אנטוניו מאוצ'י
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| אנטוניו מאוצ'י, 1878 | |
| לידה |
13 באפריל 1808 פירנצה, הקיסרות הראשונה  |
|---|---|
| פטירה |
18 באוקטובר 1889 (בגיל 81) סטטן איילנד, ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה |
Antonio Santi Giuseppe Meucci |
| ענף מדעי |
אלקטרומגנטיות קלאסית, כימאי |
| מקום מגורים | איטליה, קובה, ארצות הברית |
| עיסוק | מהנדס |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאומנויות של פירנצה |
| בן או בת זוג |
Ester Mochi |
| תרומות עיקריות | |
| האבטיפוס הראשון של הטלפון המודרני. | |
  | |
אנטוניו סאנטי ג'וזפה מאוצ'י (באיטלקית: Antonio Santi Giuseppe Meucci, 13 באפריל 1808 – 18 באוקטובר 1889) היה ממציא איטלקי-אמריקאי, שיש הרואים בו כממציא האבטיפוס הראשון של הטלפון המודרני. בשנת 2002 החליט בית הנבחרים של ארצות הברית כי יש להכיר בהישגיו של מאוצ'י ולהוקיר את עבודתו על המצאת הטלפון[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאוצ'י נולד בסאן פרדיאנו (Borgo San Frediano), פרוור של פירנצה. הוא למד כימיה והנדסה מכנית באקדמיה של פירנצה לאומנות, ועבד בתיאטראות כטכנאי במה. ב־7 באוגוסט 1834 הוא נשא לאישה את אסתר מוקי (Esterre Mochi), מעצבת תלבושות. בעקבות השתתפות בקונספירציה שעירבה את התנועה לאיחוד איטליה בשנים 1833–1834, נאסר מאוצ'י לשלושה חודשים וסבל ממעקב והטרדה של המשטרה.
בעקבות המאסר היגרו מאוצ'י ואשתו לאמריקה באוקטובר 1835, תחנתם הראשונה הייתה בקובה שם השיג מאוצ'י עבודה בהוואנה. ב־1850, היגר מאוצ'י לארצות הברית והתיישב בסטטן איילנד שבניו יורק, שם גר לשארית חייו.
המצאת הטלפון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסביבות 1854 מאוצ'י המציא מכשיר שאיפשר לו לתקשר בין חדר בקומה השנייה של ביתו לבין מעבדתו במרתף, וזאת על מנת לתקשר עם אשתו הנכה שסבלה משיגרון (ראומטיזם), לפני כן המציא מכשיר שאיפשר לתקשר באמצעות צינור בין חדר הבקרה לבמה בתיאטרון.
נכסיו של מאוצ'י התדלדלו בעת שהותו בארצות הברית, וזאת גם בשל העובדה שסייע לאיטלקים רבים להגר לאמריקה, והוא נאלץ לחיות מתרומות. ב־1860 התכוון מאוצ'י להציג את המצאתו בניו יורק, אולם פיצוץ שאירע בספינה גרם לו לפגיעות קשות והוא נאבק על חייו. בתקופה זו, כאשר מצבה הכלכלי של המשפחה התדרדר עוד, מכרה אשתו את עבודותיו השונות כולל הטלפון לסוחר תמורת 6 דולרים בלבד.
מאוצ'י התאושש וחזר להמצאותיו אולם לא הצליח לגייס את 250 הדולרים שהיו דרושים לשם הגשת פטנט על ה"טלגרף המדבר" שלו (הוא הצליח לגייס סכום זה לרישום 14 פטנטים אחרים בשנים 1859–1883), ולכן הגיש "הצהרת כוונות" מעין פטנט מוקדם שהיה נהוג בארצות הברית עד 1909, הצהרה זאת עלתה לו 20 דולרים בלבד לשנה, ואושרה בשנים 1871–1873. מיד לאחר רישום הבקשה שלח מאוצ'י את המצאתו ל"וסטרן יוניון טלגרף קומפאני", ובמשך שנתיים ניסה מאוצ'י לשכנע את החברה לאפשר לו להציג את "הטלגרף המדבר" על קווי התקשורת שלה, אולם נענה בדחיות חוזרות ונשנות, בשנת 1874 ביקש מאוצ'י את המצאתו בחזרה ונענה שזאת "אבדה".
ב־1876 הגיש אלכסנדר גרהאם בל פטנט על המצאת הטלפון, הפטנט לא הציג שרטוטים מדויקים של המכשיר אלא רק תיאר את הפונקציה אותה ימלא, כששמע על כך מאוצ'י ניסה לפעול במשרד הפטנטים בוושינגטון אולם שם נמסר לו שכל הרישומים אודות הפטנט המוקדם שהגיש אבדו.
במשך יותר ממאה נחשב בל כממציא הטלפון בכל מקום למעט איטליה. ב-16 ביוני 2002 החליט בית הנבחרים של ארצות הברית כי יש להכיר בהישגיו של מאוצ'י ולהוקיר את תרומתו להמצאת הטלפון. בין אם המציא מאוצ'י את הטלפון ובין אם לא, לא היה לו כל חלק מעשי בהפיכת הטלפון למכשיר תקשורת נפוץ כמו לבל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עופר שמואלי, מי באמת המציא את הטלפון?, באתר ynet, 13 במרץ 2005
- אנטוניו מאוצ'י, באתר "Find a Grave" (באנגלית)