ארך
 | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח |
541 הקטאר  |
| היסטוריה | |
| תרבויות |
שומר |
| נבנה |
3200 לפנה״ס |
| מיקום | |
| מדינה |
 עיראק |
| מיקום | מחוז אל-מות'נא |
| קואורדינטות | 31°19′33″N 45°38′15″E / 31.3259°N 45.6374°E |
 | |
| מסופוטמיה באלף השני לפנה"ס | |
 | |
  | |
אוּרוּכּ (בשומרית: 
(URUUNUG), וביוונית עתיקה: Ορχόη או Ωρύγεια) או אֶרֶךְ הייתה עיר עתיקה בשומר, ששכנה כ-300 ק"מ דרומה מהעיר בגדאד של ימינו, בין בבל לאור. היא הייתה אחת מהערים העתיקות והחשובות ביותר בשומר.
המקום שבו נמצאים שרידי העיר נקרא היום בערבית "וַרְכּא" (وركاء), וממוקם כ-30 ק"מ מזרחה מסמאווה, במחוז אל-מות'נא שבעיראק.
השערה נפוצה היא שהשם המודרני עיראק נגזר מהשם אורוכ, אף שחוקרים זיהו את עיראק עם משמעות "אדמות שפלה" בפרסית אמצעית, והאזכור המוקדם ביותר לעיראק כאזור בבל והדרום מופיע בערבית רק בשנת 1200 לערך.[1]
גילגמש האגדי היה מלכה של אורוכ, ולפי ספר בראשית, העיר ארך הייתה מראשית ממלכתו של נמרוד בארץ שנער.[2]
היסטוריה של העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי רשימת המלכים השומרית, אורוכ נוסדה על ידי אנמרכר, באפוס עלילות גילגמש, גילגמש הוא אשר בונה את החומה סביב העיר. בכתב יתדות בארך, נמצא כי בעיר מלך אדם בשם ארך ובנה בה מקדשים[3].
לוגלזגיסי כבש את כל הערים השומריות ואיחד אותן תחת שלטונו, אך סרגון מאכד לחם בו וכבש את שומר מידיו.
העיר סבלה קשות במאבקם של השומרים עם העילמים עד לשנת 2004 לפנה"ס. זכרונות מעימות זה באו לידי ביטוי בעלילות גילגמש.
לאחר נפילת אור 3 בעקבות מהומות האמורים, קיבלו האמורים את ההנהגה הפוליטית על ערים באזור, ובכללן ארך.[4]
ארך ידעה עליות וירידות רבות באלפי השנים שבהן עמדה על תילה. עם מפלת הממלכה הסלאוקית והכיבוש הפרתי הלכה ודעכה. ב-300 לספירה נותרו בה תושבים מעטים, ועד 700 לספירה ננטשה לגמרי. ייתכן שגורם עיקרי בחורבנה הוא שינוי במסלולו של נהר הפרת.
התפתחות הציוויליזציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך "תקופת אורוכ" (בערך 4,000 עד 3,100 לפנה"ס), אורוכ עברה מספר שלבים של התפתחות, החל ממה שמכונה "תקופת אורוכ המוקדמת" עד ל"תקופת אורוכ המאוחרת" (המאה ה-34 עד המאה ה-32 לפנה"ס).
בתקופה זו צמח סגנון החיים העירוני במסופוטמיה. אורוכ נחשבת לאחת הערים הראשונות בעולם עם אוכלוסייה צפופה, והיא מסמלת את המעבר ממגורים בכפר חקלאי קטן למגורים במרכז עירוני גדול. בשיאה התגוררו באורוכ, ככל הנראה, בין 50,000 ל־80,000 תושבים, שהתגוררו ב-6 ק"מ רבועים מבוצרים, והיא הייתה העיר הגדולה ביותר בעולם באותה תקופה. לשם השוואה, ערים אחרות באותה תקופה היו בגודל של כעשירית ק"מ רבוע.
בתקופת אורוכ המאוחרת צמח בה בהדרגתיות כתב היתדות, והיא הפכה למרכז אזורי למסחר, לאומנות ולכתיבה, ואפשר למצוא בה קדרות נרחבת ואת הלוחות הכתובים העתיקים ביותר הידועים היום.
העיר נכבשה על ידי חמורבי שהרחיב את תחום שלטונה של בבל מהמפרץ הפרסי בדרום ועד מארי ואשור בצפון. לאחר עליית שמשו-אילונה בנו של חמורבי לשלטון פרץ כנגדו מרד שתחילתו בלרסה ולאחר מכן התפשט ל-26 ערים נוספות ביניהן ארך, אור, איסין ועוד. במסגרת מלחמתו של שמשן-אילונה במרד הוא הרס את חומותיה של ארך. המאבקים והמרידות השונות נוצלו על ידי עילם. כותורנחונתא הראשון (Kuturnahunte I) מלך עילם, ניצל את ההזדמנות ותקף את העיר ארך שהייתה חסרת חומות. הם שדדו את פסלה של האלה איננה. פסל זה הוחזר לעיר על ידי אשורבניפל מלך אשור 1,100 שנים לאחר מכן.
העיר קיימה התיישבויות ששימשו שלוחות שלה במעלה הפרת, דוגמה לכך היא ההתיישבות חבובה כבירה, בצפון סוריה של היום במרחק של 1,300 ק"מ שנבנתה ב-3500 לפנה"ס.
האתר הארכאולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיקומה של אורוכ התגלה ב-1849. החפירה המשמעותית הראשונה במקום הייתה של קבוצה גרמנית לפני מלחמת העולם הראשונה. הקבוצה חזרה ב-1928 והמשיכה לחפור עד 1939, ולאחר מכן חזרה ב-1954, ומאז החפירות במקום שיטתיות.
חפירות אלו חשפו שכבות שונות של העיר. השכבה המאוחרת ביותר היא ככל הנראה מתקופת אורוכ המאוחרת (3,200-3,000 לפנה"ס), ובנויה על מבנים מתקופות קדומות יותר. כמו כן החפירות חשפו מסמכים שומריים עתיקים, ואוצר גדול של לוחות מהתקופה הסלאוקית.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A. Leo Oppenheim, Ancient Mesopotamia: Portrait of a Dead Civilization. University of Chicago Press, 1964, revised in 1977
- Kuhrt, Amélie. The Ancient Near East, Vol 1. Psychology Press, 1995. ISBN 0415167639
- Charvát, Petr. Mesopotamia Before History. London, Routledge, 2002. ISBN 1134530773
- Rothman, Mitchell S. Uruk, Mesopotamia & Its Neighbors: Cross-Cultural Interactions in the Era of State Formation. January 2004. American Antiquity, 69(1):152
- Liverani, Mario. Uruk: The First City. London: Equinox Publishing, 2006. ISBN 1845531930
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארך, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- place/Kullab ארך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ארך (עיר קדומה), דף שער בספרייה הלאומית- תמונות מהאתר הארכאולוגי באורוכ, The Oriental Institute of the University of Chicago
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי וילהלם איילרס (1983) "איראן ומסופוטמיה" (באנגלית) מתוך א' ירשטר, תולדות איראן במהדרות קיימברידג' כרך 3, בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.
- ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק י': "וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר".
- ^ פרבר, צבי הירש בן שמעון יהודה ליב, דגל מחנה יהודה, באתר HebrewBooks
- ^ Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 37
| מסופוטמיה | ||
|---|---|---|
| ממלכות בתקופת הברונזה | ||
| שומר | אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק | 
|
| עילם | שושן • אנשאן | |
| אכד | אכד • מארי • גותים | |
| אמורים | אמר • תותול • איסין • ארך • לרסה • בבל • כיש • מרי • תרקה • ימחֿד • אכלתום | |
| בבל | התקופה הבבלית הקדומה • כשים • האימפריה הבבלית החדשה • כשדים • דור-כוריגלזו | |
| אשור | אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל • האימפריה האשורית החדשה | |
| חור | מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו | |
| נושאים מרכזיים | ||
| ממשל | מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל | |
| מיתולוגיה | מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית | |
| שפה | כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • אכדית • אמורית • עילמית • חורית • ארמית | |
| נהרות | פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן | |