לדלג לתוכן

אורות התורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הספר בתוך סדרת ספרים מכתבי הראי"ה קוק, בהוצאת מוסד הרב קוק
אורות התורה
מידע כללי
מאת אברהם יצחק הכהן קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות תורנית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
מקום הוצאה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1940 עריכת הנתון בוויקינתונים
עורך צבי יהודה קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורות התורה הוא ספר בן שלושה עשר פרקים על ערך התורה, לימודה והדרכתה, שליקט הרב צבי יהודה הכהן קוק מכתבי אביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
הספר יצא לראשונה בהוצאת ישיבת מרכז הרב בירושלים בשנת ה'ת"ש. בהקדמה לספר, מתייחס הרצי"ה למאורעות השעה, של אותו זמן, זמן מלחמת העולם השנייה. מאז יצא הספר במהדורות רבות נוספות.

  • פרק א: תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
  • פרק ב: תורה לשמה.
  • פרק ג: פרטי התורה וכללותיה.
  • פרק ד: כל התורה כולה.
  • פרק ה: אותיות התורה.
  • פרק ו: לימוד התורה.
  • פרק ז: צער ביטול תורה.
  • פרק ח: הלמוד והמעשה.
  • פרק ט: דרכי תורה ונתיבותיה.
  • פרק י: לסתרי תורה ורזיה.
  • פרק יא: פעולת התורה והדרכתה.
  • פרק יב: התורה לישראל ולעולם.
  • פרק יג: תורת חוץ לארץ ותורת ארץ ישראל.

תחילתו של הספר עוסקת במהות התורה לפי השקפת הרב קוק. אחד הדגשים שיש לזכור לדעתו בעת לימוד התורה הוא הגישה אל פרטי התורה מתוך כללי התורה.

בפרק השני עוסק הרב בלימוד התורה לשמה, ויש בדבריו הרחבה של דברי נפש החיים, שדגל בלימוד התורה לשם הלימוד וההבנה. לדברי הרב קוק תיקון העולם נעשה על ידי הרחבת ידיעות התורה בקרב עם ישראל.

בפרק השישי עוסק הרב בנושא לימוד התורה בחשיבותו ובהתעלות הפנימית והדבקות שישיג לומד התורה מלימודו.

בפרק התשיעי (דרכי תורה ונתיבותיה) עוסק הרב קוק בדרך לימוד בהלכה לפי השקפתו. מובאת בו הנחיה מפורטת לדרך לימוד לתלמיד חכם בינוני בכשרונותיו. לימוד זה מובנה מהתמדה בלימוד גמרא עם קביעות בלימוד פירוש הרי"ף והכרת ההלכה ממקורותיה.

בפרק העשירי מדבר הרב קוק על לימוד קבלה כאשר השקפתו בנושא היא שלימוד הקבלה תלוי בהרגשה פנימית, על האדם להרגיש שהוא מוכן ללימוד הקבלה ולא לבוא ללימוד הקבלה כ"עוד לימוד", אלא מתוך תחושת צמא רוחני, ולאחר שניסה להרוות את צמאונו הרוחני בלימודי אמונה אחרים. מאידך הוא מזהיר שם שלא להימנע מלימוד זה כאשר הוא הדרך היחידה של הלומד להגיע למילוי ביראת שמים.

הספר מסתיים בדבריו הידועים של הרב קוק על תורת ארץ ישראל. מעלה מיוחדת זו נקשרת גם אל התלמוד הירושלמי. לדבריו, הקישור של כל חלקי התורה השונים, יכול להתרחש רק על אדמת הקודש של ארץ ישראל, והוא הכרחי בדור זה של אתחלתא דגאולה.

בחלק ממהדורות הספר לאחר הפרק האחרון מובאת "הרצאת הרב" - דרשת הרב קוק לחיזוק לימוד התורה, ובה תוכנית לכמה מפעלים גדולים של ספרות תורנית, וכן ליקוטים מאגרותיו בנושא הדרכות בלימוד. מהדורה כזו בגודל מהדורת כיס בכריכה קשה, הכין לדפוס בתשכ"א הרב צפניה דרורי, מבכירי תלמידיו של הרב צבי יהודה. ב-2024 יצא לאור תרגום וביאור של הספר באנגלית מאת הרב חנן מוריסון.

אורות התורה חלק ב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שלמה אבינר הוציא לאור יחד עם הספר קובץ נוסף של דברי הראי"ה שנקרא "אורות התורה חלק ב - לימוד רוחניות התורה". הדגש בחלק זה של הספר הוא הצורך החיוני בלימוד חלקי האגדה והסוד שבתורה. הראי"ה רואה במיעוט הלימוד בחלקי האגדה והסוד את הגורם להתרחקות מלימוד התורה והאמונה ומקיום המצוות, ובהגברת הלימוד העמוק והשיטתי בחלקים אלה של התורה הראי"ה רואה תרופה למחלות הרוחניות של הדור. לחלק מהפסקאות כותרות והערות מהרצי"ה. הרב אבינר כותב בהקדמה שאת החלק הזה של הספר הרצי"ה לימד במסגרת שיעור בספר אורות הקודש שמסר בשנת ה'תשל"ב.

ביאורים לספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]