אסלאם קרימוב
אסלאם קרימוב, 2002 | |||
לידה |
30 בינואר 1938 סמרקנד, ברה"מ | ||
---|---|---|---|
פטירה |
2 בספטמבר 2016 (בגיל 78) טשקנט, אוזבקיסטן | ||
מדינה | אוזבקיסטן | ||
מקום קבורה | Hazrat-Hyzr Mosque | ||
השכלה | Tashkent State University of Economics[1] | ||
מפלגה | המפלגה הקומוניסטית | ||
בן או בת זוג | טטיאנה קרימובה | ||
fondkarimov | |||
| |||
| |||
פרסים והוקרה | |||
| |||
חתימה | |||
אסלאם קרימוב (באוזבקית: Islom Abdug‘aniyevich Karimov; ברוסית: Ислам Абдуганиевич Каримов; 30 בינואר 1938 – 2 בספטמבר 2016) היה נשיאה הראשון של אוזבקיסטן, משנת 1990 עד מותו. בתקופת שלטונו הלך והתעצם כוחם של שירותי הביטחון באוזבקיסטן. במשך השנים זכה קרימוב לשבחים על הדיכוי המוצלח של קיצוניות איסלאמית בארצו, אך גם לביקורת על שלטונו הרודני וההגבלות שהחיל על זכויות דמוקרטיות.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרימוב נולד ב-30 בינואר 1938, בן לאם טג'יקית ולאב אוזבקי.[2]
הוא למד הנדסה במכון הפוליטכני של טשקנט ולאחר שעבד כמהנדס עבר לתפקידי ניהול בממסד המפלגתי. בשנת 1989 התמנה למזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית האוזבקית והיה בתפקיד זה עד להתפרקות ברית המועצות.
קרימוב החל לשלוט באוזבקיסטן הסובייטית בשנת 1990, ובדצמבר 1991 היה לנשיאה הראשון של אוזבקיסטן העצמאית, בעקבות ניצחונו בבחירות הראשונות לנשיאות, שבהן זכה ברוב מוחץ של 86%. בינואר 2000 נערכו שוב בחירות לתפקיד, וקרימוב זכה ברוב של 91.9%. בדצמבר 2007 התמודד לקראת קדנציה שלישית רצופה, וזכה שוב, ברוב של 90.77%. באפריל 2015 התמודד לקדנציה רביעית וזכה ברוב של 94%. כל מערכות הבחירות נחשבות על ידי משקיפים מערביים כבלתי הוגנות.
שגריר בריטניה בשנים 2002–2004 דיווח על הפרה שיטתית של זכויות אדם, הכוללת עינויים, חטיפות, רציחות, מעשי אונס ורדיפה על רקע דתי. חופש העיתונות במהלך תקופת שלטונו הוגבל מאוד, וכמעט כל אמצעי התקשורת שויכו למדינה. קרימוב זכה לכינוי "המרתיח" לאחר שב-2002 אנשיו הוציאו להורג שני מתנגדים, באמצעות הרתחה. קרימוב הואשם באחריות לטבח שהתרחש בשנת 2005 בעיר אנדיז'ן; כוחות הביטחון רצחו באותו יום מאות ואולי אלפי מפגינים.
נטען כי קרימוב הקפיד לרדוף כל מי שהוא אסלאמי מדי או חילוני מדי. הוא השתלט על העיתונות, הוציא אל מחוץ לחוק כל אופוזיציה, והגביל תנועה אסלאמית לא-רשמית. גורמי המודיעין הפנימיים של אוזבקיסטן, שצמחו ממשרדי הק.ג.ב. לשעבר, תועדו על ידי תנועות בינלאומיות לזכויות אדם כמדכאות כל מי שנחשב כאופוזיציה שלטונית, ובמיוחד אסלאמיסטית פונדמנטליסטית. הדבר התבטא בהגליה, עינוי, וכליאה לא רק של אותם גורמים אלא גם של משפחותיהם. אחרי 1998 השלטונות האוזבקיים הקלו מעט את ההגבלות באשר לחופש הדת, אך עדיין היה פיקוח הדוק על מסגדים והתארגנויות דתיות וכתיבה דתית מבחוץ. כמו כן נאסר לבוש דתי מחוץ לבית. דוקטרינות דומות אומצו גם במדינות השכנות ובעיקר בטורקמניסטן, שהשליטה דוקטרינה כמעט זהה לזו של אוזבקיסטן.
מתנגדיו בעיקר מהתנועות האסלאמיות, ובראשן מפלגת השחרור האסלאמית, כינו אותו "רודן יהודי", עקב קשריו עם ישראל.
באוגוסט 2016 לקה קרימוב בשבץ,[1] וב-2 בספטמבר הוא מת, בגיל 78.[3] הוא נקבר בבית העלמין ההיסטורי שאחי-זנדה בסמרקנד.
קרימוב השאיר אחריו שתי בנות. בתו הגדולה גולנרה קרימובה החלה את דרכה ככוכבת פופ, ובהמשך הפכה לאחד האנשים החזקים באוזבקיסטן ושלטה לפי דיווחים באימפריה עסקית רחבה; בשנת 2014, דיווח כלי תקשורת כי היא הושמה במעצר בית, ומאז לא נראתה בציבור. בתו הצעירה היא לולה קרימובה-טילייבה (אנ'), דיפלומטית ונדבנית, המשמשת כשגרירת אוזבקיסטן לארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (אונסק"ו).[2] לקרימוב אין בנים, שעשויים היו לשמש יורשיו, כמקובל במדינה כאוזבקיסטן בעלת האופי הפטריארכלי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אסלאם קרימוב
- הביוגרפיה הרשמית בלשכת העיתונות של אוזבקיסטן
- אסלאם קרימוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אסלאם קרימוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 הרודן האוזבקי נלחם על חייו - ואין לו יורש, באתר ynet, 29 באוגוסט 2016
- ^ 1 2 רויטרס, תחת שלטון קרימוב הפכה אוזבקיסטאן למדינה דכאנית ומסוגרת, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2016
- ^ דיווח: נשיא אוזבקיסטן איסלאם קרימוב הלך לעולמו בגיל 78, באתר ynet, 2 בספטמבר 2016