אמיליה פיתוח
נתונים כלליים | |
---|---|
בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
סימול | אמפת |
מייסדים | אמיל פלר |
תקופת הפעילות | 1952–הווה (כ־72 שנים) |
משרד ראשי | חיפה |
שווי שוק | 741 מיליון ש"ח (26 בדצמבר 2024) |
הכנסות | 2.05 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
רווח תפעולי | 121 מיליון ש"ח (2023)[1] |
רווח | 61.7 מיליון ש"ח (2023)[1] |
הון עצמי | 1.03 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
סך המאזן | 2.60 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
יו"ר | יוסף שחק |
מנכ"ל | יעל פלר טל |
https://emilia.co.il | |
קבוצת אמיליה פיתוח (מ.עו.פ) בע"מ (לשעבר: ח.ל. מימון ושירותים), היא חברת אחזקות תפעולית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. החברה הוקמה בשנת 1952 על ידי אמיל פלר.
קבוצת אמיליה פיתוח מחזיקה בכ-20 חברות פרטיות וציבוריות אשר מספקות שירותים ומוצרים לתעשייה ולמשק הישראלי בכלל מגזרי הפעילות: בניה ותשתיות, תעשייה תהליכית, מפעלי מזון, תעשיות ביטחוניות, אנרגיה וגז טבעי ועוד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמיליה פיתוח נוסדה בשנת 1952 כחברה פרטית בשם "מחסני ערובה וקרור כלליים" ועסקה בתפעול מחסני ערובה ועמילות מכס. בשנת 1982, לאחר שהשליטה בחברה נרכשה על ידי איש העסקים שאול אייזנברג, נרשמו מניות החברה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב והיא הפכה לחברה ציבורית[2]. החברה הוחזקה על ידי אייזנברג באמצעות חברת ההשקעות "פריון" שבעצמה הוחזקה על ידי החברה לישראל. באפריל 1991 שם החברה שונה ל"ח.ל. מימון ושירותים".[3][4][5]
בינואר 2000, רכש איש העסקים שמואל גנץ את השליטה בחברה[6] ושנה אחר כך מכר אותה לעודד פלר.[7] באוגוסט 2001 שינתה החברה שוב את שמה, לשמה הנוכחי,[8] לאחר שמוזגה עם חברת "מ.צ. הרשקו השקעות" ומאז החלה לפעול כחברת החזקות.[9]
בסוף 2001 רכשה את השליטה בחברות "פלסטו-שק" קרגל ו"מור תעשיות פלסטיק"[10] וב-2007 מכרה אותם לחברת קרגל.[11]
ב-2005 רכשה השליטה בחברת "אדומים תוספי מזון",[12] וב-2007 מכרה אותה לחברת פרוטרום.[13]
ב-2009 מכרה פריגו את עסקי מוצרי הצריכה (לרבות נקה) לקבוצת אמיליה פיתוח.[14] לאחר כשבועיים, בנובמבר 2009, חברת סנו, באמצעות חברת קוסמופארם שבבעלותה, רכשה מקבוצת אמיליה את כל מותגי "קרליין" לרבות "נקה 7".[15] עם זאת מפעל החברה בירוחם נשאר בבעלות אמיליה פיתוח, שמו שונה ל"זוהר קוסמטיקס", והוא התמקד בייצור מוצרי קוסמטיקה במותג פרטי לרשתות קמעונאיות בארצות הברית.[16] ב-2022 סגרה החברה את המפעל.[17]
בדצמבר 2015 רכשה את השליטה במנדלסון תשתיות תמורת כ-100 מיליון שקל.[18] ביולי 2018 רכשה את השליטה בחברת אוברסיז קומרס תמורת כ-131 מיליון שקל.[19]
בשנת 2017 מונה יוסי (יוסף) שחק ליושב ראש דירקטוריון החברה. משרדיה הראשיים של החברה שוכנים בחיפה.
תחומי פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילותה של אמיליה מתקיימת על ידי שלוש קבוצות אשר כל אחת מהן אחראית על מגזר פעילות אחר.
- מגזר שירותים לתעשייה - קבוצת כימוביל: מספקת שירותים ומוצרים לתעשייה כגון אספקת חומרי גלם, הובלה בצובר, אחסנה, טיפול בפסולות ושירותי מעבדה מגוונים, זאת על ידי חברות הבת כימוטל, דיפוכם, בקטוכם, טביב, המבדקה הכימית ודרך המעבדה.
- מגזר לוגיסטיקה – קבוצת אוברסיז: מספקת שירותים 'מהנמל אל המדף' על ידי הפעלת מחסני ערובה ומחסנים חופשיים בעורפי נמלי חיפה ואשדוד ובנתב"ג על ידי חברת אוברסיז קומרס, ושירותי שינוע והפצה בפריסה ארצית על ידי חברת אוברסיז שינוע.
- מגזר הולכת זורמים ומתכות – קבוצת מנדלסון תשתיות ותעשיות: עוסקת ביבוא, הפצה ויצור של מגוון רחב של צינורות, מגופים, שסתומים, מערכות כיבוי אוויר ואש, מוצרי אינסטלציה, מתכות ייחודיות לתעשייה הביטחונית ועוד. תחת קבוצה זו פועלות חמש חברות: מנדלסון, אלכסנדרוביץ'. פלעד, פרופילון ומנדלסון מתכות איכות.
בעלי עניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקפיד יו"ר דירקטוריון הקבוצה מכהן יוסי שחק, ויעל פלר – טל מכהנת כמנכ"לית הקבוצה. כ- 86.08% ממניות הקבוצה מוחזקות על ידי עודד פלר ושאר המניות הן בידי הציבור.[20]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אמיליה פיתוח
- אמיליה פיתוח, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- אמיליה פיתוח, באתר "מאיה"
- אמיליה פיתוח, באתר גלובס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 אמיליה פיתוח: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ החשד: אלבין, מעריב, 5 באוגוסט 1985
- ^ אורי נחשון, מחסני ערובה הופכת לזרוע הפיננסית של החברה לישראל, מעריב, 13 במרץ 1991
- ^ שכירות עם אופציה לרכישה מהווה, למעשה, הסכם מכר, באתר גלובס, 24 בדצמבר 1996
- ^ שי שלו, החברה לישראל במו"מ למכירת ח.ל מימון לתפארת המכונית, באתר גלובס, 6 בינואר 2000
- ^ שמואל גנץ השלים רכישת השליטה בח.ל. מימון, באתר גלובס, 10 בינואר 2000
- ^ ח.ל מימון - הושלמה העברת השליטה לפלר, באתר גלובס, 5 בפברואר 2001
- ^ טלי ציפורי, 8 מיליון שקל באופציות ליצחק אנגל מליפמן, באתר גלובס, 24 בפברואר 2002
- ^ ספיר פרץ, אושר מיזוג בין מ.צ הרשקו לבין ח.ל מימון ושירותים, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2001
- ^ הרשקו ימכור לפלסטו-שק את מניותיו במור תעשיות במעל הערכתה של גיזה, באתר גלובס, 12 בדצמבר 2001
- ^ אורי שוסטר, בעלי השליטה בפלסטו שק מוכרים אותה לקרגל לפי 180 מיליון שקל, באתר גלובס, 5 באפריל 2007
- ^ אמיליה רכשה מחצית מהשליטה באדומים, באתר גלובס, 8 ביוני 2005
- ^ יורם גביזון,מאת, פרוטרום רכשה את פעילותה של חברת אדומים תמורת 18 מיליון שקל, באתר הארץ, 2 ביולי 2007
- ^ עדי דברת-מזריץ, קרליין פריגו נמכרת תמורת 205 מיליון שקל, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2009
- ^ עדי דברת-מזריץ, סנו רכשה את קרליין מאמיליה פיתוח תמורת 85 מיליון שקל, באתר TheMarker, 17 בנובמבר 2009
- ^ יורם גביזון, במפעל קטן בירוחם מייצרים קוסמטיקה עבור מיליוני אמריקאיות, באתר TheMarker, 12 באוקטובר 2011
- ^ ניצן צבי כהן, מפעל אמיליה קוסמטיקס בירוחם ייסגר, ההסתדרות: "נפעל בכל האמצעים להגן על העובדים", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 16 ביוני 2022
- ^ אביב לוי, אמיליה רוכשת את השליטה במנדלסון תשתיות תמורת כ-100 מ' ש', באתר גלובס, 6 בדצמבר 2015
- ^ אביב לוי, פימי מוכרת את השליטה באוברסיז לאמיליה בכ-92 מיליון שקל, באתר גלובס, 4 ביולי 2018
- ^ שי שלו, גם אמיליה מרוויחה מהפשרה של רודב וגת עם פקיד השומה, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2003