מחלת קרויצפלד-יעקב
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| ביופסיה של שקדים המדגימה מחלת קרויצפלד-יעקב | |
| תחום |
נוירולוגיה  |
|---|---|
| גורם |
פריון |
| תסמינים |
שיטיון, מיוקלונוס |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/1169688 |
| DiseasesDB | 3166 |
| MeSH | D007562 |
| OMIM | 123400 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | A81.0, F02.1 |
| ICD-11 |
8E02.0 |
  | |
מחלת קרויצפלד-יעקב (או קרויצפלד-יאקוב; Creutzfeldt-Jakob Disease, ובקיצור: CJD, תעתיק מדויק: קרויצפלדט) היא מחלה ניוונית, נדירה וקטלנית של מערכת העצבים, הדומה למחלת הפרה המשוגעת. אנשים בטווח הגילים 70-40 נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לחלות בה, אך לעיתים נדירות היא פוגעת גם באנשים צעירים יותר. הסיכוי להיפגע שווה אצל גברים ונשים כאחד. מחלת קרויצפלד-יעקב מופיעה ברחבי העולם אצל אדם אחד למיליון, אולם באוכלוסיות ייחודיות, כגון יהודים ממוצא לובי ותוניסאי, השכיחות גבוהה יותר, בשל תורשה גנטית.
מאפייני המחלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביטויי המחלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביטויי המחלה משתקפים בתחילה בשינויי התנהגות, שבתוך פחות משנה מלווים בשיטיון, בירידה מנטלית, בעוויתות, בקפיצות שרירים, בשיתוק ובאובדן הכרה. המחלה חשוכת מרפא, ועל פי רוב היא סופנית בתוך כשנה לכל היותר. קיים קשר בין המחלה לבין מבנה חלבוני הפריון.
הדבקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העברות מאדם לאדם תוארו במספר מקרים:
- הדבקה עקב תרומת דם נגועה
- תחלואה של מספר רופאי שיניים
- תחלואה של מנותחי מוח
- תחלואה אצל טכנאי פתולוגיה
- תחלואה של מושתלי קרנית
- תחלואה אצל בני אדם שטופלו על ידי הורמון גדילה שנלקח מבלוטת יותרת המוח ממקור אנושי
- תחלואה של חולי אפילפסיה שטופלו על ידי השתלת אלקטרודות כסף ששימשו קודם לכן לטיפול בחולי קרויצפלד-יעקב, אף שאלה חוטאו בפורמלדהיד ובאתנול
- תיתכן תחלואה של מטופלים במוצרי דם כגון אימונוגלובולינים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחלה התגלתה לראשונה בשנת 1920 על ידי שני רופאים גרמנים, הנס גרהרד קרויצפלדט ואלפונס יעקוב. מחלה זו דומה למחלת קורו, שגם היא מופיעה אצל האדם, ולמחלת סקראפי שפוגעת בצאן. כל שלוש המחלות מאופיינות על ידי סוגים שונים של אנצפלופתיה ספוגית של המוח. המחלה באה לידי ביטוי בחורים וחללים רבים ברקמת המוח, שמקנים לו מרקם ספוגי לכאורה.
רמז ראשון למקור המחלה הגיע ממחלה דומה, מחלת קורו, שהייתה נפוצה בין שבטים מבודדים בגינאה החדשה שבאוקיינוס השקט. מחלת קורו נחקרה ונלמדה בשנות החמישים של המאה העשרים, ואפיין אותה במיוחד אחוז התחלואה הגבוה לאין שיעור אצל ילדים ונשים, יחסית לתחלואה אצל גברים, שאצלם היא כמעט לא הייתה קיימת. נתון ייחודי זה הוביל לעובדה ששבטים אלה אשר נהגו לאכול בשר אדם, נהגו לתת את המוח למאכל נשים ולילדים, מסיבות של מסורת ואמונה שאכילת מוח תיטיב עמם. הסתבר לחוקרים, תוך כדי השוואה למחלת סקראפי התוקפת את הצאן והקשר לאכילת המוח, שתאי העצב שבמוח ובחוט השדרה, הם המקור למחלה.
בתרומת דם בישראל קיומה של מחלה זו במשפחה הקרובה (עד קרבה שנייה) של התורם, או נאמר שבמשפחתו קיים סיכון למחלה זו, אינה מאפשרת להשתמש במנה לעירוי דם.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחלת קרויצפלד-יעקב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר עמותת קרויצפלד יעקב ישראל
רוני לינדר, המסע של אליס ענן למציאת תרופה למחלה שסיכויי ההישרדות של החולים בה אפסי, באתר TheMarker, 9 באוקטובר 2022- מחלת קרויצפלד יעקב, באתר מרכז לטיפול בקשיש בקהילה
- ד"ר נורית עומר, ד"ר נועה ברגמן, מחלת קרויצפלד יעקב: כל מה שצריך לדעת, באתר מאקו, 18 בפברואר 2020
- נורית עומר, מחלת קרויצפלד יעקב, באתר האיגוד הנוירולוגי בישראל
- התמודדות משפחתית עם מחלת קרויצפלד יעקב, מהדורת השבת ערוץ 13, נובמבר 2022
מחלת קרויצפלד-יעקב, סרטון באתר יוטיוב נורית עומר, מחלת קרויצפלד יעקב, 22 ביוני 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מי יכול / לא יכול לתרום דם, באתר מגן דוד אדום. (נצפה ב-16 ביוני 2018)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.