אוניברסיטת סן-ז'וזף
אוניברסיטה קתולית | |
---|---|
תקופת הפעילות | 1875–הווה (כ־149 שנים) |
קמפוס | עירוני |
בעלי תפקידים | |
רקטור | Salim Daccache |
צוות | 2000 |
סגל | 500[1] |
סטודנטים | |
12,650[1] | |
מיקום | |
מיקום | ביירות, לבנון |
מדינה | לבנון |
קואורדינטות | 33°53′22″N 35°30′33″E / 33.889555555556°N 35.509277777778°E |
usj.edu.lb | |
אוניברסיטת סַן-ז'וזף (בצרפתית: Université Saint-Joseph; בערבית: جامعة القديس يوسف, תעתיק: "ג'אמעת אלקדיס יוסף") היא מוסד חינוכי אקדמי פרטי, שהוקם על ידי המסדר הישועי בביירות, לבנון, בשנת 1875, הידוע בזכות בית הספר לרפואה שלו, ובית החולים Hôtel-Dieu de France השייך לו. ממשלת לבנון מכירה רשמית באוניברסיטה ובתעודות שהיא מעניקה, בהתאם לחוק המסדיר את ההשכלה הגבוהה במדינה.
הקמת האוניברסיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הישועים שיחקו תפקיד חשוב בפיתוח ההשכלה בלבנון ובכלל ברנסאנס הערבי שהתפתח בסוף המאה ה-19. בשנת 1839 אנשי המסדר הגיעו לראשונה לביירות והקימו שם בית ספר צנוע. בשנת 1855 הוקם בית ספר נוסף בע'זיר שהועבר לביירות בשנת 1875. הרשויות העניקו לבית הספר החדש את התואר "אוניברסיטה", מה שהקנה לו את הזכות להעניק תארים, בעיקר תוארי דוקטור בפילוסופיה ובתאולוגיה. במשך השנים הבאות נפתחו עוד ועוד פקולטות ובתי ספר. למשל הפקולטה לרפואה הוקמה בשנת 1883 בתור "הפקולטה לרפואה ולרוקחות"[2]. קליניקה לרפואת נשים נפתחה ב-1896, בית הספר למזרחנות נפתח ב-1902, בית ספר למשפט צרפתי ב-1913, שהפך לפקולטה למשפטים בשנת 1946. בית הספר להנדסה נפתח ב-1913 והפך בשנת 1948 למוסד הגבוה להנדסה.
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]האוניברסיטה בעלת 5 קמפוסים בביירות ובנוסף 3 קמפוסים אזוריים: בצידון (דרום), בזחלה (בקאע) ובטריפולי (צפון). בנוסף, האוניברסיטה מפעילה 12 מתקנים ו-22 מוסדות מקצועיים. כיום לומדים באוניברסיטה ושלוחותיה 10,000 סטודנטים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת סן-ז'וזף
- אוניברסיטת סן-ז'וזף, ברשת החברתית פייסבוק
- אוניברסיטת סן-ז'וזף, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אוניברסיטת סן-ז'וזף, ברשת החברתית LinkedIn
- אוניברסיטת סן-ז'וזף, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Factbook 2013
- ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמוד 48