אנדרה ריו

אנדרה ריו
**André Rieu**
לידה	1 באוקטובר 1949 (בן 75); מאסטריכט, הולנד
שם לידה	André Léon Marie Nicolas Rieu
מוקד פעילות	ממלכת ארצות השפלה
תקופת הפעילות	מ-1978
מקום לימודים	האקדמיה למוזיקה של מאסטריכט, הקונסרבטוריון המלכותי של בריסל, הקונסרבטוריון המלכותי של ליאז'
סוגה	מוזיקה קלאסית, ואלס, מחזמר, פסקולים, פופ אופראי, מוזיקה פופולרית
שפה מועדפת	הולנדית, איטלקית, ספרדית, צרפתית, אנגלית, גרמנית, לימבורגית
כלי נגינה	כינור
חברת תקליטים	Denon, פיליפס רקורדס
שיתופי פעולה בולטים	תזמורת יוהאן שטראוס
פרסים והוקרה	Pablo Neruda Order of Artistic and Cultural Merit (9 בספטמבר 2024); Goldene Stimmgabel (2005); אביר במסדר האריה ההולנדי; Goldene Stimmgabel (1998); Goldene Stimmgabel (2003); מדליית קרל הגדול למדיה אירופאית (2010); Classic Brit Awards; אות כבוד מוזהב על שירות הרפובליקה האוסטרית; אביר מסדר האמנויות והספרות ;
	www.andrerieu.com
	פרופיל ב-IMDb

אנדרה ליאון מארי ניקולס ריו (בהולנדית: André Léon Marie Nicolas Rieu; נולד ב-1 באוקטובר 1949) הוא כנר, מלחין ומנצח הולנדי. התפרסם במתכונת הייחודית של הקונצרטים שלו המשלהבים את הקהל בין השאר בעזרת גימיקים מעולם הרוק והמוזיקה הפופולרית. בקונצרטים שלו הוא מנגן יצירות ממגוון סוגות: מוזיקה קלאסית, ואלס, מחזמר, פסקולים, פופ אופראי ומוזיקה פופולרית.

ביוגרפיה

ריו נולד למשפחה מוזיקלית במאסטריכט שבהולנד, שם הוא מתגורר עד היום. בעידוד אביו, שהיה המנצח של תזמורת לימבורג, החל לקבל שיעורי כינור בגיל חמש. בשנת 1967, לאחר סיום בית הספר, החל ללמוד בקונסרבטוריון המלכותי בלייז' ומאוחר יותר במאסטריכט (עד 1973). בין מוריו שם היו כנר בתזמורת הסימפונית ההולנדית הרמן קרברס ויו יודה. מ-1974 ועד 1977 הוא למד באקדמיה למוזיקה בבריסל, שם קיבל הדרכה מהכנר ההונגרי המפורסם אנדרה גרטלר. הוא סיים במקום הראשון. באוניברסיטה ביצע ריו את "ואלס הזהב והכסף" (Gold And Silver Waltz) של פרנץ להאר. מעודד מתגובת הקהל, הוא החליט להמשיך לנגן ואלסים.

קריירה

בשנת 1978 גיבש ריו את התזמורת הראשונה שלו, "סלון התזמורת של מאסטריכט", איתה הוא הופיע בהולנד, גרמניה ואף בארצות הברית. באותו זמן, ועד 1989, הוא הועסק ככנר בתזמורת הסימפונית של לימבורג. ב-1987 הקים ריו את חברת ההפקות שלו, ואת תזמורתו הנוכחית, "תזמורת יוהאן שטראוס". התזמורת, שהחלה עם 12 מוזיקאים, מונה כיום כ-50 נגנים.

הקונצרט הראשון, בראש השנה האזרחית 1988, גרר סבב הופעות קצר במדינות הבנלוקס וגרמניה. במקביל, זכה ביצועו לסוויטה לתזמורת במה (סוויטת ג'אז מס' 2, אופ. 38) מאת דמיטרי שוסטקוביץ' להצלחה רבה מאוד בהולנד, בשם "הוואלס השני", וריו זיהה התעניינות מחודשת במוזיקת ואלס, אותה מיהר לנצל. האלבום הראשון שלו, "מהולנד באהבה" שהתפרסם ב-1994, זכה להצלחה כבירה והיווה את פריצת הדרך הגדולה של ריו. האלבום שהה ברשימת עשרת האלבומים הטובים בהולנד (Top 10) יותר מעשר שנים. בגרמניה האלבום טיפס לרשימת ה-Top 5 והשיג כמה אלבומי זהב ופלטינה תוך זמן קצר.

בשנים הבאות, ריו מקיים עם תזמורתו קונצרטי-ענק בכל רחבי אירופה, ארצות הברית, קנדה, יפן ואוסטרליה ואלבומיו הבאים שוברים שיאים ונמצאים בטבלאות אפילו מעל סמלי פופ בינלאומי כמו מדונה.

ב-2001 הקים ריו אולפן הקלטות פרטי, בו הוא הפיק מאז את כל אלבומיו ואת סרטי ההופעות והקליפים. עד היום זכה ריו במספר פרסים, בהם שני פרסי מוזיקת עולם, והוציא אלבומי זהב ופלטינה במדינות רבות. הוא קיבל גם, יחד עם תזמורתו, מדליית זהב-של-כבוד מאת עיריית מאסטריכט.

כמה מהופעותיו שודרו בבריטניה ובארצות הברית על ידי רשת PBS,^[1] בהן הופעות בדבלין שבאירלנד ובכיכר המרכזית של קורטונה, טוסקנה.

ריו מנגן בכינור סטרדיוואריוס יקר ערך ועתיק, שיוצר בשנת 1667.^[2]

באפריל 2018 ערך ריו ארבע הופעות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב.^[3]^[4]

בנובמבר 2022 ערך ריו עוד 3 הופעות נוספות בתל אביב, שהיו אמורות להיות במקור בשנת 2020 ונדחו עקב מגפת הקורונה.

הפולמוס סביב אנדרה ריו

סגנונו

הופעותיו של ריו ייחודיות בנוף המוזיקה הקלאסית, ומכוונות במיוחד לקהל שלא היה מתעניין בז'אנר כלל לולא כן. בין המאפיינים ניתן למנות את העובדה שריו עומד עם פניו אל הקהל כל משך ההופעה, תוך כדי ניצוח על המקהלה ונגינה בכינורו. מלבד ואלסים ואופרות מפורסמות, מנוגנים גם שירים פופולריים, שירי עם,^[5] מחזמרים ונעימות מסרטים, ולא נדיר לראות את הקהל המשולהב קם לריקודים המוניים. בנגינה עצמה משולב באופן בולט בידור ואפילו הומור סלפסטיק, ולעיתים ריו משלב קטעים קלאסיים מפורסמים עם סגנונות מוזיקה קלה, כגון סלסה עם הסימפוניה החמישית של בטהובן, או ביצוע "אולַה וואלס" שהוא שיר רוק לפי מנגינת הדנובה הכחולה של יוהאן שטראוס, יחד עם הזמר האוסטרי DJ Ötzi.

הופעותיו מרהיבות עין, ומושקעים בהן סכומי כסף עצומים. לדוגמה, בדנמרק השתתפו בהופעה שלוש-מאות נגני חמת חלילים ובקנדה הוקמה רחבת החלקה על קרח בה הופיעו מחליקים-אקרובטים לצלילי נעימת הסרט טיטניק. פעמים רבות התפאורה היא ארמון בגודל טבעי, שהקמתה אורכת כשבוע על ידי מאה פועלים ובסיוע מנופי ענק.^[6]

בין השאר, הוא הופיע בארמון שנברון בווינה, פארק אפטלינג, הרוג'רס סנטר שבקנדה, הרדיו סיטי מיוזיק הול בניו יורק, אצטדיון דוקלנדס שבאוסטרליה, ועוד. נוכחות השיא בקונצרט של ריו באוסטרליה הייתה במלבורן: 38,000 איש.

התנהגות כוכב-הרוק שלו לא מצטמצמת רק לתחומי ההופעות: הוא משווק גם מוצרים הנושאים את שמו או תמונתו כמו חולצות, ספלים, לוחות שנה ותליון זהב בצורת חתימתו. כמו כן הוא הוציא שלשה ספרים, בהם אוטוביוגרפיה בשם "My Music, My Life", וארבעה אלבומי תמונות.

הביקורת

סגנון ההופעה המתואר לעיל, במה שהוא לפחות להלכה קונצרט מוזיקה קלאסית, הקים נגד אנדרה ריו ביקורת חריפה מאוד, בכל העולם. המנהל האומנותי של התזמורת הקאמרית האוסטרלית, ריצ'רד טוגנטי (Richard Tognetti), כינה את המוזיקה של ריו "מוזיקת שלאגר" ולמעשה הגדיר את ריו, המחשיב עצמו כמוזיקאי קלאסי, כבדרן.^[7]

מבקר המוזיקה סטפן וויטינגטון כתב עליו, בין השאר, שנגינתו לא עולה על רמה של בן 10 מוכשר, והצלחתו נובעת אך ורק משיווק מוצלח, ומכך שהוא מביא סטנדרטים של הפקות פופ אל תוך המוזיקה הקלאסית ב"מופעים, שריו מעדיף לקרוא להם קונצרטים".^[8]