עוצבת כידון
תג היחידה | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | אגד ארטילרי 209 |
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | חטיבת האש במילואים |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1968–הווה (כ־57 שנים) |
מלחמות |
מלחמת ההתשה |
נתוני היחידה | |
ציוד עיקרי | תותח מתנייע M-109 |
פיקוד | |
יחידת אם | אוגדת הבשן |
יחידות בת |
|
דרגת המפקד | אלוף-משנה |
עוצבת כידון (אגד ארטילרי 209) היא חטיבת אש בצה"ל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החטיבה הוקמה כאגד ארטילרי ב-1968, והיה זה האגד הארטילרי הראשון בחיל התותחנים. האגד נפרס בסיני וכלל שלושה גדודים סדירים ושני גדודי מילואים שהפעילו תומ"תים מדגם M-50. האגד פעל תחת פיקוד עוצבת סיני והשתתף בפעילות הארטילרית המסיבית במהלך מלחמת ההתשה.
במלחמת יום הכיפורים נלחמו יחידות האגד תחת פיקודו של יעקב ארז, בחזית המצרית. כוחות האגד כללו את גדוד 402 המצויד בתותחי M-50 בפיקוד אברהם גרובר, גדוד 403 עם תומ"תי "רועם" בפיקוד רמי זיו, גדוד 404 מצויד בתותחי M-50 בפיקוד שמואל מאיר (במהלך המלחמה עבר לכוח נמר של ששון יצחקי), גדוד מילואים 485 המצויד במכמ"ת 160 מ"מ בפיקוד משה קרופ, גדוד מילואים 285 חמוש במכמ"ת 120 מ"מ בפיקוד יגאל גור. כמו כן הוקצו לאגד במהלך המלחמה גדוד מילואים 647 החמוש בתומ"תים M-107 בפיקוד אריה זינגר, גדוד מילואים 329 עם תומ"תים M-107 בפיקוד יוסי קימל וגדוד מוצנח 332 בפיקוד רן כהן.
האגד צלח את תעלת סואץ והשתתף בכיתור הארמייה השלישית. כוחות מהאגד השתתפו במבצע פונטיאק בו הונחתו תותחים על ג'בל עתקה ומשם הפגיזו את כוחות הצבא המצרי. יחידות האגד ספגו במלחמה 23 הרוגים ו-173 פצועים.
במלחמת לבנון הראשונה כלל האגד גדוד סדיר ושלושה גדודי מילואים, האגד נלחם בגזרה המזרחית והשתתף בסיוע הארטילרי בקרב סולטאן יעקוב.
בשנות ה-80 של המאה ה-20 הפך האגד לאגד מילואים מלא הפועל תחת אוגדה 366. במלחמת לבנון השנייה השתתף האגד (מלבד גדוד 439) בלחימה כשגדודיו פרוסים במרחבים הצפוניים של עמק החולה ובמורדות המערביים של צפון רמת הגולן.
בשנת 2014 הוחלט על הקמת אוגדה 210 כאוגדה מרחבית ברמת הגולן והאגד הוכפף לאוגדה.
בשנת 2023 עברה החטיבה מתצורת ׳אגד ארטילרי׳ לחטיבת אש ובמהלך מלחמת חרבות ברזל מימשה את ייעודה כחטיבת האש של אוגדה 210.
החטיבה מכילה כשלושה גדודים - 8140, 8157, 7057. כל הגדודים מורכבים מאנשי מילואים יוצאי תותחנים ומונים סד"כ של בין 400 ל-500 חיילי מילואים. הגדודים מבצעים תעסוקות מבצעיות, פעולות בט"ש ואימונים. מפעילים את כלל יכולות הסיוע באש ותקיפה לתמרון כוחות היבשה. הגדודים מתמחים בהפעלת ארטילריה קנית ורקטית, חימוש מונחה מדויק, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעים לאיתור ואיכון מטרות.
תחת האגד פעל גדוד 402 רשף מהקמת האגד ב־1968 עד להקמת אגד 215 כאגד סדיר לאחר מלחמת יום הכיפורים.[1]
גדוד 8140
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדוד 8140 הוא גדוד מילואים של לוחמים יוצאי חיל התותחנים. הגדוד הוקם בשנת 1974 אחרי מלחמת יום הכיפורים כחלק מאגד 449 כחלק מעוצבת כידון (אוגדה 880). מאוחר יותר פעל הגדוד במסגרת אגד 632 תחת אוגדה 360, בשנת 1982 לקח חלק פעיל במלחמת לבנון הראשונה בקרב סולטאן יעקוב.
הגדוד שירת פעמיים נוספות בלבנון. מיד בסוף החורף שנת 1983, נקרא גדוד 8140 כגדוד המילואים הראשון שנכנס ללבנון ופרס בעמדת היקב בצפון הקראון. שנה אחרי נקרא לפעילות חי"ר בלבנון והיה אחראי על הכביש שהוביל משער פאטמה (מטולה) לצומת המים ושמירה במחנה העצורים אנסר.
בזמן האינתיפאדה הראשונה גויס הגדוד כל שנה לתעסוקת חי"ר בעיקר בגזרת בית לחם וחברון.
בשנת 1998, בעקבות שינויים ארגוניים בצה"ל, פורק גדוד 8140 תוך שהוא מעביר סוללה לגדוד 7042 שהגיע במקומו מאוגדה 720. במקביל לתעסוקות המבצעיות ופעילות בט"ש שביצע הגדוד בתחילת שנות האלפיים, התבצעו הסבות ושיפורים טכניים וטכנולוגיים כמו הסבת הכלים והגדוד עבר מ"רוכב" ל"דוהר".
בשנת 1999 עבר הגדוד מעוצבת עידן לעוצבת כידון.
ב־2022 קיבל הגדוד את אות 'מצטיין נשיא המדינה' במעמדו של הנשיא יצחק הרצוג, שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי.
המג"דים לאורך השנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקדי הגדוד | |
---|---|
מפקד | תקופת כהונה |
סא"ל גדעון רז | 1974–1979 |
סא"ל ארנון דיסקין | 1979–1989 |
סא"ל ניר אברהם | 1989–1994 |
סא"ל יהושוע בלאיש | 1994–2001 |
סא"ל בני חפץ | 2001–2008 |
סא"ל מייק ביטון | 2008–2013 |
סא"ל איתם בירגר | 2013–2018 |
סא"ל יניב גרדי | 2019–כיום |
גדוד 8157
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדוד תותחנים 8157 הוא יחידת תותחנים במילואים הפועלת במסגרת עוצבת כידון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1986 הצטרף הגדוד כגדוד "רוכב" רביעי מפיקוד הדרום לחטיבת האש 209 (דאז אגד ארטילרי 209) כחלק מהתארגנות חטיבה 209 להקמת מערך תותחנים מתקדם בצה"ל. הגדוד הוקם מתוך צורך במענה ארטילרי מדויק ומהיר בשדה הקרב המודרני, וכחלק מאסטרטגיית החטיבה לשלב בין כוח אש ארטילרי וכוחות קרקעיים.
בשנת 1998 ביצע הגדוד הסבה לתותח "הדוהר".
במהלך השנים, הגדוד לקח חלק במספר רב של מבצעים ומלחמות, ביניהם: שלום הגליל, ענבי זעם, דין וחשבון, לבנון השנייה, חרבות ברזל, ותרם רבות להצלחות הצבאיות של צה"ל.
בשנת 2023 זכה הגדוד בפרס "כוכב מגן הצפון" - גדוד מצטיין בתעסוקה מבצעית. הגדוד ביצע תעסוקה מבצעית בגזרה הל"ה - עציון בהצטיינות יתרה. הגדוד פעל ביצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. על מנת למלא את משימות החטמ"ר.
מפקדי הגדוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקדי הגדוד | ||||
---|---|---|---|---|
מפקד | תקופת כהונה | |||
סא"ל חיים ברקי | 1999–2014 | סא"ל אביב שחר | 2014–2016 | |
סא"ל נדב פריד | 2016–2018 | |||
סא"ל ניצן ראט | 2018–2022 | |||
סא"ל נדב טל | 2022 – כיום |
גדוד 7057
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגדוד הוקם על בסיס 4 סוללות מילואים קיימות.
סוללות א וב' התבססו על סוללת מכמ"ת דגם ד' 120 מ"מ שהוקמה ב־1970. סוללה ג' הוקמה ב־1963 כסוללה סדירה מכמ"ת דגם ד - 120 מ"מ.
סוללה ד' הוקמה ב־1960 הוקמה סוללת מילואים מכמ"ת דגם ד' - 120 מ"מ. הסוללה הוצבה בחטיבה 45 סיוע לגדוד החרמ"ש 25. הסוללה השתתפה במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה ביצעה הסוללה מספר תעסוקות מבצעיות לאורך הגבול הירדני והשתתפה במלחמת ההתשה בבקעת הירדן.
ב־1998 קיים הגדוד אימון הסבה ל"דוהר".
במהלך מלחמת לבנון השנייה הגדוד פרס בגזרה הצפונית של רמת הגולן.
במהלך מלחמת חרבות ברזל הגדוד הוקפץ בבוקר שבעה באוקטובר, פרס ב-3 עמדות שונות בצפון רמת הגולן, הר סנאים ובחרמון, סייעו לחטיבת עודד, חטיבה 810 ומרכז האש של אוגדת הבשן.
גדוד 647
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגדוד הוקם בשנות ה-50 כגדוד 404. לגדוד היסטוריה ארוכה עם תותחי 25 ליטראות ותותחים מתנייעים M7 פריסט. עם הצטיידות צה"ל בתחילת שנות ה-70 בתומ"תים M-107, עבר הגדוד ארגון מחדש. שם הגדוד שונה ל-647 והוסב ללחימה בכלים אלה.
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים היה הגדוד כוח מילואים בפיקוד סא"ל אריה זינגר, וסגן מפקד הגדוד היה רס"ן איתן מוטס.
הגדוד נשלח לחזית המצרית והצטרף לאגד ארטילרי 209 תחת פיקודו של יעקב ארז. האגד היה חלק מסד"כ אוגדת סיני – אוגדה 252. עם תחילת הלחימה הוקצו והועברו מפקדי הגדוד - המג"ד ומפקדי הסוללות לתפקידי סיוע בדרגים השונים ביחידות הלוחמות כמקובל. הפיקוד בפועל בלחימה היה של הסמג"ד והקע"תים.
הגדוד הצטייד במחנה צריפין, שם ניתן לחיילים ציוד מימ"ח של גדוד תותחים נגררים. החיילים הורדו באוטובוסים לרפידים וקיבלו את תותחי 175 של גדוד 55. (גדוד 55 קבל את הציוד של גדוד 647 בימ"ח פילון) מבסיס רפידים יצא הגדוד על שרשראות דרומה לאזור המיתלה.
מיום ראשון בלילה, ב-7 באוקטובר, התמקם הגדוד באזור מיצרי המיתלה. משימתו העיקרית של הגדוד הייתה מתן סיוע למוצב המזח שהותקף על ידי קומנדו מצרי. הירי היה מכוון על ידי מפקדי המעוזים לעבר כוחות מצריים שהתקרבו אל המעוזים. פעילות זו נמשכה מספר ימים וכללה ירי מסיבי של מאות פגזים.
ב-11 באוקטובר סייע הגדוד לפעולת שייטת 13 במעגן ע'רדקה שבאי גרין. סוללה ג' נעה עשרות קילומטרים דרומה כדי להגיע לטווח ירי אל האי. במשך לילה הנחיתו התותחים אש כבדה אל הכוחות המצריים שהיו באי.
במקביל ניתן מענה לבקשות סיוע בקרבות שריון, ובסיוע לקרב ההגנה שניהלו כוחות האוגדה מול הכוחות המצריים שניסו להמשיך ולהתקדם לכיוון מזרח. בקרב השריון ב-14 באוקטובר סייע הגדוד לכוחות השריון ותקף את הכוחות המצריים.
במבצע אבירי לב ניתן אישור צליחה לגדוד 647 בשל יתרון הטווח של תותחי M-107 (עד 33 קילומטר) שנועדו לפגוע בבסיסי טילי הקרקע-אוויר SA-2, SA-3, ו-SA-6. ב-18 באוקטובר חצו הרכבים הקלים והתותחים את התעלה על גבי דוברות ממונעות.
פריסת סוללות הגדוד בגדה המערבית הייתה ב"יורק 1", שטח חקלאי עם שדות תירס. עמדת התותחים הוצבה בקרבה יחסית ל"חצר". החל מבוקר 17 באוקטובר החל הצבא המצרי להפגיז את ה"חצר" ואת שטח הגדה המערבית שמולה בארטילריה ובקטיושות על מנת לשבש את הפעילות בהם. גם כלי טיס מצריים החלו לתקוף את המתחם.
סוללות הגדוד החלו בירי מסיבי למטרות בעומק מצרים לשם שיבוש פעילות בסיסי השיגור של טילי SA-2, SA-3, ו-SA-6. במקביל היו כל העת התראות על חשש לפגיעת המצרים בסוללות הגדוד. בליל 19 באוקטובר הותקפה הסוללה בקטיושות אולם ללא פגיעה או נזקים.
בבוקר 20 באוקטובר נורה מטח נוסף של קטיושות אשר פגע בסוללה. זחליליות התחמושת נדלקו והתפוצצו. חמישה מחיילי הסוללה נהרגו, ביניהם דני ברנהיים ק"ס הסוללה, ו-40 נפצעו.
לאחר הפסקת האש נפרסו סוללות הגדוד בחולות איסמעיליה עד ל-21 בפברואר 1974. בתאריך זה פינה צה"ל את האזורים שממערב לתעלה. גדוד 647 היה גדוד התותחנים האחרון אשר עבר על הגשר חזרה לסיני. הגדוד השתחרר סופית במרץ 1974.
מפקדי האגד
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
יהודה נאות | יולי 1968 - יולי 1969 | מפקד האגד הראשון |
נתי שרוני | יולי 1969 - אוגוסט 1970 | לימים קצין תותחנים ראשי |
יעקב עקנין | אוגוסט 1970 - יולי 1972 | |
משה פלד | יולי 1972 - יוני 1973 | |
יעקב ארז | יוני 1973 - יולי 1974 | מפקד האגד במלחמת יום הכיפורים |
נחום שלום | יולי 1974 - יוני 1975 | |
שמעון בן דוד | יוני 1975 - אוגוסט 1977 | |
עודד טירה | אוגוסט 1977 - אוגוסט 1978 | לימים קצין תותחנים ראשי |
אהוד אברמסון | אוגוסט 1978 - נובמבר 1979 | |
שמעון רום | נובמבר 1979 - פברואר 1982 | |
דורון קדמיאל | פברואר 1982 - יולי 1983 | מפקד האגד במלחמת לבנון הראשונה, לימים קצין תותחנים ראשי |
ארנון בן עמי | יולי 1983 - יולי 1985 | מעוטר צל"ש הרמטכ"ל |
יעקב בן קיקי | יולי 1985 - דצמבר 1986 | |
מוטי הוד | ינואר 1987 - יולי 1988 | |
עיבל גלעדי | יולי 1988 - אפריל 1993 | לימים ראש החטיבה האסטרטגית |
צביקה פוקס | אפריל 1993 - יולי 1995 | |
איציק פדהצור | יולי 1995 - פברואר 1999 | |
אילן אפרת | פברואר 1999 - אוגוסט 2001 | |
בני מר | אוגוסט 2001 - נובמבר 2003 | לימים מפקד אגד 215 עוצבת עמוד האש ורמ"ט פיקוד הצפון |
רועי ריפטין | נובמבר 2003 - אוגוסט 2005 | לימים קצין תותחנים ראשי |
יוסי סקאל | אוגוסט 2005 - אוגוסט 2008 | מפקד האגד במלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד מערך מגל |
שמעון ליטמן | אוגוסט 2008 - נובמבר 2011 | |
יובל בן דב | 2011 - 2013 | |
רמי אבודרהם | 2013 - אוגוסט 2015 | לימים ראש מטה זרוע היבשה[2] |
גיא מרקיזנו | אוגוסט 2015 - יולי 2017 | לימים מפקד המזכיר הצבאי של שהב"ט |
יאיר נתנס | יולי 2017 - אפריל 2019 | לימים מפקד חטיבת האש 282 וקצין תותחנים ראשי |
צבי ארדן | אפריל 2019 - אוגוסט 2022 | |
אסף רחמים | אוגוסט 2022 - יולי 2024 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
אלירן דהאן | יולי 2024 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניסים קלו, אגד ארטילרי 209 באוגדת הבשן 210 – כרטיס ביקור מערך הטנ"א בחטיבה, באתר עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה, 2 בספטמבר 2021
- הם היו כמו הגורים שלי, ואני הייתי הלביאה שלהם, באתר הגבורה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הכירו את הגדודים באגד ארטילרי 215, באתר צה"ל
- ^ רשימת המפקדים החדשים בצה"ל, באתר צה"ל, 22 ביולי 2024