יוסי בן יועזר
| תקופת הפעילות | זוג ראשון לתקופת הזוגות | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| הוצאה להורג |
161 לפנה״ס?  | ||||
| רבותיו | אנטיגנוס איש סוכו | ||||
| תלמידיו | יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי | ||||
| בני דורו | יוסי בן יוחנן | ||||
| |||||
  | |||||
יוסי בן יועזר איש צרדה (או יוסף בן יועזר) היה כהן מהעיר צרדה שבשומרון, ונשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות. בן זוגו היה יוסי בן יוחנן איש ירושלים.
רבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשנה במסכת אבות מונה את יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, אחרי אנטיגנוס איש סוכו, ואומרת עליהם: "קבלו מהם" ובחלק מהגרסאות "קבלו ממנו"[1]. בהסתמך על הגרסה "מהם", כותב נחמן קרוכמל, שיוסי בן יועזר למד גם אצל שמעון הצדיק, אותו הוא מזהה כשמעון השני, וגם אצל אנטיגנוס איש סוכו[2].
מינויו לנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי הרב יצחק אייזיק הלוי משרת הנשיא אויישה רק כשני עשורים לאחר מותו של אנטיגנוס איש סוכו, כאשר חוניו השני העביר את התפקידים השלטוניים לידי יוסף בן טוביה החוכר, ועלה צורך בדמות בסנהדרין שתטפל בתפקידים שבעבר היו באחריות הכהן הגדול ולא טופלו על ידי חוניו השני. לדבריו, זאת הייתה הסיבה שהעדיפו את יוסי בן יועזר שהיה כהן לתפקיד נשיא הסנהדרין, אף על פי שיוסי בן יוחנן היה הרבה יותר מבוגר[3].
מתורתו ופסיקותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחלוקת הגדולה בתקופת הזוגות אודות הסמיכה ביום טוב מוזכר שמו כמצדד בדעה שלא לסמוך[4]. בצירוף העובדה כי הוא הראשון לחלוק במחלוקת זו והמסורת כי זו המחלוקת הראשונה המתועדת בהלכה היהודית[5], נמצא שיוסי בן יועזר הוא הראשון לחלוק בתולדות ההלכה.
המימרא הידועה ביותר שלו היא המוזכרת במסכת אבות[1]: ”יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם”. הרב יצחק אייזיק הלוי מייחס את אמרתו של יוסי בן יועזר "יהי ביתך בית ועד לחכמים" לצרות התקופה בה התגברו המתייונים בהנהגת יוסף החוכר והיה צורך להגביר את לימוד התורה בכל מקום אפשרי[3].
יחד עם יוסי בן יוחנן איש ירושלים גזר טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית[6].
תאריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקפדתו בדיני טומאה וטהרה זיכתה אותו בכינוי "חסיד שבכהונה"[7].
במסכת עדיות מובא שהתיר שלושה דברים שכבר נהגו בהם איסור, ועל כן כונה "יוסי שריא" (יוסי המתיר)[8].
לאחר מותם של יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן נאמר עליהם: "משמת יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים בטלו האשכולות - איש שהכל בו"[9].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו היה נוהג שלא כשורה, ולכן הקדיש יוסי בן יועזר את נכסיו לבית המקדש. מסופר, שבנו מצא לאחר מכן מרגלית יקרה בתוך דג שקנה[10].
אחיינו של יוסי (בן אחותו) היה יקום איש צרורות - אלקימוס, הכהן הגדול המתייוון מתקופת מרד החשמונאים. אחיינו זה לבסוף חזר בתשובה[11].
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי המדרש יוסי בן יועזר הוצא לצליבה על ידי היוונים[11].
זכריה פרנקל מעריך שהוא היה "מן הנהרגים בעצת אלקימס" באירוע המתואר בספר חשמונאים א', פרק ז', בשנת קנ"א או קנ״ב לשטרות (160 לפני הספירה)[12].
במגילות קומראן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיסטוריון איל רגב השווה בין ההלכות המיוחסות ליוסי בן יועזר לבין מגילת המקדש וספר ברית דמשק מקומראן. הוא הראה שיוסי ואנשי קומראן עסקו בנושאים דומים, אלא שהחכם הפרושי הקדום הקל באופן עקבי בנושאים בהם בקומראן החמירו. לאור זאת הוא אף הציע לזהות את 'איש הכזב' הנזכר בברית דמשק ובמגילות הפשרים מקומראן עם יוסי בן יועזר.[13]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנימין לאו, "יוסי בן יועזר", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 107-95.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה יהודה בלוי (עורך), "יוסי בן יועזר", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים ת"י - תט"ו, באתר היברובוקס
- הרב אהרן הימן, "יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 731-729, באתר היברובוקס
- יוסי בן יועזר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יוסי בן יועזר, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
- יוסי בן יועזר, מתוך מיזם רגע של חכמה עם הרב אליהו שוויכה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ד'
- ^ נחמן קרוכמל, מורה נבוכי הזמן, עמוד 103
- ^ 1 2 הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים - סוף החשמונאים עד נציבי רומא - א, עמ' 199–201, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז, עמוד א'.
- ^ רש"י, מסכת חגיגה, דף ט"ז, עמוד א': "וזו היא מחלוקת ראשונה שהייתה בחכמי ישראל"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ד, עמוד ב'.
- ^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ז'
- ^ משנה, מסכת עדיות, פרק ח', משנה ד'. וראו בפירוש המשניות לרמב"ם, ובפירוש רבי עובדיה מברטנורא על המשנה: ”שכל בית דין שמתיר שלשה דברים שאין ההיתר שלהן פשוט, קרו ליה (-קראו לו) בי דינא שריא”.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ט"ו, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ג, עמוד ב'.
- ^ 1 2 בראשית רבה, פרשה ס"ה, פסקה כ"ב.
- ^ זכריה פרנקל, דרכי המשנה, ליפסיא, תרי"ט, עמוד 30, באתר היברובוקס
- ^ "Yose ben Yoezer and the Qumran Sectarians on Purity Laws: Agreement and Controversy", in: J.M. Baumgarten et al. (eds.), The Damascus Document: A Centennial Discovery. Proceedings of the Third International Symposium of the Orion Center for the Study of the Dead Sea Scrolls and Associated Literature, 4-8 February, 1998, E.J. Brill, Leiden 2000, pp. 95-107.
| הסנהדרין | ||
|---|---|---|
| מונחים | נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולה • סנהדרין קטנה • בית דין • משפט עברי • שבעים הזקנים • כנסת הגדולה • סמיכת זקנים | |
| נשיאי הסנהדרין | יוסי בן יועזר • יהושע בן פרחיה • יהודה בן טבאי • שמעיה • הלל הזקן • שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן יוחנן בן זכאי • רבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא • רבן גמליאל ברבי • רבי יהודה נשיאה • רבן גמליאל הרביעי • רבי יהודה נשיאה השני • הלל נשיאה • רבן גמליאל החמישי • רבי יהודה נשיאה השלישי • רבן גמליאל השישי | |
| מקומות מושב הסנהדרין | לשכת הגזית • חנות • ירושלים • יבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעם • בית שערים • ציפורי • טבריה | |
| שונות | מסכת סנהדרין (ומסכת מכות) • עדות • הענישה בהלכה • ארבע מיתות בית דין • זקן ממרא • חידוש הסנהדרין • הסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה • שביל הסנהדרין | |