אדווין פון רוטקירך אונד טראך
אדווין פון רוטקירך אונד טראך במהלך שהותו בשבי | |
לידה |
1 בנובמבר 1888 מיליץ', האימפריה הגרמנית |
---|---|
פטירה |
29 ביולי 1980 (בגיל 91) רוטרשהוף, גרמניה המערבית |
מדינה | גרמניה |
בן או בת זוג | Albertine Gräfin von Schaumburg (16 בספטמבר 1922–?) |
צאצאים | Leopold Graf von Rothkirch und Trach |
השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית |
תקופת הפעילות | 1908–1945 (כ־37 שנים) |
דרגה | גנרל חיל הפרשים (ורמאכט) |
תפקידים בשירות | |
מפקד הדיוויזיה ה-442 מפקד הדיוויזיה ה-330 מפקד הקורפוס ה-53 | |
פעולות ומבצעים | |
עיטורים | |
גנרל אדווין פון רוטקירך אונד טראך (בגרמנית Edwin von Rothkirch und Trach; 1 בנובמבר 1888 – 29 ביולי 1980) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פון רוטקירך נולד ב-1 בנובמבר 1888 במיליץ', שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1908 באמצע מלחמת העולם הראשונה התגייס פון רוטקירך לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הדרגונים ה-17 (הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין ה-1), ולחם עמו במהלך מלחמת העולם הראשונה. ב-25 בפברואר 1915 הועלה פון רוטקירך לדרגת אובר-לויטננט, וב-16 בספטמבר 1917 הועלה לדרגת ריטמייסטר. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטור צלב הברזל דרגה שנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף פון רוטקירך לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בדצמבר 1930 הועלה פון רוטקירך לדרגת מיור, וב-1 במאי 1934 הועלה לדרגת אוברסט לויטננט. ב-1 באוקטובר 1934 מונה למפקד רגימנט הפרשים ה-15, וב-1 באפריל 1936 הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 במרץ 1938 מונה פון רוטקירך למפקד חטיבת הרובאים ה-2, אולם, ב-10 בנובמבר 1938 נבלמה התקדמותו, והוא פרש מתפקידו והועבר לעתודת המילואים.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ המלחמה מונה פון רוטקירך לראש מטה מפקדת משמר הגבול ה-14, שהפכה ב-19 באוקטובר 1939 לקורפוס ה-36[1], וב-25 באוקטובר 1939 מונה למפקד הדיוויזיה ה-442. ב-1 במרץ 1940 הועלה פון רוטקירך לדרגת גנרל מיור, וב-10 באוקטובר 1940 מונה למפקד הפיקוד הבכיר ה-365 בטרנוב, ובנובמבר 1941 הועבר ללבוב.
ב-5 בינואר 1942 מונה פון רוטקירך למפקד הדיוויזיה ה-330, שלחמה כחלק מהקורפוס ה-59 במסגרת ארמיית הפאנצר השלישית, וב-1 במרץ 1942 הועלה לדרגת גנרל לויטננט. ב-5 בנובמבר 1942 קיבל פון רוטקירך את עיטור הצלב הגרמני בזהב, וב-1 באוקטובר 1943 מונה למפקד יחידות האבטחה של קבוצת ארמיות מרכז[2], שהפכו ב-8 באוקטובר 1943 ליחידות האבטחה בבלארוס. ב-1 בינואר 1944 הועלה פון רוטקירך לדרגת גנרל חיל הפרשים, וב-11 בנובמבר 1944 מונה למפקד הקורפוס ה-53 שהוקם הקורפוס מחדש בדנציג. בדצמבר הועבר הקורפוס תחת פיקוד הארמייה השביעית במסגרת קבוצת ארמיות B, ולחם עימה במהלך הקרב על הבליטה. בינואר 1945 הועבר הקורפוס תחת פיקוד ארמיית הפאנצר השישית, ובפברואר 1945 הועבר הקורפוס תחת פיקוד ארמיית הפאנצר החמישית. ב-6 במרץ 1945 נפל פון רוטקירך בשבי בעת הנסיגה ברחבי גרמניה.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1947 שוחרר פון רוטקירך מהשבי. לאחר שחרורו התגורר פון רוטקירך ברוטרשהוף, וב-29 ביולי 1980 מת, והוא בן 92 שנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדווין פון רוטקירך אונד טראך באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)