אנבל לי

וירג'יניה, אשתו של פו וההשראה לאנבל לי

השיר, בכתב ידו של פו.

"אנבל לי" (באנגלית: "Annabel Lee") הוא השיר האחרון שכתב המשורר והסופר האמריקאי אדגר אלן פו. השיר נכתב בשנת 1849 ופורסם לאחר מותו של פו באותה השנה.

תקציר השיר

השיר מתאר בלשון סיפורית ואגדתית את אהבתו של המשורר לאנבל לי. מקום ההתרחשות של העלילה אינו ברור, והוא מתרחש ב"ממלכה ליד הים" ("kingdom by the sea") ששמה אינה מצוין בשיר המקורי (ראו תרגום השיר). המשורר ואנבל לי התאהבו זה בזו על אף גילם הצעיר, ואהבתם הייתה כה גדולה עד שהשרפים החליטו בקנאתם להענישם, והמשורר מאמין שדלקת הריאות שממנה נפטרה אנבל לי נגרמה על ידי רוח שנשלחה על ידי השרפים. לאחר מותה של אנבל לי היא נלקחה מהמשורר על ידי בני משפחתה ונקברה ליד הים, אולם המשורר מאמין שאהבתם נמשכת גם מעבר למוות, ורואה את עיניה של אנבל לי בכל לילה בכוכבים, בעודו שוכב לצידה בקבר שליד הים.

פרשנות

הדובר מתאר את אהבתם שלו ושל אנבל-לי כאהבה נשגבת שאין כמותה בעולם. אהבתם עוררה קנאה וזעם בקרב המלאכים שראו את הזוג כאחוז "היבריס", חטא הגאווה, מאחר שהם חושבים שהם שווים באהבתם למלאכים, ואף מעבר להם. על פי המיתולוגיה היוונית על הלוקים בהיבריס להיענש מאחר שלא ייתכן שבני האדם יחושו מעל האלים, ולכן הענישו המלאכים את הזוג בכך שגרמו לאנבל-לי לחלות ולמות.

בדומה לשיריו האחרים של פו (כמו העורב ואולאלום) גם שיר זה מתאר את רגשות המשורר לאחר מותה של אהובתו. ההסבר שניתן בשיר למות האהובה (קנאת השרפים) אינו הסבר רציונלי, ומעיד על כך שרגשות המשורר מונעים ממנו לראות את ההסבר ההגיוני. ניתן להסביר העדר רציונליזציה זו בכך שהאהבה בין המשורר לאנבל לי התרחשה בעודם ילדים, והדמות שנתקבעה בזכרונות המשורר, כמו גם הרציונליזציות של אירועים אלה נתקבעו בעודו צעיר.

ככל הנראה האירועים בשיר זה מתארים את תחושות המשורר לאחר מותה משחפת של דודניתו-אשתו, וירג'יניה קלם, שבעת נישואיהם ב-22 בספטמבר 1835 הייתה בת שלוש-עשרה.

שיר זה שונה מאוד מ"העורב". בעוד שב"העורב" מאמין המשורר שלעולם לא ישוב ויפגוש את אהובתו, בשיר זה (המאוחר יותר), מאמין המשורר שאהבתם נצחית ולא תינתק אף במותם.

אנבל-לי הוא בלדה טרגדית (סיפור טרגי בו שוררת אווירה קודרת ועצובה), הכוללת מספר שורות אופייני (5 או 7 שורות במקרה זה) לכל בית, וחזרות אופייניות. בכל בית חוזר המיקום האגדתי (ממלכה לחוף הים), ומופיע פעם אחת שמה של אנבל לי (בבית האחרון הוא מופיע פעמיים). חזרות נוספות המופיעות בשיר הן קנאת השרפים ועוצמת האהבה.

האלמנטים האגדתיים / מיתולוגיים המופיעים בשיר מודגשים על ידי החזרות וכן על ידי אלמנטים כמו תיאורי הזמן: "זה היה לפנים ולפני שנים" והמיקום הערטילאי.

שינויים שנערכו בשיר

פו כתב 11 גרסאות שונות של השיר, בהם שינויים קלים, כאשר ההבדל המשמעותי ביותר הוא בשורה האחרונה:

הגרסה המוקדמת: In her tomb by the side of the sea.

גרסה מאוחרת: In her tomb by the sounding sea.

פרסום השיר

השיר נכתב במאי 1849, ועותק ממנו נמסר לרופוס וילמוט גריזוולד לפרסום. השיר הודפס לראשונה על ידי גריזוולד ב-9 באוקטובר 1849 - לאחר מותו של פו, כחלק מההספד שהופיע על מותו ב"דילי טריביון" של ניו יורק.

תרגום

אנבל-לי תורגם לשפות רבות. לעברית הוא תורגם על ידי זאב ז'בוטינסקי ששמר על המצלול ועל השם המקורי. תרגומו פורסם בעיתון "הארץ" ב-7 בנובמבר 1919 תחת ראשי התיבות של שם המתרגם (ז.ז.). ז'בוטינסקי העצים את האלמנט האגדתי של השיר בבוחרו מונח שלא הופיע קודם לכן בשירה ובספרות העברית "ים ערפַּלי" (ולא, כפי שרבים סבורים - "ים ערפילי"). בכך בחר ז'בוטינסקי במקום שאינו קיים.

בתרגום מתקיים שוני מן המקור בכמה נושאים, כך למשל, בעוד שבבית הראשון באנגלית מציין המשורר לקורא שייתכן ששמע את שמה של אנבל לי: "That a maiden there lived whom you may know" בגרסת ז'בוטינסקי התיאור הוא הפוך "את שמה לא תדע".

תרגום נוסף לעברית הוא של המשוררת דליה רביקוביץ, אשר לא פורסם בתקופת חייה, אלא נמצא בעיזבונה ופורסם לאחר מותה.

אזכורים תרבותיים

ספרו של ולדימיר נבוקוב "לוליטה" מתייחס רבות לפואמה זו של פו, בין בתמה ובין בציטוטים ישירים של דימויים ושורות מתוכה השזורים בטקסט. בתרגום העברי של דבורה שטיינהרט אלו מובאים מתרגומו של ז'בוטינסקי.

כמו כן, אנבל לי מוזכרת בספרה של קסנדרה קלייר "גבירת חצות".

לחנים

השיר בתרגומו של זאב ז'בוטינסקי זכה לכמה לחנים, בהם של יוחנן זראי (בביצועים של יוסי בנאי, שלמה ארצי ואחרים), ויוני בלוך (שהופיע באלבומו "הרגלים רעים").

כמו כן, לחנו של שלמה ארצי למילים המקוריות בשפה האנגלית של השיר הופיע באלבום "פתאום אחר ימים רבים".

השיר זכה ללחן עיבוד וביצוע בשפה האנגלית של הזמר גלעד הישג.

ג'ואן באאז הלחינה את הגירסה האנגלית של השיר בשנת 1967.

ראו גם

• העורב

קישורים חיצוניים

• אנבל לי, בתרגומו של זאב ז'בוטינסקי
• גיטה אבינור, "העורב השחור והאהובה המתה", הפורטת על הפסנתר הכחול: מאמרים בבקורת הספרות, מפעל סופרי חיפה, 1974.
• אדגר אלן פו: "כי לבנה לא תאיר בלי חלום", באתר ynet, 19 בינואר 2012, תרגום של השיר על ידי ראובן וימר
• עופרה עופר אורן, האמנם אהבה בין שני ילדים?, בבלוג "סופרת ספרים", 6 בנובמבר 2017
• קריאה בקול של השיר המקורי
• אנבל לי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)