אלרוב נדל"ן ומלונאות
 | |
| מגדל אלרוב בשדרות רוטשילד, בו שוכן מטה החברה | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| מייסדים | אלפרד אקירוב |
| תקופת הפעילות |
1978–הווה (כ־46 שנים)  |
| מיקום המטה |
תל אביב-יפו |
| משרד ראשי | תל אביב |
| ענפי תעשייה | נדל"ן |
| שווי שוק | 3.05 מיליארד ש"ח (13 בנובמבר 2024) |
| הכנסות | 1.29 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
| רווח תפעולי | 129 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| רווח | הפסד של 223 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| הון עצמי | 7.09 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
| סך המאזן | 17.6 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
| יו"ר | אלפרד אקירוב |
| מנכ"ל | שמואל בן משה |
| עובדים | כ-500 |
|
www | |
  | |
אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ היא חברת נדל"ן ישראלית, העוסקת ברכישה, פיתוח וייזום של נכסים מניבים, ובפרט מרכזי מסחר, משרדים ובתי מלון בישראל ומחוץ לישראל. אלרוב נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, נכללת במדד נדל"ן 15.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלרוב נוסדה בשנת 1978 על ידי איש העסקים אלפרד אקירוב. בינואר 1983 דחתה הבורסה בקשת הנפקה של החברה[2], אך לאחר שאקירוב העביר לידי החברה מבנה משרדים נוסף שהוא בנה, הבקשה אושרה[3], ובאפריל 1983 הפכה החברה לחברה ציבורית שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב[4]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החזיק המשקיע ג'ורג' סורוס כ-25% ממניות החברה[5][6].
ביוני 2015, מוזגה חברת אלרוב (ישראל), שניירות הערך שלה גם כן היו רשומים למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לתוך חברת אלרוב נדל"ן ומלונאות, שעד אותה עת הייתה חברה בת שלה, שהחזיקה בכ-77.3% ממניותיה. מיזוג החברה־האם לתוך חברה־הבת נועד לחסוך הוצאות ועלויות רגולציה[7].
במרץ 2021, דווח כי קבוצת הנדל"ן הישראלית ישראל קנדה רכשה כ-13 אחוזים מחברת אלרוב וכיום היא בעלת עניין השנייה בגודלה בחברה[8].
בכנס שוק הון אשר התקיים בשנת 2021 ברק רוזן מנכ"ל ובעלי קבוצת ישראל קנדה טען כי הוא מעריך שבאלרוב יתרחשו חילופי דורות, בדומה לאלו שהתרחשו במנרב. עד לא מזמן מנרב נשלטה בידי אברהם קוזניצקי (58.3%), מייסד החברה. קוזניצקי החליט לא להעביר אותה לילדיו ולהנזיל את נכסיו ולמכור אותם לקבוצת ישראל קנדה[9].
פעילות והחזקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נדל"ן
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה יזמה מספר פרויקטים גדולים למגורים, משרדים ומסחר, בהם:
- "בית אירופה" בתל אביב (נחנך בשנת 1985)[10]
- קניון השרון (נחנך בשנת 1989) והמרכז לדיור מוגן, נופי השרון בנתניה
- מגדל האופרה (נחנך בשנת 1993)[11]
- מגדל אלרוב (נחנך בשנת 1999)
- מגדלי צמרת (1999–2006)[12]
- בית סות'ביס
- באמצעות אל-רוב מלון ממילא (1993) בע"מ, בנתה הקבוצה את מתחם ממילא, את מלון מצודת דוד וכן את משכנות דוד - בית דירות מגורים הצמוד למלון בפרויקט ממילא, שנהנה משירותי המלון
- באמצעות אל-רוב אזור מסחרי ממילא (1993) בע"מ, הקימה הקבוצה שטחי ציבור, רחוב מסחרי ומדרחוב עם חנויות בפרויקט ממילא (אלרוב שדרות ממילא)
אל-רוב הייתה הבעלים של חברת "תעשיות צמר אוסטרליות בע"מ" - מפעל לעיבוד צמר כבשים, אותה רכשה בזכות המקרקעין שמחזיקה החברה. המפעל נסגר ועליו הוקם "אלרוב סנטר" באשדוד[13], שנמכר ב-2016 להכשרה חברה לביטוח[14].
במהלך השנים ביצעה החברה גם מספר השקעות בנדל"ן מניב מחוץ לישראל (בעיקר בנייני משרדים), בממלכה המאוחדת[15], בצרפת ובשווייץ[16]. חלק מנכסים אלו נמכרו אחר כך, אך החברה ממשיכה להחזיק (נכון לשנת 2022) בפעילות משמעותית בשווייץ[17].
פרויקט ממילא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1995 רכשה אלרוב מידי חברת לאדברוק, תחילה 50 אחוז ובהמשך את מלוא הזכויות בפרויקט ממילא, במרכז ירושלים[18]. חברת אלרוב השלימה את בניית פרויקט המגורים "כפר דוד", ואת המלון שנקרא בתחילה "הילטון ירושלים" ולימים מלון מצודת דוד. המלון נפתח בשנת 1998.
עבודות הפיתוח והבנייה של האזור המסחרי התעכבו, בתחילה עקב חפירות ארכאולגיות שנערכו במרכז רחוב ממילא וכן עקב עבודות לפירוק מבנים המיועדים לשימור (שבהמשך נבנו מחדש). ואחר כך עוכבו והופסקו עקב הליכי בוררות שהתנהלו בין חברת אלרוב לחברת קרתא (חברה ממשלתית שהוקמה למטרות חידוש, שיקום ופיתוח אזור ממילא וסביבתו) בשל תביעות הדדיות להפרת הסכמים. בספטמבר 1999 ניתן פסק בורר ראשוני, לפיו התקבלה תביעת אלרוב[19], ולאחר שני פסקי בורר נוספים חויבה קרתא בשנת 2005 לשלם לאלרוב סך כולל של כ-102,000,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך הדין. פסקים אלו אושרו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 31.6.2006 (ה"פ 4070/05, 5043/06, 5018/06)[20].
הסכסוך נסוב סביב בקשת אלרוב להוסיף כ-2000 מ"ר בפרויקט ולהקמת בתי קולנוע. דירקטוריון קרתא, שהיה בחלקו הגדול דתי, סירב עקב התנגדותם של רבנים להקמת מרכז מסחרי עם בתי קולנוע כה קרוב לחומות העיר העתיקה. הבורר פסק כי חברת קרתא הייתה אחראית על העיכובים בבניית הפרויקט וכי עלייה לפצות את חברת אלרוב בשל כך[20].
רק בשנת 2006 נתחדשו העבודות באזור המסחרי ובמלון הנוסף שתוכנן לצידו (מלון ממילא). עם חידוש העבודות במתחם החל הפרויקט להתקדם בקצב מהיר. ב-28 במאי 2007 נפתח חלק מקניון ממילא בחלקה המזרחי של "שדרת אלרוב" (רחוב ממילא ההיסטורי, ששוחזר כמדרחוב). במהלך שנת 2008 נפתח, בהדרגה, חלקה המערבי של השדרה כהמשך הקניון, ובמחצית 2009 נפתח מלון ממילא. הפרויקט הושלם סופית רק בשנת 2010.
תחום מלונאות היוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת המאה ה-21 החלה אלרוב לפתח את תחום מלונאות היוקרה[21]. בנוסף לשני מלונות בירושלים, "מצודת דוד" ו"מלון ממילא", רכשה ושיפצה מספר מלונות באירופה, באמצעות חברת בת - "לוקה" - אותה מנהל ג'ורג'י אקירוב (בנו של אלפרד אקירוב), ובה הוא מחזיק ישירות 15% מהמניות[22].
- מלון "הקונסרבטוריום" באמסטרדם, בניין ציבורי שנרכש ב-2006 תמורת 50 מיליון אירו[23], והוסב למלון בעלות של 157 מיליון אירו[24].
- מלון "קפה רויאל" בלונדון, מבנה היסטורי בכיכר פיקדילי שנרכש ב-2008 מההממונה על נכסי בית המלוכה (The Crown Estate), תמורת 640 מיליון שקל[25]. המבנה הוסב לבית מלון במשך 4 שנים, בעלות של כ-150 מיליון ליש"ט, ונחנך בשנת 2012[26].
- מלון לוטציה בפריז, מלון יוקרה היסטורי שנרכש בשנת 2010, תמורת 145 מיליון אירו[27]. המלון עבר שיפוץ מקיף במשך שלוש שנים בעלות של 650 מיליון שקל[28].
ביוני 2019, בעלי מניות קטנים באלרוב, הגישו למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תביעה נגזרת בשמה של חברת אלרוב, נגד החברה עצמה. על פי התביעה, אלרוב נדל"ן מימנה את חלקו של ג'ורג'י אקירוב בהלוואות וערבויות ב-2.4 מיליארד שקל בשנה שניתנו לחברה הבת "לוקה"[29], ללא אישור עסקת בעלי עניין כנדרש בחוק[30]. בעקבות בקשה זו דרשה רשות ניירות ערך מתווה להסדרת בעלותו של ג'ורג'י אקירוב בחברה, או שיידרש לשלם את חלקו בהשקעה שביצעה אלרוב עבורו[31]. גם חברת כלל ביטוח, שהחזיקה 10% ממניות אלרוב, התנגדה למימון ולתנאי ההעסקה של ג'ורג'י אקירוב, והוא נאלץ "להקפיא" את 15% ממניותיו בחברה, פעולה השקולה לוויתור על המניות[32].
כלל החזקות עסקי ביטוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך 2019 רכשה אלרוב כ-4.9% ממניות חברת כלל החזקות עסקי ביטוח. בתחילת 2020 קיבלה החברה היתר מהמפקח על הביטוח ברשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, להגדיל החזקותיו בחברה לכדי 15% מהמניות[33]. ב-5 בדצמבר 2021 הגיש בקשה לקבלת היתר שליטה בחברה, לאחר שביקש לרכוש 15% נוספים מהמניות, כך שהחזקתה תהיה 30% והיא תוגדר "בעל שליטה"[34], אך בקשתו לא אושרה[35].
השקעות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלרוב מחזיקה תיק ניירות ערך שחלקו הגדול הוא החזקה במניות בנק לאומי. אלרוב החזיקה עד כ-4% ממניות הבנק, אך מכרה במהלך השנים חלק ניכר מהם ברווח[36].
בעבר השקיעה קבוצת אלרוב בחברות העוסקות בתחומים נוספים.
בשנת 1992 השקיעה אלרוב בחברת "אדש"ה פיתוח השקעות ויזמות בע"מ". החברה הוקמה בשותפות עם אהרן דוברת יצחק שרם וחיים הייטנר (אדש"ה היא ראשי תיבות של שמות המשפחה של המשקיעים אקירוב-דוברת-שרם-הייטנר)[37]. החברה השקיעה במספר חברות, בהן: חברת "גילתק" המבצעת עבודות תשתית לתקשורת[38], ביצרנית הנרות מאגמה, ב"גל חברה לדלק"[39], ובחברת "אפטל" למערכות תקשורת אלחוטית[40]. ביוני 1994 הונפקה החברה בבורסה, וביולי 1995 רכשה אלרוב את מניות דוברת ושרם באדש"ה והפכה לבעלת השליטה. בינואר 1998 רכשה חברת הכשרת היישוב את השליטה בחברה, כשלד בורסאי ללא הפעילות שלה שעברה לאלרוב[41]. אחר כך פעלה בשם "הכשרת היישוב קניונים ומרכזי מסחר בע"מ"[42].
אלרוב, החל משנת 1993, בצעה פעילות השקעה ישירה בחברות טכנולוגיה שונות בשלבים המוקדמים, באמצעות חברת הבת "טכנורוב אחזקות"[43]. 20% ממניות טכנורוב אחזקות היו מוחזקות על ידי לאומי ושות' חברה בבעלות מלאה של בנק לאומי לישראל בע"מ[44][45]. כמו כן השקיעה הקבוצה באופן ישיר בקרנות הון סיכון שונות, בין השאר קרן פיטנגו וBRM[46].
אלרוב פעלה בעבר גם בתחום תשתיות ושירותי תקשורת. בשנת 2000 רכשה 30% מ-"ITN תקשורת", שהשתתפה במכרז הערוץ השלישי בישראל (ערוץ 10)[47]. עם הזכייה במכרז החזיקה 10% מהבעלות על ערוץ 10 עד שנת 2003[48][49].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אלרוב נדל"ן ומלונאות (באנגלית)- אתר אלרוב שדרת ממילא
- אלרוב נדל"ן ומלונאות, באתר Crunchbase (באנגלית)
- שלמה פרידמן, בעל עניין זר נוסף בחברת אלרוב; אקירוב: כנראה גם הוא מקבוצת סורוס, באתר גלובס, 22 בדצמבר 1996
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ דרור שרביט, הבורסה דחתה בקשות של אנשי עסקים ידועים לגייס הון, דבר, 5 בינואר 1983
- ^ דרור שרביט, בגיר תגייס 20 מיליון דולר, דבר, 28 בפברואר 1983
- ^ עליות חדות במניות, דבר, 6 באפריל 1983
- ^ שלמה פרידמן, קרן קוואנטום של ג'ורג' סורוס הפכה לבעלת עניין בחברת אלרוב, באתר גלובס, 18 בדצמבר 1996
- ^ שלמה פרידמן, אלרוב - סורוס קנה עוד חצי אחוז , באתר גלובס, 16 בפברואר 1998
- ^
מיכאל רוכוורגר, המיזוג בין אלרוב ישראל לאלרוב נדל"ן יוצא לדרך, באתר TheMarker, 16 במרץ 2015
- ^ שי שלו, ישראל קנדה רוכשת מידי כלל ביטוח את החזקתה באלרוב נדל"ן תמורת כ-400 מיליון שקל, באתר גלובס, 20 במרץ 2021
- ^ גולן חזני, ברק רוזן: "אני מעריך שבאלרוב יהיו חילופי דורות כמו במנרב", באתר כלכליסט, 2 בנובמבר 2021
- ^ סולל בונה בונה את בית אירופה, מעריב, 18 ביולי 1984
- ^ אקירוב מכר עוד 3 דירות במגדלי האופרה, חדשות, 19 באוגוסט 1991
- ^ צביקה פז, רווח של 40 מיליון שקל לאלרוב מפרויקט מגדלי צמרת, באתר גלובס, 24 ביולי 2000
- ^ גדי גולן, אקירוב ישקיע 40 מיליון ד' בהקמת פארק תעשיות במיתחם "צמר אוסטרלי" באשדוד, באתר גלובס, 10 בדצמבר 1999
- ^ שלומית צור, אקירוב מוכר מרכז מסחרי באשדוד ב-248.5 מיליון שקל, באתר גלובס, 7 בפברואר 2016
- ^ אילן מוסנאים, אלרוב נדל"ן רכשה בניין משרדים ב"סיטי" של לונדון בהשקעה של 18 מיליון דולר, באתר TheMarker, 2 ביולי 2001
- ^ אלעזר לוין, קבוצת אלרוב רכשה שלושה בניינים באנגליה ובצרפת תמורת 40 מיליון דולר, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2003
- ^ עומרי כהן, אלרוב של אקירוב קרובה להנפקת אפיק סוויס בשוויץ, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2020
- ^ שמואל דקלו, תקדים: צו פירוק לחברה ממשלתית - קרתא תפורק בשל חוב לאלרוב בסך 102 מ' ש', באתר גלובס, 13 בפברואר 2007
- ^ הדס מגן, אקירוב יקים בתי קולנוע בפרוייקט ממילא בעקבות פסק הבוררות בתביעתו נגד קרתא, באתר גלובס, 15 בספטמבר 1999
- ^ 1 2 עדנה אדטו, אלפרד אקירוב: פרויקט ממילא יוקם בקרוב, באתר ynet, 17 בינואר 2005
- ^ דרור רייך, תחום מלונות היוקרה באירופה העביר אלרוב נדל"ן לרווח נקי שלילי, באתר TheMarker, 27 במאי 2013
- ^ עירית רוזנבלום, אלרוב של אלפרד אקירוב מקימה בחו"ל חברת מלונות יוקרה בהשקעה של 1.6 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 5 באוגוסט 2009
- ^ אלרוב נדל"ן רכשה ב-50 מיליון אירו נכס מול מלון ואן-גוך באמסטרדם, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2006
- ^ ענת כהן, אלרוב פותחת באמסטרדם מלון בהשקעה של 157 מיליון אירו, באתר גלובס, 20 במרץ 2012
- ^ הארץ, אלרוב רוכשת נכס בלונדון ב-640 מיליון ש' כדי להופכו למלון יוקרה, באתר TheMarker, 14 באפריל 2008
עמי ברנד, אלרוב קיבלה ארכה מהמלכה: התשלום על בניין קפה רויאל בלונדון נדחה ל-2013, באתר גלובס, 20 במרץ 2009 - ^ אביב לוי, ההפסד של אקירוב על מלון קפה רויאל בלונדון הוכפל פי 4, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2013
- ^ נתן שבע, אחרי אמסטרדם ולונדון: אלרוב נדל"ן רוכשת מלון בפריס תמורת 145 מיליון יורו, באתר TheMarker, 4 במאי 2010
- ^ מיכאל רוכוורגר, אקירוב יהפוך את לוטסיה בפריז למלון יוקרה ב–650 מיליון שקל, באתר TheMarker, 25 במרץ 2014
- ^ שוקי שדה, "נער שעשועים" עם מטוס ב-27 מיליון דולר: היורש המיועד לחברה שמנהלת את הפנסיה שלנו, באתר TheMarker, 7 בינואר 2022
- ^ יורם גביזון, תביעה נגזרת נגד אלרוב: הבן של אלפרד אקירוב מקבל הטבות במאות מיליונים, באתר TheMarker, 3 ביוני 2019
- ^ עומרי כהן, לחברת המלונות של אלרוב בחו"ל אין הערכת שווי ויש לה גירעון עמוק בהון, באתר גלובס, 18 במרץ 2021
- ^ איתן אבריאל, ג'ורג'י אקירוב קיבל 350 מיליון שקל, החזיר - וכעת רוצה רבע טריליון שקל, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2021
- ^ מיכאל רוכוורגר, אלפרד אקירוב מגדיל את ההשקעה שלו בכלל ביטוח, באתר TheMarker, 24 בפברואר 2020
- ^ עידו באום, הדילמה של משה ברקת: אלפרד אקירוב כבר שולט בכלל ביטוח, גם בלי היתר שליטה, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2021
- ^ גולן חזני ואלמוג עזר, אלפרד ומשול: ברקת מרחיק את אלרוב נדל"ן מרכישת כלל ביטוח, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2022;
רשות שוק ההון מקשה על אקירוב: לא יוכל לרכוש שליטה בכלל ביטוח דרך אלרוב, באתר ספונסר, 26 בדצמבר 2022 - ^ אבי שאולי, ההשקעה במניות לאומי העבירה את אלרוב לרווח של 428 מ' ש', באתר גלובס, 24 במרץ 2010 ערן אזרן, בתוך פחות מחצי שנה: אקירוב מכר מניות לאומי בשווי של 200 מיליון שקל, באתר TheMarker, 29 בנובמבר 2018
- ^ נווית זומר, אקירוב נכנס לשותטת בחברות של דברת־שרם, חדשות, 22 באפריל 1992
- ^ נווית זומר, דברת־שום, אל-רוב והייטנר רכשו דרך אדש״ה את גילתק, חדשות, 13 במאי 1992
- ^ נווית זומר, אדשה רכשה 50% ממניות חברת גל, חדשות, 2 בינואר 1992
- ^ ג'נסיס בנייה - המלצה ל-1,000 דירות ברחובות, באתר גלובס, 11 באוקטובר 1997
- ^ שי שלו, אלרוב תמכור לגבור ספורט את השלד הבורסאי של אדשה, באתר גלובס, 23 בדצמבר 1997
שי שלו, הכשרת הישוב תשתתף עם גבור ספורט ברכישת השליטה באדשה, באתר גלובס, 4 בינואר 1998 - ^ TheMarker digital, הכשרת הישוב קניונים ומרכזי מסחר מזמנת אסיפה כללית שנתית, באתר TheMarker, 14 במאי 2001
- ^ אלרוב - החברה־הבת, אלרוב טכנולוגיות, תשקיע כ־5 מיליון דולר בחברות היי־טק, חדשות, 21 ביוני 1993
אורנה רביב, טכנו-רוב יוזמת הקמת קרן הון סיכון בהיקף כ-50 מיליון דולר, באתר גלובס, 17 במרץ 1997 - ^ לאומי ושות' רכשה %50 ממניות טכנו-רוב שבשליטת אלרוב, באתר גלובס, 2 בדצמבר 1996
- ^ אלרוב מגדילה אחזקותיה בטכנורוב, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2000
- ^ עודד חרמוני, אקירוב דורש מ-7 קרנות הון סיכון להוריד את דמי הניהול ולצמצם התחייבויותיו, באתר הארץ, 12 בפברואר 2003
- ^ אלרוב של אלפרד אקירוב מצטרפת ל-ITN תקשורת, באתר גלובס, 23 ביולי 2000
- ^ הדר חורש, נחתם ההסכם הסופי למיזוג זכייני ערוץ 10, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2002
- ^ מימן ויתר על השליטה בערוץ 10; לאודר ובן צבי רכשו 60% ב-25 מ' ד', באתר הארץ, 23 בנובמבר 2003
