לדלג לתוכן

אדווין פון רוטקירך אונד טראך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדווין גראף פון רוטקירך אונד טראך
Edwin Graf von Rothkirch und Trach
אדווין פון רוטקירך אונד טראך במהלך שהותו בשבי
אדווין פון רוטקירך אונד טראך במהלך שהותו בשבי
לידה 1 בנובמבר 1888
מיליץ', האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 29 ביולי 1980 (בגיל 91)
רוטרשהוף, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Albertine Gräfin von Schaumburg (16 בספטמבר 1922–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Leopold Graf von Rothkirch und Trach עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19081945 (כ־37 שנים)
דרגה גנרל (ורמאכט) גנרל חיל הפרשים (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-442
מפקד הדיוויזיה ה-330
מפקד הקורפוס ה-53
פעולות ומבצעים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גנרל אדווין פון רוטקירך אונד טראךגרמנית Edwin von Rothkirch und Trach;‏ 1 בנובמבר 188829 ביולי 1980) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

קריירה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון רוטקירך נולד ב-1 בנובמבר 1888 במיליץ', שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1908 באמצע מלחמת העולם הראשונה התגייס פון רוטקירך לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הדרגונים ה-17 (הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין ה-1), ולחם עמו במהלך מלחמת העולם הראשונה. ב-25 בפברואר 1915 הועלה פון רוטקירך לדרגת אובר-לויטננט, וב-16 בספטמבר 1917 הועלה לדרגת ריטמייסטר. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטור צלב הברזל דרגה שנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף פון רוטקירך לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בדצמבר 1930 הועלה פון רוטקירך לדרגת מיור, וב-1 במאי 1934 הועלה לדרגת אוברסט לויטננט. ב-1 באוקטובר 1934 מונה למפקד רגימנט הפרשים ה-15, וב-1 באפריל 1936 הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 במרץ 1938 מונה פון רוטקירך למפקד חטיבת הרובאים ה-2, אולם, ב-10 בנובמבר 1938 נבלמה התקדמותו, והוא פרש מתפקידו והועבר לעתודת המילואים.

מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ המלחמה מונה פון רוטקירך לראש מטה מפקדת משמר הגבול ה-14, שהפכה ב-19 באוקטובר 1939 לקורפוס ה-36[1], וב-25 באוקטובר 1939 מונה למפקד הדיוויזיה ה-442. ב-1 במרץ 1940 הועלה פון רוטקירך לדרגת גנרל מיור, וב-10 באוקטובר 1940 מונה למפקד הפיקוד הבכיר ה-365 בטרנוב, ובנובמבר 1941 הועבר ללבוב.

ב-5 בינואר 1942 מונה פון רוטקירך למפקד הדיוויזיה ה-330, שלחמה כחלק מהקורפוס ה-59 במסגרת ארמיית הפאנצר השלישית, וב-1 במרץ 1942 הועלה לדרגת גנרל לויטננט. ב-5 בנובמבר 1942 קיבל פון רוטקירך את עיטור הצלב הגרמני בזהב, וב-1 באוקטובר 1943 מונה למפקד יחידות האבטחה של קבוצת ארמיות מרכז[2], שהפכו ב-8 באוקטובר 1943 ליחידות האבטחה בבלארוס. ב-1 בינואר 1944 הועלה פון רוטקירך לדרגת גנרל חיל הפרשים, וב-11 בנובמבר 1944 מונה למפקד הקורפוס ה-53 שהוקם הקורפוס מחדש בדנציג. בדצמבר הועבר הקורפוס תחת פיקוד הארמייה השביעית במסגרת קבוצת ארמיות B, ולחם עימה במהלך הקרב על הבליטה. בינואר 1945 הועבר הקורפוס תחת פיקוד ארמיית הפאנצר השישית, ובפברואר 1945 הועבר הקורפוס תחת פיקוד ארמיית הפאנצר החמישית. ב-6 במרץ 1945 נפל פון רוטקירך בשבי בעת הנסיגה ברחבי גרמניה.

לאחר המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1947 שוחרר פון רוטקירך מהשבי. לאחר שחרורו התגורר פון רוטקירך ברוטרשהוף, וב-29 ביולי 1980 מת, והוא בן 92 שנים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ליתר דיוק - הפיקוד המיוחד הגבוה ה-36 (Höheres Kommando z.b.V. XXXVI.)
  2. ^ שפעלו כנגד הפרטיזנים.