הוואי חמש-אפס
מראה
(הופנה מהדף הוואי חמש אפס)
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פרט לרשימת דמויות מסורבלת, הערך ריק מתוכן..
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פרט לרשימת דמויות מסורבלת, הערך ריק מתוכן.. | |
סוגה | דרמה משטרתית |
---|---|
יוצרים | לאונרד פרימן |
שחקנים |
ג'ק לורד ג'יימס מקארתור קאם פונג צ'ון גילברט לאני קוי אל הרינגטון |
ארץ מקור | ארצות הברית |
שפות | אנגלית |
מספר עונות | 12 |
מספר פרקים | 279 |
הפקה | |
מפיקים בפועל | פיטר מ. לנקוב |
חברת הפקה | CBS |
הפצה | CBS Television Distribution |
אתר צילומים | הוואי |
מוזיקה | מורטון סטיבנס |
אורך פרק | 42–48 דקות |
שידור | |
רשת שידור | CBS |
רשת שידור בישראל | HOT Zone |
תקופת שידור מקורית | 20 בספטמבר 1968 – 4 באפריל 1980 |
קישורים חיצוניים | |
אתר רשמי | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
הוואי חמש-אפס (באנגלית: Hawaii Five-O, נהגה "הוואי פַייב אוֹ") היא סדרת טלוויזיה אמריקאית שנוצרה על ידי לאונרד פרימן (אנ'). הסדרה התרחשה בהוואי ועקבה אחר היחידה המשטרתית המיוחדת חמש-אפס, שבראשה עמד סטיב מקגארט. צוות חמש-אפס הורכב משלושה עד חמישה חברים (כח קטן יחסית בהשוואה ליחידות משטרה דומות), והוא שכן בארמון איולאני (אנ'). נעימת הנושא של הסדרה, אשר הולחנה על ידי מורטון סטיבנס (אנ'), זכתה לפופולריות רבה ולמחוות שונות (ראו להלן).
סקירת הסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה | פרקים | שודרה לראשונה (ארצות הברית) | דירוג | מדרוג | |||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הפרק הראשון | הפרק האחרון | ||||||
1 | 24 | 20 בספטמבר 1968 | 19 במרץ 1969 | 46 | 18.1 | ||
2 | 25 | 24 בספטמבר 1969 | 11 במרץ 1970 | 19 | 21.1 | ||
3 | 24 | 16 בספטמבר 1970 | 10 במרץ 1971 | 7 | 25.0 | ||
4 | 24 | 14 בספטמבר 1971 | 7 במרץ 1972 | 12 | 23.6 | ||
5 | 24 | 12 בספטמבר 1972 | 13 במרץ 1973 | 3 | 25.2 | ||
6 | 24 | 11 בספטמבר 1973 | 26 בפברואר 1974 | 5 | 24.0 | ||
7 | 24 | 10 בספטמבר 1974 | 25 במרץ 1975 | 10 | 24.8 | ||
8 | 24 | 12 בספטמבר 1975 | 4 במרץ 1976 | 39 | - | ||
9 | 24 | 30 בספטמבר 1976 | 5 במאי 1977 | 18 | 21.9 | ||
10 | 24 | 15 בספטמבר 1977 | 4 במאי 1978 | 23 | 20.4 | ||
11 | 21 | 28 בספטמבר 1978 | 5 באפריל 1979 | 44 | 18.0 | ||
12 | 19 | 4 באוקטובר 1979 | 5 באפריל 1980 | - | - |
בישראל החלו לשדר את הסדרה ביוני 1973.
צוות שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סטיב מקגראט (ג'ק לורד)
- דני ויליאמס (ג'יימס מקארתור)
- צ'ין הו קלי (קאם פונג צ'ון)
- קונו קלקואה (פרנסיס דמיין לאני גילברט קאו-הי, הידוע בכינוי "זולו")
- בן קוקואה (אל הרינגטון)
- דיוק לוקלה (הרמן וודמייר)
- פרנק קאמאנה (דאגלס מוסמן)
- ג'יימס קאריו (ויליאם סמית')
- לורי וילסון (שרון פארל)
- "טראק" קיאלוהה (וילפרד מו קיאלה)
- המושל פול ג'יימסון (ריצ'רד דנינג)
- פרקליט המדינה ג'ון מניקוט (גלן קאנון)
- הפתולוג ד"ר מקס ברגמן (אל איבן)
- ראש מעבדת הזיהוי הפלילי צ'ה פונג (הארי אנדו)
- המזכירה ג'ני שרמן (פגי ראיין)
- המזכירה בעונה הראשונה מיי (מגי פרקר)
- הסוכן החשאי הסיני וו פט (חאי די)
תפקידי אורח בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ולי גרג (שתי דמויות בשני פרקים)
- לזלי נילסן (שתי דמויות בשני פרקים)
- סאל מינאו (שתי דמויות בשני פרקים)
- מריון רוס (שתי דמויות בשני פרקים)
- ג'קי קוגן (שלוש דמויות בשלושה פרקים)
- מרטין שין (שתי דמויות בשני פרקים)
- גווין מקלאוד (דמות אחת בשני פרקים)
- אד פלנדרס (שש דמויות בשבעה פרקים)
- אנדרו דאגן (חמש דמויות)
- ג'יימס גרגורי (שתי דמויות בשני פרקים)
- לו איירס (שלוש דמויות בשלושה פרקים)
- הנרי דארו (שלוש דמויות בשלושה פרקים)
- ברוס בוקסלייטנר (שלוש דמויות בשלושה פרקים)
- מארג' דוסיי (שתי דמויות בשני פרקים)
- ג'ון מארלי (שלוש דמויות בשלושה פרקים)
- ריקרדו מונטלבן (שתי דמויות בשני פרקים)
- מארק לנארד (ארבע דמויות בארבעה פרקים)
- ג'ים דמרסט (שש דמויות בשבעה פרקים)
- דן ליגנט (שלוש דמויות בשלושה פרקים)
- אלברט פולסן (ארבע דמויות בארבעה פרקים)
- אן הלם (שתי דמויות בשני פרקים)
- רוברט קוסטה (תשע דמויות ב-12 פרקים)
- ג'ון הילרמן (שתי דמויות בשני פרקים)
- איליין ג'ויס (שתי דמויות בשני פרקים)
- קווין מקארתי (שתי דמויות בשני פרקים)
- לורטה סוויט (שלוש דמויות בארבעה פרקים)
- ויליאם וינדום (שתי דמויות בשני פרקים)
- ג'ואן לינוויל (שתי דמויות בשלושה פרקים)
- ביל צוקרט (שתי דמויות בשלושה פרקים)
- דון נייט (שש דמויות בשישה פרקים)
- אמנדה מקברום (סנדי ולס, בארבעה פרקים)
- ג'ף קורי (שתי דמויות בשני פרקים)
- רייט אסר (תשע דמויות, באחד-עשר פרקים)
- בוב באסו (שמונה דמויות בשמונה פרקים)
- טומי סנדז (שלוש דמויות בשלושה פרקים)
- לויד בוכנר (ארבע דמויות בארבעה פרקים)
- סם מלויל (שלוש דמויות בשלושה פרקים)
- פרי קינג (שתי דמויות בשני פרקים)
- סון-טק או (שמונה דמויות בשמונה פרקים)
- מייקל קונרד (שתי דמויות בשני פרקים)
- ג'ון לארץ' (שתי דמויות בשני פרקים)
- קרול לינלי (דמות אחת בפרק אחד)
- נוריוקי מוריטה (דמות אחת בפרק אחד)
- הנרי סילבה (דמות אחת בפרק אחד)
בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נעימת הפתיחה של הסדרה:
- שימשה בישראל בפתיח התוכנית הקומדי סטור.
- נוגנה בתחילת הסרט שרק 2 על ידי אחד מנגני הממלכה לאחר תרועת החצוצרות המלכותית.
- מפעל הפיס ערך פרסומת להגרלת ה-50 מיליון הגדולה שלו בעזרתה.
- הושמעה בפרק "החטיפה" בסדרה שמש.
- מנוגן כפתיח לשיר ״לא רוצה לישון״ של ג׳וזי כץ לפסטיבל שירי הילדים
- בסדרה הסמויה כונו המשטרה והשוטרים בעגת תושבי בולטימור "5-O" (קרי: פָייב אוֹ).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "הוואי חמש-אפס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "הוואי חמש-אפס", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "הוואי חמש-אפס", באתר Metacritic (באנגלית)
- "הוואי חמש-אפס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)