לדלג לתוכן

הוצאת כרטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוצאת כרטא
נתונים כלליים
סוג הוצאה לאור
תקופת הפעילות 1958–הווה (כ־66 שנים)
מיקום המטה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
 
carta.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.

ההוצאה הוקמה בירושלים בשנת 1958[1] על מנת להוציא מפות שונות ואטלסים למגוון צרכים: מפות כבישים, מפות טופוגרפיות, מפות ערים, מפות גאולוגיות ומפות היסטוריות. עד הקמת כרטא היה אגף המדידות של הממשלה הגוף היחיד שעסק במיפוי. כרטא הוציאה לאור את אטלס ישראל, הפרסום הרשמי של מדינת ישראל, יחד עם הרשות למיפוי ישראל. מאז מספקת כּרטא מפות ושירותי מיפוי למוסדות ממשלה, לחברות פרטיות, לאוניברסיטאות, לחברות מסחריות לעיתונים וכתבי-עת. במסגרת פעילותה בתחום המידע למטיילים מקיימת החברה את מפעל "מומלץ כרטא", העוסק בדירוג של מסעדות, מקומות לינה, אטרקציות ואירועים בישראל. הדירוג משלב חוות דעת של מומחי "כרטא" וחוות דעת של קוראי המדריכים של החברה. לאחרונה פועלת החברה בתחום התוכן התיירותי לטלפונים חכמים והשיקה את האפליקציה "מדריך כרטא השלם לקברי צדיקים" בשיתוף הרב ישראל גליס.

משנת 1981 נמצאת תחת אותה בעלות הוצאת ספרים קטנה בשם הוצאת כנה, המוציאה ספרים במגוון תחומים.

הוצאת כרטא חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

אטלס כרטא

אחד המפעלים המרכזיים של ההוצאה היה הוצאת אטלס כרטא, 12 כרכים לתולדות ארץ ישראל, מאז ימי התנ"ך ועד לאחר קום מדינת ישראל, בתוכם ארבעה כרכים לתולדות ארץ ישראל, שלושה כרכים לתולדות מדינת ישראל (לפי עשורים מהראשון ועד השלישי), שני כרכים לתולדות עם ישראל בגולה ושלושה כרכי מפתחות. כרכי האטלס נערכו על ידי מיטב החוקרים בתחומם והציגו לראשונה בעברית את ההיסטוריה על גבי מפות ועל ידי כך הציגו תוכן רב באופן גרפי וממצה. האטלסים זכו לפופולריות רבה והודפסו במהדורות רבות ואף תורגמו למספר שפות. אטלס כרטא לתקופת המקרא, למשל, פורסם בעשר שפות (נכון ל-2008).

כרכי אטלס כרטא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אטלס כרטא לתקופת המקרא עורך ראשי: יוחנן אהרוני (1964)
  • אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד עורך ראשי: מיכאל אבי-יונה (1966)
  • אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל מביתר ועד תל-חי עורך ראשי: מרדכי גיחון (1969)
  • אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה עורך ראשי: יהודה ואלך (1972)
  • אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל - מפתח שמות ומקומות עורך ראשי: עמנואל בארי
  • אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל שנים ראשונות: תש"ח - תש"ך עורך ראשי: יהודה ואלך (1978)
  • אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל עשור שני עורך ראשי: יהודה ואלך (1980)
  • אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל עשור שלישי עורכים: יהודה ואלך, אריה יצחקי ומשה ליסק.
  • אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל - מפתח שמות אישים ועניינים עורכת: שרה פוסטבסקי
  • אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים עורך ראשי: חיים ביינארט
  • אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בזמן החדש עורך ראשי: אביתר פריזל
  • אטלס כרטא לתולדות עם ישראל - מפתח שמות ועניינים עורך ראשי: יהודית ברוך
  • אטלס כרטא לתולדות ירושלים דן בהט (1980)
  • אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים דן בהט בהשתתפות חיים רובינשטיין (1989)

ספרים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרטא הוציאה לאור גם אטלסים של מדינות אחרות כגון המזרח התיכון, רוסיה ודרום אמריקה ואטלסים כלליים של העולם לתלמידים ולסטודנטים. באנגלית הוציאה בארבעה כרכים את Historical Atlas of World Religions (אטלס היסטורי לדתות העולם) ארבעת הכרכים הם אסלאם, יהדות, נצרות וירושלים.

בתחום האנציקלופדיות הוציאה ההוצאה את "אנציקלופדיה כרטא בכרך אחד", שהיא אנציקלופדיה כללית, בדגש על גאוגרפיה, את "אנציקלופדיה כרטא לחפירות ארץ ישראל" בארבעה כרכים ואת הלקסיקון לידיעת הארץ, "כל מקום ואתר", בשיתוף משרד הביטחון – ההוצאה לאור.

כרטא הוציאה מספר ספרים בנושא ירושלים, בהיקפים שונים, ביניהם אטלסים היסטוריים וספרי עיון. עוד יצאו בהוצאה אטלסים לשמורות טבע, אנציקלופדיה לחי ולצומח של ארץ ישראל, מדריכים לטיולים בארץ ולאתרים ארכאולוגים, ספרי בישול, מדריכים שונים בנושאי פנאי ואורח חיים (וביניהם אחד מרבי המכר שלה, המדריך להחייאה בסיסית במצבי חרום) ועוד. כן הוציאה כרטא את אטלסי כבישים "כל ישראל", אולם עקב תביעה על הפרת זכויות יוצרים של המידע הגאוגרפי הופסקה הוצאת אטלסי הכבישים של כרטא בשנת 2010. ההוצאה היא בעלת הזיכיון על ההוצאה העברית של ספר השיאים של גינס מאז 1977.

כיוון אידאולוגי ופוליטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל ההוצאה היא הוצאה ציונית ומתארת את הגאוגרפיה וההיסטוריה של ארץ ישראל מתוך נקודת מבט יהודית וציונית. למשל, שמות כרכי אטלס כרטא והיקפם מבטאים את לוח הזמנים מנקודת מבט יהודית ואת היקף הפעילות של יהודים בארץ (כך, תקופה של כ-1800 שנה דלות בפעילות יהודית בארץ, בין חורבן ביתר ועד ההתיישבות בתל חי זוכה לאותם 200 עמודים כמו הכרך המתאר את 68 שנות התחייה הציונית בארץ בין 1880 ל-1948). ספרי ההוצאה אינם מזכירים כמעט יישובים ערביים שנחרבו בתש"ח, למשל, אלא תוך זיקה שלהם לפעילות יהודית (כגון היותם בסיס לכנופיות)[2].

כמו כן הוציאה כרטא ספרים בפורמט של אטלס המתקיימים על קו התפר שבין ספרות תורנית לספרות מדעית-פופולרית כגון אטלס ארץ ישראל לגבולותיה על-פי המקורות ומדריך כרטא - קברי צדיקים בארץ ישראל: תהלים, סגולות, תפילות. בשנות ה-2000 שיתפה ההוצאה פעולה עם מכון המקדש. בשנת 2005 הוציאה כרטא את ספרו של הרב ישראל אריאל, בית המקדש בירושלים, המציג מידע רב בתחום בית המקדש באופן גרפי. יהושע שוורץ, דקאן הפקולטה ללימודי יהדות וראש מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים באוניברסיטת בר-אילן טען נגד הספר שהוא אינו מחקרי ואינו עומד בסטנדרטים של ביקורת מדעית[3] וזאת בניגוד לאטלסי כרטא ולאנציקלופדיה המבוססים על מחקר מדעי ביקורתי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]