אנדריי פלטונוב
לידה |
16 באוגוסט 1899 (יוליאני) וורונז', האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
5 בינואר 1951 (בגיל 51) מוסקבה, ברה"מ |
שם לידה | Андрей Платонович Климентов |
מדינה | האימפריה הרוסית, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, הרפובליקה הרוסית, ברית המועצות |
מקום קבורה | בית העלמין הארמני |
שם עט | Платонов, Ф. Человеков, А. Фирсов, А Вагулов |
שפות היצירה | רוסית |
סוגה | פרוזה, פובליציסטיקה |
יצירות בולטות | The Foundation Pit, Chevengur, Happy Moscow |
תקופת הפעילות | 1919–1951 (כ־32 שנים) |
צאצאים | M. A. Platonova, Platon Platonov |
פרסים והוקרה | מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 |
platonov-ap | |
חתימה | |
אנדריי פְּלָטוֹנוֹב (ברוסית: Андре́й Плато́нов; 16 או 28 באוגוסט 1899 – 5 בינואר 1951, ברית המועצות) היה שם העט של הסופר הסובייטי אנדריי פְּלָטוֹנוֹבִיץ' קְלימֶנְטוֹב (Андре́й Плато́нович Климе́нтов). פלטונוב היה קומוניסט, ולמרות זאת יצירותיו נאסרו והוא הוגדר כ"אויב מעמדי" בגין גישתו הספקנית כלפי הסטליניזם. בין יצירותיו המפורסמות "צֶ'בֶנְגּוּר" ו"חופרים יסודות".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלטונוב נולד למשפחת פועלים ענייה בקרבת העיר וורונז', ובצעירותו עבד כפועל. הוא השתתף במלחמת האזרחים ברוסיה ככתב צבאי וכעוזר לנהג קטר, ולאחר מכן החל ללמוד במכללה הפוליטכנית הנדסה אזרחית. באותן שנים, סוף העשור הראשון של המאה ה-20 והעשור השני, הוא החל לכתוב שירה, סיפורים ומאמרים, וב-1927 יצא לאור ספרו הראשון "הסכרים של יֶפִּיפַאן".
בתחילה התקבלו יצירותיו של פלטונוב באהדה, אך כעבור כמה שנים החל ממסד הביקורת־מטעם להתנגד להן בגין אי־התאמתן ל"ריאליזם הסוציאליסטי", עד שלבסוף הוא הוכרז כ"אויב מעמדי" ויצירותיו נאסרו לפרסום. במסגרת ההתנכלויות אליו נאסר בנו בשנת 1938, ורק כעבור שנתיים, לאחר שתדלנות מצד חברו הסופר מיכאיל שוֹלוֹחוֹב, שפנה בעניין ישירות לסטלין, הוא שוחרר. בן זה חלה בשחפת, נפטר ממנה והדביק את אביו במחלה, שגם הוא נפטר ממנה[1].
פלטונוב נותר אלמוני יחסית עד לשנות ה-60, שבמהלכן החלו כתביו להתפרסם.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מעמקי תכלת (שירה)
- הסכרים של יֶפִּיפַאן (נובלה)
- אמני השדה
- אדם כמוס
- צ'בנגור (נובלה)
- הבן השלישי
- בין חיות וצמחים (נובלה)
- פֿרוֹ (נובלה)
- חופרים יסודות (נובלה)
- ים יובנילי (נובלה)
- ג'אן (נובלה)
- נהר פוטודאן (נובלה)
- מוסקבה המאושרת (נובלה בלתי גמורה). התפרסם ברוסית רק ב-1991, תרגם מרוסית: פטר קריקסונוב
- 14 בתי כפר אדומים (מחזה)
- תיבת נגינה (מחזה)
- הפָּרָה
- השִׁיבָה
- מולדת החשמל
- אבא-אימא (תסריט)
- בעולם נהדר ואכזר, אסופת סיפורים של פלטונוב. עורכת ומתרגמת: נילי מירסקי, 2007
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אנדריי פלטונוב (ברוסית)
- פרק מתוך ספרו "מוסקבה מאושרת", באתר ynet, 16 בפברואר 2010
- מאשה צור-גלוזמן, "מוסקבה המאושרת" מאת אנדריי פלטונוב: בעקבות הנשמה הרוסית, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
- ביקורות על "בעולם נהדר ואכזר"
- רונית מטלון, שמחה פראית על סף אבדון, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2007
- עמינדב דיקמן, חורג מגדר האפשר, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2007
- עופרה עופר אורן, איך לומר הכול בלי מילים, בבלוג סופרת סופרות, 20 ביוני 2014
- אנדריי פלטונוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אנדרי פלטונוביץ' פלטונוב (1899–1951), דף שער בספרייה הלאומית
- אנדריי פלטונוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אנדריי פלטונוב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Alexander Melikhov, Russia Now, Russia Now: Profile of Russian novelist Andrei Platonov, The Telegraph, 30 October 2009