אלפרד נורת' וייטהד

אלפרד נורת' וייטהד
Alfred North Whitehead
לידה	15 בפברואר 1861; רמסגייט, הממלכה המאוחדת
פטירה	30 בדצמבר 1947 (בגיל 86); קיימברידג', ארצות הברית
מקום קבורה	Trinity College Chapel
מקום לימודים	טריניטי קולג', בית הספר שרבורן, אוניברסיטת קיימברידג'
מנחה לדוקטורט	אדוארד רות'
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד; יוניברסיטי קולג' לונדון; אימפריאל קולג' ;
מונחה לדוקטורט	ארתור אדינגטון, ברטראנד ראסל, פול וייס, Lewis Samuel Feuer, וילארד ואן אורמאן קוויין, לואיס ס' פויר, ג'ון מיינרד קיינס, William Tuthill Parry
זרם	פילוסופיה תהליכית (אנ')
תחומי עניין	מטאפיזיקה, מתמטיקה
עיסוק	פילוסוף, תאולוג, סופר, פיזיקאי, מתמטיקאי, לוגיקאי
הושפע מ	אפלטון, עמנואל קאנט, אנרי ברגסון
השפיע על	ברטראנד ראסל, וילארד קוויין, פילוסופיה אנליטית
מדינה	הממלכה המאוחדת
יצירות ידועות	פרינקיפיה מתמטיקה, Process and Reality
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (1903); הרצאת ג'יימס סקוט (1922); מדליית באטלר (1930); מסדר ההצטיינות (1945); מדליית סילבסטר (1925); עמית האקדמיה הבריטית
בן או בת זוג	Evelyn Ada Maud Rice Willoughby-Wade
צאצאים	Thomas North Whitehead
חתימה

אלפרד נורת' וייטהד (באנגלית: Alfred North Whitehead; בנולד ב־‏15 בפברואר 1861, ברמסגייט, קנט, בריטניה ונפטר ב־30 בדצמבר 1947, קיימברידג', ארצות הברית) היה פילוסוף, פיזיקאי ומתמטיקאי בריטי, שעסק בלוגיקה, מתמטיקה, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה חינוכית ומטאפיזיקה.

ספרו "פרינקיפיה מתמטיקה", אותו כתב עם תלמידו ברטראנד ראסל, נחשב לאחד החיבורים החשובים ביותר בתחום הלוגיקה המתמטית במאה העשרים. בהמשך חייו פנה לעיסוק בפילוסופיה של המדע ובמטאפיזיקה. בספרו ״מציאות ותהליך״ פיתח גישה פילוסופית הרואה את המציאות כתהליך של התהוות מתמדת, על פני התפיסה הרווחת של מציאות קבועה המורכבת מאובייקטים נפרדים. וויטהד מצוטט רבות באמירתו המפורסמת "הפילוסופיה האירופאית היא סדרה של הערות שוליים למשנתו של אפלטון".^[1]

קריירה אקדמית

רוב עבודתו של וייטהד במתמטיקה נעשתה כאשר היה בטריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג' (בריטניה) מ־1884 עד 1910. בשלב הבא בקריירה שלו עסק בפילוסופיה של המדע ושל החינוך כאשר התגורר בלונדון מ־1910 עד 1924. בשנת 1924 עבר לאוניברסיטת הרווארד, תקופה הנחשבת לשלב האחרון בקריירה שלו, ובמהלכה ייסד וייטהד את הפילוסופיה התהליכית. בשנת 1927 הוא הוזמן להרצות באוניברסיטת אדינבורו. הרצאות אלו הובילו לכתיבת ספרו החשוב, "תהליך ומציאות".

פילוסופיה תהליכית

משנתו הפילוסופית שנוסחה בספרו "תהליך ומציאות", נקראה פילוסופיה תהליכית. זו פותחה אחר כך לתאולוגיה תהליכית על ידי תאולוגים–פילוסופים כמו צ'ארלס הארטשורן, ג'ון קוב, ודייוויד ריי גריפין.^[^{דרוש מקור]} תאולוגיה תהליכית היא שיטה להבנת אלהים והיקום. וייטהד דוחה את הדואליזם של רוח וחומר. בעיני וייטהד ליבת הדת היא אינדיבידואלית. הוא אמנם הכיר בתלותו של היחיד בחברה לה הוא שייך, אך טען כי האדם חש קודם כל את חייו פנימה, לפני שאלה מוחצנים ביחס האדם אל אחרים. קביעתו המפורסמת ביותר בנושא הדת היא ש"הדת היא מה שהיחיד עושה ביחידותו... ואם לעולם אינך ביחידותך, לעולם אינך דתי". את הדת תפס כמערכת של אמיתות כלליות המעצבות את אופיו של היחיד. וייטהד הקפיד לציין כי הגם שהשפעתה השכיחה של הדת היא טובה, אין היא בהכרח טובה תמיד. כלומר, מי שמכחיש כי הדת עלולה לגרור אלימות קנאית כנגד דתות יריבות, שוגה ב"אשליה מסוכנת". אך למרות שהדת נולדת ביחידיותו של הפרט, היא בהכרח מתרחבת גם אל המישור החברתי. בהתאם למשנתו התהליכית, לפיה יחסים ותהליכים בין עצמים הם תופעה מהותית, גם הדת מצביעה על ערכו של העולם החוץ־סובייקטיבי, קרי – חברה או קהילה – הנוצרת ומתעצבת מהיחסים הבין־אישיים בין היחידים המרכיבים אותה. במילים אחרות, היקום הוא מכלול של יחסים בין כל פרט בתוכו אל כלל הפרטים האחרים. משמעות וערך אינם קיימים עבור היחיד בבדידותו, אלא דווקא בהקשרה של החברה והכלל. לכן דתיות היא נאמנות לעולם החיצוני, רוח היחיד נכנעת לדרישות החיצוניות לה, ומעצבת את עצמה בהתאם. את הדת תיאר וייטהד כניסיונו וכמיהתו של האדם להטמיע ברגשותיו הסובייקטיביים את הנצחי האובייקטיבי המופשט. את הכמיהה האינדיבידואלית מתרגמת הדת לתוך הקשרה של מערכת אובייקטיבית של כללים ואמונות על העולם, ובכך מסייעת לבני אדם למצוא משמעות וערך לחייהם. בעיני וייטהד, מגשרת הדת בין אמיתות הפילוסופיה, לבין רגשותיהם הסובייקטיבים של בני אדם במסגרתה של חברה נתונה. לדידו תפקידה של הדת הוא להפוך את האמיתות הפילוסופיות לרכיב מעשי יישומי בעל ביטוי בחיי היומיום של המאמינים מן השורה.

פיזיקה

עבודתו החשובה ביותר בתחום הפיזיקה הייתה תאוריה של כבידה שהתחרתה עם זו של איינשטיין במשך עשורים רבים.^[^{דרוש מקור]} התאוריה של וייטהד זכתה לתשומת לב פחותה מזו של איינשטיין, והופרכה בשנת 1972 באמצעות השוואה בין הערכים הנצפים והחזויים של קבוע הכבידה, $\,G$ . ^[^{דרוש מקור]}

מחשבה פוליטית

בקווים כלליים, דעותיו הפוליטיות של וייטהד היו ליברטריאניות.^[2] ביטוי תמציתי להן נמצא במשפט שכתב: "כיום, המגע בין יחידים וקבוצות מתבצע באחת משתי צורות: כוח או שכנוע. סחר הוא הדוגמה המשמעותית ביותר לשכנוע. מלחמה, עבדות וכפייה ממשלתית הם דוגמאות של כוח".^[^{דרוש מקור]}

כתביו

A Treatise on Universal Algebra. Cambridge: Cambridge University Press, 1898
The Axioms of Descriptive Geometry. Cambridge: Cambridge University Press, 1907
with Bertrand Russell. Principia Mathematica, Volume I. Cambridge: Cambridge University Press, 1910
An Introduction to Mathematics. Cambridge: Cambridge University Press, 1911
with Bertrand Russell. Principia Mathematica, Volume II. Cambridge: Cambridge University Press, 1912
with Bertrand Russell. Principia Mathematica, Volume III. Cambridge: Cambridge University Press, 1913
The Organization of Thought Educational and Scientific. London: Williams & Norgate, 1917
An Enquiry Concerning the Principles of Natural Knowledge. Cambridge: Cambridge University Press, 1919
The Concept of Nature. Cambridge: Cambridge University Press, 1920
The Principle of Relativity with Applications to Physical Science. Cambridge: Cambridge University Press, 1922
Science and the Modern World. New York: Macmillan Company, 1925
Religion in the Making. New York: Macmillan Company, 1926
Symbolism, Its Meaning and Effect. New York: Macmillan Co., 1927
Process and Reality: An Essay in Cosmology. New York: Macmillan Company, 1929
The Aims of Education and Other Essays. New York: Macmillan Company, 1929
The Function of Reason. Princeton: Princeton University Press, 1929
Adventures of Ideas. New York: Macmillan Company, 1933
Nature and Life. Chicago: University of Chicago Press, 1934
Modes of Thought. New York: MacMillan Company, 1938
Essays in Science and Philosophy. London: Philosophical Library, 1947

בעברית

א.נ.וייטהד, מטרות החינוך ומאמרים אחרים בשאלות החינוך, בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, 1958

א.נ.וייטהד, גלגולן של דעות, מוסד ביאליק, 1962

קישורים חיצוניים

אלפרד נורת' וייטהד, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
אלפרד נורת' וייטהד, באתר MacTutor (באנגלית)
אלפרד נורת' וייטהד, באנציקלופדיית סטנפורד לפילוסופיה
אלפרד נורת' וייטהד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתבי אלפרד נורת' וייטהד בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אלפרד נורת' וייטהד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אלפרד נורת ויטהד (1861-1947), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Janusz A. Polanowski, Donald W. Sherburne, Whitehead's Philosophy: Points of Connection, USA: State university of New York Press, 2004, עמ' 83
^ Adventures of Ideas p. 105, 1933 edition; p. 83, 1967 ed

[1] Janusz A. Polanowski, Donald W. Sherburne, Whitehead's Philosophy: Points of Connection, USA: State university of New York Press, 2004, עמ' 83

[2] Adventures of Ideas p. 105, 1933 edition; p. 83, 1967 ed

[1]

[2]

	יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אלפרד נורת' וייטהד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלפרד נורת' וייטהד