, האנציקלופדיסטים של התלמוד, מעריב, 30 באוגוסט 1985, עמ' 35
- ^ הגרי"מ טולידאנו והגאון ר' משולם ראט - חתני כבוד של פרס "הרב קוק", הצופה, 26 בדצמבר 1957, עמ' 4; פרס הרב קוק - ל-3 רבנים, הבוקר, 17 בדצמבר 1963, עמ' 6; פרס הרב קוק לספרות תורנית הוענק לרבנים זולטי וקאפח, חרות, 4 בפברואר 1965, עמ' 4; הרבנים אהרן פרייס וי. י. נויבירט - חתני "פרס הרב קוק" של עת"א, הצופה, 23 בספטמבר 1965, עמ' 1; חתני פרס הרב קוק תשכ"ז, שם, 15 בספטמבר 1967, עמ' 5; חולק "פרס הרב קוק" של עירית ת"א לספרות תורנית, שם, 17 ביולי 1969, עמ' 6
- ^ הזוכים בפרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית עד כה, באתר עיריית תל אביב-יפו, אוחזר ב-15 ביוני 2012 .