אברהם סצוזו קוצוג'י
 | |
| לידה |
1899 קיוטו, יפן  |
|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 1973 (בגיל 74 בערך) ארצות הברית |
| מדינה |
יפן, האימפריה היפנית |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| השכלה | |
| מעסיק |
אוניברסיטת טוקיו |
  | |
פרופסור אברהם סֶטְסְוזּוֹ (סֶצוּזּו) קוֹצוּגִ'י (תעתיקים נוספים: קוֹטסוּגִ'י, סֶצוּדזוֹ, קוֹצוּז'י, (ביפנית: 小辻 節三 נהגה קוֹצוּגִ'י סֶצוּזּו) ; 1899 – 31 באוקטובר 1973) היה גר צדק יפני, סופר, חוקר ומרצה ליהדות, תנ"ך ועברית. הציל יהודים רבים ביפן בימי מלחמת העולם השנייה, תקופת שיא ברמת האנטישמיות ביפן, ומספר שנים לאחריה התגייר.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סֶצוזּוֹ קוצוג'י נולד בקיוטו למשפחה יפנית אריסטוקרטית, אביו היה כהן שינטו (kannushi), צאצא לשושלת כהנים ארוכה. אביו קיווה שבנו, כנהוג בקרב כהני השינטו, ימשיך את השושלת המשפחתית ויהפוך גם הוא לכהן. אולם, קוצוג'י קנה בגיל 13 תרגום של התנ"ך ליפנית, קרא אותו בהתלהבות וגילה לראשונה את המונותאיזם. בעקבות כך החל קוצוג'י ללמוד בבית ספר של המיסיון והמיר את דתו לנצרות פרסביטריאנית. במהלך לימודיו למד גם עברית.
לאחר נישואיו נסע לארצות הברית וסיים לימודי פילולוגיה עברית באוניברסיטת קליפורניה. במהלך שהותו בארצות הברית לא פגש קוצוג'י ביהודים דתיים. את הדוקטורט שלו בעברית ולימודי יהדות קיבל באוניברסיטת קיוטו.
נולדו לו מספר ילדים.
מומחה לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהשלים את לימודיו האקדמיים בתחום, פרסם קוצוג'י בשנת 1937 את ספרו הראשון על השפה והדקדוק העבריים. באותה עת ייסד גם פקולטה ללימודי תנ"ך ועברית באוניברסיטת טוקיו. כיוון שהפקולטה משכה אליה סטודנטים רבים הפך קוצוג'י לאחד המומחים הבולטים לעברית ביפן.
פרסומים נוספים שכתב בענייני יהדות ועברית נקראו בעניין והביאו לפרסומו, במיוחד על רקע מחקרים שנערכו על ידי חוקרים יפנים ופורסמו באותה עת, שהצביעו על קשר בין העם היפני לעשרת שבטי ישראל האבודים. הוא שימש גם כמורו הפרטי של הנסיך מיקאסה, אחיו הצעיר ביותר של הקיסר הירוהיטו.
לאחר שיפן כבשה את מנצ'וריה מידי סין והקימה בה את מנצ'וקוו, מדינת בובות יפנית, מינה הקיסר הירוהיטו את קוצוג'י ליועץ לענייני יהודים ושלח אותו לחרבין - בירת מנצ'וקוו. קוצוג'י שהה בחרבין מספר שנים ויצר קשרים חמים עם הקהילה היהודית ורבה הראשי משה אהרן קיסילב.
במלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם השנייה, בתקופה שבין יולי 1940 וספטמבר 1941 הגיעו לעיר קובה שביפן מעל 4,600 פליטים יהודים מאירופה. רוב הפליטים היו יהודים מפולין ומליטא וזכו לצאת מליטא בזכות פעילותו של סגן הקונסול היפני בליטא, חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, שחילק להם אשרות מעבר (טרנזיט) דרך יפן. בין הפליטים הייתה גם ישיבת מיר על כ-300 תלמידיה שהגיעה במרץ 1941 מליטא ברכבת הטרנס-סיבירית לעיר. אשרותיהם של הפליטים היו בתוקף רק לשבועיים מיום הגעתם ליפן.
קוצוג'י הגיע לקובה, שבה כבר התקיימה קהילה יהודית עוד מסוף המאה ה-19 ונפגש עם תלמידי הישיבה וראשיה. כאשר הבין קוצוג'י שאין לישיבה לאן להמשיך, עשה מאמצים רבים להאריך את שהייתם של תלמידי הישיבה בקובה, ניצל לשם כך את ידידותו עם שר החוץ היפני יוסוקה מצואוקה ונאלץ אף לשחד בכירים במשטרת קובה שהתנגדו להארכת האשרות. קוצוג'י שימש כמתווך ומתרגם למשלחת מנהיגי הפליטים שכללה את הרב שלמה שפירא, הרב שמעון שלום קאליש מאמשינוב והרב משה שצקס שנפגשו עם נציגי הממשלה היפנית בטוקיו. פגישה זו גרמה לשיפור ביחס השלטונות לפליטים היהודים בזכותו נשארה הישיבה בקובה שמונה חודשים ואף קיבלה מבנה, שבו נמשכו הלימודים. לאחר מכן הועברה הישיבה, יחד עם כמה אלפי פליטים יהודים לשאנגחאי, שהייתה אז תחת כיבוש יפני.
בעקבות הגעת אלפי פליטים יהודים ליפן ולחץ שהופעל עליה מצד בת-בריתה, גרמניה הנאצית, לסלק את היהודים משטחה, חלה עלייה ברמת האנטישמיות ביפן. תעמולה אנטישמית ארסית הופיעה בעיתונות ומנהיגים בכירים האשימו בפומבי את היהודים בפרוץ שתי מלחמות העולם, בדומה לתעמולה הנאצית.
קוצוג'י יצא בנחישות כנגד התעמולה האנטישמית, ערך הרצאות ברחבי יפן וכתב ספר בשם "דמותו האמיתית של העם היהודי" ובכך הפריך את הטענות כנגד היהודים, אותם תיאר כאומה מוסרית וישרה ביותר. בהרצאותיו פנה אל שומעיו היפנים וביקשם לסייע ליהודים: "ההשגחה העליונה הביאה את אלפי הפליטים חסרי המזל האלה לחופינו, כדי שנסייע להם ונעניק להם חוף מבטחים, בו יוכלו למצוא מרגוע ושלווה. זוהי משימת חיינו. הבה לא נכזיב". רבים הזהירו את קוצוג'י שעמידתו הנחושה לצד היהודים עלולה לסכנו.
בסוף שנת 1942 נעצר קוצוג'י בידי לשכת החקירות היפנית באשמת סיוע לאויבי יפן - היהודים. במהלך מעצרו נחקר ונדרש לגלות מהו חלקו במזימה היהודית להשתלט על העולם. כאשר הסביר קוצוג'י שמזימה זו היא המצאה אנטישמית הוא אף עבר עינויים. בעת מעצרו ביקר באותו בית סוהר קולונל יפני שהכיר אותו היטב. הקולונל היה משוכנע שמדובר בעלילת שווא ובזכותו שוחרר קוצוג'י וההאשמות נגדו בוטלו. שחרורו של קוצוג'י חיזק בו את האמונה בהשגחה האלוהית וגרם לו להסיק שאלוהים שומר על כל אדם הנאבק למען היהודים.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה התיידד עם הרב מנטל, רב הצבא האמריקאי ביפן והחל ללמד באוניברסיטה פרטית ביוקוהמה. הוא אף ניהל חלופת מכתבים עם הרבי מלובביץ'.
באוקטובר 1959 הגיע לישראל ועבר גיור ומילה, בין השאר בהמלצת ידידו הרב ד"ר זרח ורהפטיג[1], והוא בן 60. בני ישיבת מיר, ערכו לו מסיבת קבלת פנים בבית ראש הישיבה הרב חיים שמואלביץ. כעבור זמן חלה במחלה קשה, ועבר להתגורר בברוקלין, שם נזקק לתמיכת הקהילה היהודית, שהכירה לו תודה על סיועו בימי המלחמה. בשנת 1964 פרסם את ספרו האוטוביוגרפי From Tokyo to Jerusalem (מטוקיו לירושלים).
פרופסור אברהם סֶצוּזוֹ קוצוג'י נפטר בארצות הברית, בה' בחשוון תשל"ד ונקבר על פי צוואתו בהר המנוחות בירושלים.
במסגרת טקס מיוחד שנערך לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה של אגודת הידידות הבינ-פרלמנטרית ישראל-יפן התייחס חה"כ צבי האוזר לפועלו של קוצוג'י:
"קוֹצוּגִ'י נלחם בעוז כנגד גילויי אנטישמיות וכנגד התעמולה הנאצית שהגיעה עד חופי יפן. בספר תהילים, קנון התפילה והמזמור היהודי, שהוא חלק מהתנ"ך – מתת היהודים לאנושות – נכתב באחד הפסוקים הנפלאים ומשמעותיים ביותר: "סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו". קוֹצוּגִ'י, במעשיו, הגשים כל מילה מאותו ציווי מוסרי נעלה. הוא סר מרע, אך לא הסתפק בכך. הוא גם פעל לעשות את הטוב. להציל יהודים מן התופת. גם אם עשיית הטוב גבתה ממנו מחיר. קוֹצוּגִ'י ביקש שלום, הוא ביקש להפחית את השנאה, וגם רדף והתאמץ להפיץ את האמת. הוא לחם כנגד מכונת התעמולה הנאצית כיחיד מול רבים. פעולתו זו נותנת לנו היום את ההשראה והעידוד להילחם כנגד תופעות אנטישמיות וניסיונות להכחיש את השואה, תופעות שלא פסו מן העולם. נראה שעל כולנו החובה להעמיק בפועלו של קוֹצוּגִ'י בימי המלחמה כמו גם בפועלם של אזרחים יפנים נוספים שהמחקר ההיסטורי טרם מיקד מאמצים בעשייתם הקריטית באותם ימים."
במסגרת טקס זה הוענקה תעודת הוקרה מטעם אגודת הידידות הבינ-פרלמנטרית ישראל-יפן על פועלו של קוצוג'י.
בחודש מאי 2022 העניקה משלחת של הכנסת בראשות חה"כ צבי האוזר ראש אגודת הידידות הבינ-פרלמנטרית ישראל-יפן, ובהשתתפות שגריר ישראל ביפן וחה"כ אמיר אוחנה את תעודת ההוקרה לטרוקו קוצוג'י, בתו בת ה-90 של אברהם סצוזו, בבית האבות בטוקיו בו היא דרה[3].
מפרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Abraham Setsuzau Kotsuji, The Origin and Evolution of the Semitic Alphabets ,Kyo Bun Kwan Tokyo, Japan, 1937.
- Abraham Setsuzau Kotsuji, From Tokyo to Jerusalem ,Random House, 1964.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ל. ביין, מפנקסו של עיתונאי חסיד, הוצאת ירושלים, 1967
- דוד אברהם מנדלבוים, גבורי החי"ל, כרך א, בני ברק תש"ע עמ' 311–328 (פרק נרחב על דמותו וחיייו של קוצוג'י)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גר הצדק היפני באתר אש התורה
- ידיעה במגזין TIME מ-12 באוקטובר 1959 על הכנסו בברית של אברהם קוצוגי, מאתר טיים מגזין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מועצת הרבנות הראשית - פניות בנושא גרות. (שבט תשי"ד-תש"ך), באתר ארכיון המדינה, עמ' 148
- ^ גיל הופמן, Knesset honors Japanese righteous gentiles who saved lives in Holocaust, The Jerusalem Post
- ^ "Israelis give letter of thanks to daughter of Japanese man who helped save Jews during WWII". Mainichi Daily News (באנגלית). 2022-05-24. נבדק ב-2022-05-25.