אמנות נאיבית
אמנות נאיבית (באנגלית: Naïve art) היא אמנות פיגורטיבית (אנ'), סוגה של אמנות פלסטית, הבאה לידי ביטוי בציור, פיסול בחומרים שונים, אדריכלות, איור ועיצוב. הסוגה מאופיינת ביצירה של אמנים ללא הכשרה אומנותית רשמית, אך קיימת גם אצל אמנים שלמדו אמנות באופן מסודר ומחקים את הסגנון במכוון. הסוגה מתאפיינת לא אחת בפשטות ילדותית לכאורה, חוסר פרופורציות, תמונות מרובות פרטים ודמויות, ויצירות מחיי היומיום. אחד האמנים המשפיעים בסוגה זו הוא אנרי רוסו. הסוגה נקראת לפעמים בטעות "אמנות פרימיטיבית".
הדוגמה הטובה ביותר לציור הנאיבי הם ציורי ילדים. דוגמאות אחרות הן יצירות הפיסול של עמים שונים, כגון: באפריקה או בדרום אמריקה לפני הכיבוש הספרדי.
האמנות הנאיבית מאופיינת פעמים רבות בסצנות אידיליות מחיי היום-יום, בהאדרת התמימות כמו גם בשימוש בצבעים בהירים מלאי חיוניות התואמים פרספקטיבה של ילדים. הציורים קלים מאוד להבנה ולפרשנות והפשטות היא אחד מסימני ההיכר הבולטים שלה. אמנים נאיביים רבים מבטאים בציוריהם את משאלת לבם לאיך אמור להראות עולמנו. חזון זה בא לידי ביטוי בצבעוניות הרבה ובראיית עולם אופטימית וחיובית.
מאפיינים של אמנות נאיבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מספרים סיפור פשוט לקליטה מחיי יום יום, לרוב עם בני אדם.
- מייצגים אידיאליזציה של הצייר את המציאות - מייפים את המציאות.
- אי שמירת פרספקטיבה - בעיקר פירוט גם בפרטים מרוחקים.
- שימוש רב בתבניות חוזרות - ריבוי פרטים.
- צבעים חמים ועזים.
- לפעמים דגש על קווי מתאר.
- לרוב הדמויות שטוחות, חסרות נפח אם כי לא תמיד.
- אין עניין במרקם, בהבעה, בפרופורציות נכונות ובאנטומיה.
- אין שימוש רב באור וצל אבל חלק נותנים אפקטי תלת מימד.
- לעיתים קרובות אין עניין בקומפוזיציה.
- נדיר לראות בסגנון אימפרסיוניסטי ויותר קרוב לסגנון הפיגורטיבי.
המושג אמנות נאיבית מניח את הימצאותה של דרך ביטוי אמנותית מושכלת אך עם זאת, באופן פרדוקסלי לכאורה ישנם בתי ספר של אמנים נאיבים. עם הזמן הפך הסגנון למקובל ואף כזה שאמנים בוחרים בו מרצונם, כביטוי להעדפה אמנותית. הסגנון הפך לפופולרי ומוכר עד כדי כך שישנן דוגמאות רבות הנחשבות "פסאודו-נאיביות" (pseudo-naïve art).
המאה ה-18
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אולוף ברארן (אנ') (1787–1839).
- ג'סטוס דאליי (אנ') (1793–1878).
- אדוארד היקס (1780–1849).
- ג'ושוע ג'ונסון (אנ') (1763–1824).
המאה ה-19
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'יימס בארד (1815–1897).
- קנדידו לופז (אנ') (1840–1902).
- ניקו פירוסמני (1862–1918).
- דניס קורבה (אנ') (1826–1910).
- אולף קראנס (אנ') (1838–1916).
- אנרי רוסו (1844–1910).
- פיטר רינדיסבאכר (1806–1834).
- פרדינאן שבאל (1836–1924).
המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קאמיל בומבויס (אנ') (1883–1970).
- סבתא מוזס (1860–1961).
- פבלו פיקאסו (1881–1973).
- בין הנציגים של האמנות הנאיבית בעידן המודרני נמנים איוואן ראבוזין, אנרי רוסו, אלפרד וואליס, פול קלה, פיקאסו, גוגן, סראפין מסנליס, הציירת האמריקאית אנה מארי רוברטסון הידועה בכינויה סבתא מוזס[1], מוד לואיס ומריה פרימצ'נקו מאוקראינה.
- האמנים פרננדו בוטרו מקולומביה, בריל קוק (Beryl cook) מאנגליה, אדה ברידוולד ( Ada Breedveld) מהולנד וקאמיל בומבויס (Camille Bombois) מצרפת, אמנים ידועים ומוערכים בארצם ובעולם, מציירים בסגנונם המיוחד אנשים, נשים, חיות, צמחים וחפצים שמנים מאוד וחסרי פרופורציה.
- האמנים אולף אולבריכט (Olaf Ulbricht) וקארל הורם (karl hurm) אמנים נאיביים ידועים מגרמניה.
- האמנים ז'אן-פייר לוראן Jean-pierre lorand מבלגיה[2] ואדוארדו אונגר Eduardo Ungar[3] מארגנטינה השתתפו בתערוכה ב-2010 בגלריית ג'ינא בשם "דואט נאיבי".
- מריה באלאן Marija Balan (2008–1923) מיוגוסלביה.
אמני האמנות הנאיבית מישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ציירים ישראלים שיצרו בסגנון נאיבי היו שלום מושקוביץ', יוחנן סימון, ראובן רובין, נחום גוטמן, יפים לדיז'ינסקי, חיים חרבון, משה אל-נתן, נתן הבר, רחל רובין וגבריאל כהן.
- בין הציירים שמציירים בסגנון נאיבי בימינו: רפי פרץ, יהונתן כיס-לב, הדי קון, אביבה סונסינו, גליה רון, טובה צביק.
אמנות נאיבית בימינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החל משנת 2008 מתקיים בעיר קטוביץ בפולין בחודשי הקיץ, בגלריית שיב וילסון תערוכת אמנות נאיבית בינלאומית שבה משתתפים אמנים רבים, אשר מציירים בסגנון נאיבי מכל העולם.[4] זוהי תערוכה נחשבת וידועה אליה מגיעים מבקרים רבים מפולין וארצות שכנות אבל גם מארצות הברית, אסיה, אירופה ואוסטרליה. הגלריה גדולה מאוד, בעלת שתי קומות וכך מתאפשר ייצוג של מספר רב של אמנים. האמנים יכולים להציג רק ציורים מקוריים בצבע (לא הדפסים) ופסלים, בסגנון נאיבי בלבד. במשך כל זמן התערוכה-כחודשיים - מתקיים גם הפנינג שמח וססגוני ברחבה שמחוץ לגלריה שם יש דוכנים לממכר דברי אמנות ומלאכות יד, מזון, בגדים, הצגות, תהלוכות, וסדנאות אמנות ויצירה לילדים. החל משנת 2012 ישראל החלה אף היא להציג ולהשתתף בגלריה זו. האמנית נעמי עשת-רוזנצוויג אוצרת את עבודות האמנות הנאיבית מישראל.
גלריות ומוזיאונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Musée d'Art Spontané, בריסל, בלגיה.
- Museu do Sol, סאו פאולו, ברזיל.
- Museum Internacional de Arte Naïf de Brazil in Cosme Velho, ריו דה ז'ניירו, ברזיל.
- מוזיאון Sammlung Zander, גרמניה.
- Musée international d'art naïf Anatole Jakovsk, ניס, צרפת.
- Croatian Museum of Naive Art, קרואטיה.
- Galerie d'Art Naïf, Krakow, פולין.
- Museo Internacional Arte Naïf/ Museum of Naive Art “Manuel Moral”, ספרד.
- Museum im Lagerhaus, שווייץ.
- American Folk Art Museum, ארצות הברית.
גלריה ג'ינא היא גלריה לאמנות נאיבית ברחוב דיזנגוף בתל אביב-יפו[5]. בגלריה מוצגות תערוכות מתחלפות בנושאים שונים, בהשתתפות אמנים המציירים בסגנון הנאיבי ממדינות ברחבי העולם. כמו כן מתקיימות תערוכות בתחומים מגוונים, תוך שיתופי פעולה עם אמנים מתחומים שונים - תערוכת "נאיביות באופנה" התקיימה תוך שיתוף פעולה עם מעצב האופנה ירון מינקובסקי ומעצבים נוספים, התערוכה "השראה לובשת צורה" היא תוצר של שיתוף פעולה עם סטודנטים מהמחלקה לקרמיקה וזכוכית בבצלאל אשר ציירו על כלי קרמיקה שיצרו מתוך העבודות השונות.
בישראל, הוקמה בשנת 2003 גלריה ג'ינא לאמנות נאיבית ברחוב דיזנגוף בתל אביב-יפו. הגלריה נחשבת למוסד הבינלאומי הגדול ביותר בעולם המתמחה בז'אנר האמנות הנאיבית.[6] היא משתרעת על פני שתי קומות ומציגה מעל מאה אמנים מלמעלה משלושים מדינות שונות. בגלריה מוצגות תערוכות מתחלפות בנושאים שונים, בהשתתפות אמנים מרחבי העולם המציירים בסגנון הנאיבי. כמו כן מתקיימות תערוכות בתחומים מגוונים, תוך שיתופי פעולה עם אמנים מתחומים שונים - תערוכת "נאיביות באופנה" התקיימה תוך שיתוף פעולה עם מעצב האופנה ירון מינקובסקי ומעצבים נוספים[7], התערוכה "השראה לובשת צורה" היא תוצר של שיתוף פעולה עם סטודנטים מהמחלקה לקרמיקה וזכוכית בבצלאל אשר ציירו על כלי קרמיקה שיצרו מתוך העבודות השונות.[8]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרדינאן שבאל - אדריכל "נאיבי"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמנות נאיבית באתר קולקט
- לתערוכה "הרפתקה נאיבית" בגלריה ג'ינא, "קריסטל אמנות בתקשורת".
- ארגון אמנים נאיביים בישראל, ilnart.com
- שלמה שבא, הנאיבים, דבר, 13 בנובמבר 1970
- גלריית ג'ינא לאמנות נאיבית בינלאומית - תל אביב
- גלריית מיטאמי לאמנות נאיבית בינלאומית - קדימה
- naive light over jersualem - תערוכת אמנות נאיבית בינלאומית ILNART
- "במעגלים אחרים אמנים אאוטסיידרים, נאיבים, אוטודידקטים", מוזיאון חיפה לאמנות
- אמנות נאיבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו ציונה שמשי, ממיכאלאנג’לו עד סבתא מוזס, נעמת: הירחון לאשה ולמשפחה, דצמבר-ינואר 1992/3, עמ' 30–33
- ^ ז'אן-פייר לוראן באתר גלריה ג'ינא
- ^ אדוארדו אונגר באתר גלריה ג'ינא
- ^ Home, Art Naif Festiwal (באנגלית בריטית)
- ^ Welcome to www.ginagallery.com, www.ginagallery.com
- ^ GINA Gallery – International Naïve Art
- ^ הארץ אופנה, הפרשנות של מעצבי אופנה, תכשיטים, נעליים וכובעים לאמנות נאיבית, באתר הארץ, 14 בספטמבר, 2022
- ^ ARToday, שיתוף פעולה ייחודי בין 'גלריה ג'ינא לאמנות נאיבית' וסטודנטים מ'בצלאל' הניב תערוכה ש"שומרת על תמימותם", באתר ARToday, 2020-03-04