תפליסיים
כת התפליסיים הם כת קראית שנוסדה בתחילת המאה ה-9, ומקורה כפי הנראה מבגדאד. מקור השם הוא של מייסדה מוסא אל-זעפרני (משה מהעיר זעפרני שבפרס), שבאמצע המאה ה-9 עבר לאל-תפליסי,[1] שנקרא על ידי יהודה הדסי, אבו עמרן אל-תפליסי כלומר הנעתק ממקומו אל מדינת תפליסי, וכת התפלסיים נקראה גם אבו עימראנים.[2]במקום אחר נזכרים כמשביטים.[3]
עיקרי האמונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצד אחד אימצה לעצמה כת התפלסיים מספר השקפות עולם קראיות, ביניהם:
- איסור הנישואים לקרובי משפחה (לאחיינית למשל)
- איסור על אכילת בשר של חיה מעוברת ועוברה
- קביעת יום ראשון לתחילת ספירת העומר
מצד שני סטו מוסא והתפליסיים בהרבה הוראות חשובות של הקראים, כמו למשל:
- קביעת היום הראשון בחודש חושבה על פי היעלמותו של הירח ולא לפי הופעתו
- הם ייחסו לאיסור אכילת חלב רק לקורבנות, וכלא אפקטיבי בגלות
כך שמוסא נחשב בעיניהם כבוגד והדת החדשה שלו - כפירה, והתפללו לעונש אלוהי כנגדו.
על פי אמונתם של התפליסיים:
- אלוהים, לאחר שיצר את העולם, מת, כך שהוא מותיר את העולם להתנהל בעצמו
- במשותף עם האיבאדים והמוג'ברים הטילו ספק ברעיון תחיית המתים[4]
מה שנחשב כפירה, לפי כל הדתות המונותאיסטיות.
פינסקר וצבי גרץ זיהו את מוסא אל-תפליסי כפרשן התנ"כי "משה בן-עמרם הפרסי",[5] מקורות קודמים יותר מתייחסים לדעתו של משה בן-עמרם, שקורבן פסח שהוקרב במצרים חייב היה להיות טלה, ולאחר יציאת מצרים הקורבן יכול להיות עגל, פירוש שהאבן עזרא הפריך אותו. צבי גרץ אף סבור כי "בן-עמרם" צריך להיות מתוקן ל"אבו עמרם". אבל פירסט מנמק את דעתו כי משה הפרסי מהאבן עזרא היה אדם שונה ממוסא אל-תפליסי, שלא חשב שראוי להיות מצוטט. על פי אברהם גייגר, אבו עמרן אל-זעפרני, שנזכר על ידי יפת בן עלי, הוא אותו יהודה הפרסי שנזכר על ידי אברהם אבן עזרא[6] אבל פינסקר וגרץ מסיקים כי יהודה הפרסי הוא יהודן מהמדאן או יודגן (Yudghan). מוריץ שטיינשניידר,[7] מבלבל שלושה אנשים, כאשר הוא מתייחס למשה בן-עמרם הפרסי, יהודה הפרסי, ומוסא אל-תפליסי, כאל אותו אדם.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גרשון בן-אורן, תולדות יהודי גאורגיה עד ימי המשטר הסובייטי, באתר הקונגרס העולמי של יהודי גאורגיה
- "MUSA OF TIFLIS", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוסף בגי, ב"איגרת קריה נאמנה"
אידם, פרשנות לשמות, י"ב, ב' - ^ יהודה הדסי, "אשכול הכפר", אלפבית 98
- ^ יפת ב. עלי, בפרשנותו לשנים עשר הנביאים המשניים
- ^ יפת ב. עלי, בדוכסים, "Mittheilungen" ("דפי זיכרון") עמ' 30
- ^ מצוטט על ידי אברהם אבן עזרא בפרשנות לשמות, י"ב, ה' ולעמוס, ז', ב'
- ^ פרשנות לשמות, י"ב, ב'; ויקרא, כ"ה, י"ט; במדבר, ג', כ"ט
- ^ מוריץ שטיינשניידר, "ספרות יהודית", עמ' 118
- ^ שלמה מונק, ב"Israelitische Annalen" בעריכת יוסט, 1841, עמ' 77 (קישור)