איסלה דה לה חובנטוד
 סמל איסלה דה לה חובנטוד | |
 | |
| מדינה |
 קובה |
|---|---|
| בירת המחוז |
נואבה חרונה  |
| שטח | 3,056 קמ"ר |
| גובה | 20 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 84,263 (2012) |
| קואורדינטות | 21°45′N 82°51′W / 21.75°N 82.85°W |
| אזור זמן | UTC-5 |
| http://www.gerona.inf.cu/ | |
  | |
איסלה דה לה חובנטוד (בספרדית: Isla de la Juventud; מילולית: אי הנעורים) הוא האי השני בגודלו במדינת קובה, לאחר האי קובה עצמו, ושטחו 2,419.27 קמ"ר. האי הוא חלק מהאיים הקריביים.
האי מוכר גם בשמות סיגואנאה (Siguanea), האוונגלית (Evangelista), אי התוכים (Parrot Island), אי האורנים (Isla de Pinos) ואי המטמון (Treasure Island).
האי נמצא במרחק של 118 קילומטרים. בירת האי היא נואבה חרונה. האי מהווה מחוז קובני מיוחד ונמל התעופה רפאל קאבררה מוסטלייר (אנ') משמש כשער הכניסה העיקרי עליו ומשמש בעיקר טיסות המקשרות עם הבירה הקובנית, הוואנה.
מדי שנה, בחודש מרץ, נערך באי "פסטיבל האשכולית".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם האי לפני הגעת כריסטופר קולומבוס היה סיגואנה, אך קולומבוס שינה אותו לשם "נוצרי" - "אי האוונגלית". בין המאה ה-16 והמאה ה-18 האי שימש כמקלט לשודדי ים שנתנו לו את השם "אי התוכים". תקופה זו בהיסטוריה של האי שימשה כרקע לספר "אי המטמון", אשר לימים הפך גם הוא לאחד משמות האי.
במהלך המאה ה-19 שימש האי מקלט למורדים בשלטונות האזור אך עם הזמן התהפך מעמד זה והאי התפרסם בבתי הכלא שלו, בהם שוכנו, בין היתר, חוסה מארטי ופידל קסטרו. בית הסוהר בו שכן קסטרו (ראו תמונה) משמש היום כמוזיאון. בסוף המאה ה-19 התיישבו בקצה הדרומי מערבי של האי דייגים דוברי אנגלית שהגיעו ממושבות אנגליות. בתחילת המאה ה-20 הגיעו לאי 300 מתיישבים מארצות הברית. מעמד האי והשלטון בו לא היה ברור ורק בשנת 1925 הכירה ארצות הברית בהשתייכותו לקובה.
לאחר המהפכה הקובנית, בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20, יצאו עשרות אלפי צעירים אל האי כדי ללמוד בו בבתי הספר התיכוניים החדשים שנבנו בו. צעירים אלה עבדו בשדות ונטעו פרדסי אשכוליות. בשנת 1978 הוסב שם האי ל"אי הנעורים" לכבודם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של איסלה דה לה חובנטוד- איסלה דה לה חובנטוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
