איי איי

איי איי
איי איי
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדה סכנת הכחדה (EN)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	פרימטים
תת־סדרה:	טרום קופים
משפחה:	דאובנטוניים
סוג:	Daubentonia
מין:	איי איי
שם מדעי
Daubentonia madagascariensis ‏גמלין, 1788
תחום תפוצה

איי איי (באנגלית: Aye aye, שם מדעי: Daubentonia madagascariensis) הוא מין של פרימט האנדמי לאי מדגסקר ובעל מאפיינים פיזיולוגיים והתנהגותיים ייחודיים, ההופכים אותו ליוצא דופן בתת-סדרת הטרום קופים ולמין היחיד במשפחת הדאובנטוניים (Daubentoniidae). פירוש השם איי איי אינו ידוע מאחר ששפתם הקדומה של תושבי האי נכחדה, אך היות שהמקומיים רואים בו יצור המביא מזל רע, ההנחה הרווחת בקרב החוקרים היא ש"איי איי" פשוט מבטא קריאת אזהרה.

האיי איי נפוץ בעיקר ביערות הגשם וביערות הנשירים של מזרח מדגסקר, אך קיימות אוכלוסיות גם במערב ובצפון האי. כמו מינים רבים במדגסקר, הוא ניצב בפני סכנת הכחדה בשל הרס בית גידולו הטבעי. בנוסף לכך, הוא ניצוד כמזיק חקלאי ובשל הפולקלור המקומי. ארגונים לשמירת הטבע משקיעים מאמצים לשימור המין והרבייתו בשבי ונכון לשנת 2014 הוא מוגדר כמין בסכנת הכחדה.

תיאור פיזי

האיי איי הוא הפרימט הלילי הגדול בעולם. משקלו של זכר בוגר עומד על כ-2.5 ק"ג וגובהו מגיע ל-37-30 ס"מ (עד 53 ס"מ כולל אורך הזנב) ומשקל הנקבה הוא בערך 2.4 ק"ג ואורכה כאורך הזכר.

האיי איי דומה בצורתו למינים רבים ושונים, עובדה שהקשתה על חוקרי הטבע לסווגו במשך זמן רב. איי איי בוגר מכוסה בפרווה שחורה בכל גופו, פרט לאזור הצוואר, שם פרוותו שחורה ולבנה. צורת גופו אופיינית לפרימט, אך זנבו סבוך כזנב סנאי, פניו מחודדות כפני דביבון ועיניו עגולות וכדוריות. שיניו החותכות גדולות ביותר וממשיכות לגדול כל חייו. ידיו הן היוצאות דופן ביותר; בדומה לשאר הפרימטים, הוא בעל ארבע אצבעות מקבילות ואגודל זקוף, אך הבוהן והאצבעות ארוכות וצרות והאמה ארוכה מאוד ויכולה להגיע לפי שלושה מאורך שאר האצבעות.

משך הריון נקבת האיי איי אורך כחמישה חודשים והלידה יכולה להתרחש בכל שעה משעות היממה. פרק הזמן בין ההריונות עומד לרוב על 3-2 שנים. לאחר הלידה, הצאצא יונק עד גיל 7 חודשים ונשאר צמוד לאימו עד גיל שנתיים. הזכר מגיע לבגרות לרוב בגיל שנה וחצי והנקבה בגיל שנתיים וחצי. תוחלת החיים הממוצעת אינה ידועה, אך הפרט שהאריך חיים ביותר בשבי חי 23 שנים.

מוצא

איי איי בלילה

האיי איי, כמו קרוביו הלמוריים, מצוי אך ורק במדגסקר והגיע לאי לפני כ-100 מיליון שנה. בידודו של האי מיבשת אפריקה אפשר למין להתפתח לצורתו הנוכחית ללא תחרות מצד פרימטים אחרים. בשנת 1500 לערך הגיעו בני האדם לראשונה למדגסקר, ומאז נכחדו כשליש ממיני הלמורים וכ-80% מהנותרים מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה. בין המינים שנכחדו עקב פעילות האדם נכלל גם האיי איי הענק (Daubentonia robusta), שהיה המין היחיד השייך למשפחת ה-Daubentoniidae מלבד האיי איי עצמו.

תזונה וחיפוש מזון

האיי איי מתחיל בחיפוש אחר מזון בשעות הלילה, החל מחצי שעה לפני שקיעת השמש ועד 3 שעות לאחריה, והוא עוסק בכך כ-80% משעות הלילה, עם הפוגות קצרות למנוחה. מבנה גופו דמוי הקוף של האיי איי מסייע לו לנוע בעזרת סדרה של זינוקים אנכיים במעלה ומורד העצים. תנועה אופקית קשה עבורו יותר והוא ממעט ללכת או לרוץ על פני הקרקע. במהלך חיפוש המזון עשוי פרט בודד לעבור עד 4 ק"מ על צמרות העצים.

האיי איי מוגדר כאוכל-כול ומזונו מורכב מאגוזים, צוף, פטריות, זחלים ופירות, אותם הוא קוטף במהלך המעבר מעץ לעץ מבלי להאט את התקדמותו. בנוסף, איי איי החיים בקרבם של בני אדם נוהגים להיכנס לכפרים ולחפש אגוזי קוקוס, מנגו, קני סוכר, ליצ'י וביצים.

האיי איי נוהג לחפש זחלים בדרך ייחודית לו, שאינה קיימת אצל אף פרימט אחר ודומה לפעולתו של נקר. הוא מתופף על גזע עץ באצבעותיו הדקות, ובעזרת שמיעתו המפותחת יכול לקבוע מצליל ההד של התיפוף האם יש זחלים בתוכו. כאשר הוא מוצא זחלים, הוא מכרסם את העץ בשיניו ומחדיר את אצבעו האמצעית הארוכה לתוכו כדי לתפוס אותם.

התנהגות

שלד איי איי מציג את ניביו הבולטים ואצבעו האמצעית הארוכה

האיי איי הוגדר זמן רב כמין מתבודד, אך מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מגלים ששיתוף הפעולה בין פרטי האיי איי גדול ממה שנהוג היה לחשוב. זכר בודד נוהג לחפש את מזונו בשטח הטריטוריה שלו, שגודלה מגיע עד ל-320 קילומטרים רבועים, אך טריטוריות הזכרים חופפות במקרים רבים והזכרים מפגינים מאפייני התנהגות חברתית בעת פגישתם, הכוללת חיפוש מזון משותף ותקשורת באמצעות קול וריח. לעומתם, הטריטוריות של הנקבות לעולם אינן חופפות, אף על פי ששטחן המרבי הוא 81 קמ"ר, כלומר קטן פי 4 מאלה של הזכרים. סימון הטריטוריה מתבצע על ידי חיכוך אברי המין והראש בענפי העצים.

האיי איי פוליגמיים והזכרים לרוב מתחרים זה בזה על הזכות להזדווג עם הנקבות. תצפיות הראו שתחרויות הזכרים מגיעות לעיתים לאלימות הדדית, עד כדי הפלת זכר מזדווג מגבה של הנקבה.

לאחר ההפריה, הזכרים נשארים לרוב בקרבת הנקבות עד לאחר הלידה ותחילת התבגרות הצאצא. רוב קשריו החברתיים של הגור מתרחשים עם אימו דרך הזנה ומשחק. גם הזכר מתחלק לעיתים עם הצאצא במזונו. לאחר 13 שבועות לערך, מתחיל האיי איי הצעיר לבוא במגע עם צעירים אחרים, לרוב דרך משחק.

הכחדה ושימור

איי איי מחפש מזון, איור של ג'וזף וולף משנת 1863

האיי איי נחשב למין נכחד במשך שנים רבות, עד אשר התגלה מחדש בשנת 1961. 6 פרטים הועברו לאי נוסי מנגבה (Nosy Mangabe) במזרח מדגסקר למטרות שימור. מחקרים נוספים מתחילת שנות ה-80 הוכיחו שהאיי איי נפוצים יותר מכפי הסברה, אך עדיין נתונים בסכנת הכחדה, הנובעת מבירוא יערות לצורך גידולים חקלאיים וציד. מאז שנות ה-80 הדלדלה אוכלוסיית האיי איי בכ-20-25%.

מספר גני חיות מגדלים פרטים של איי איי בשבי, רובם בארצות הברית. תוכנית ההרבייה המוצלחת ביותר בשנים האחרונות היא של אוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, המחזיקה 22 פרטים בשטחה. שטחי שימור מצויים ב-12 פארקים לאומיים במדגסקר וב-13 שמורות טבע. בנוסף, איי איי נצפו באזור בצפון-מזרח האי שהוכרז כשמורת טבע בשנת 2005.

איי איי בפולקלור

הילידים מרבים לצוד את האיי איי, לא רק משום שהוא מזיק חקלאי, אלא גם בשל אמונה רווחת בקרב תושבי האי בדבר שטניותו של המין. האגדות המקומיות מספרות, שאדם שאליו מופנית אצבעו הארוכה של האיי איי נידון למוות, והופעתו של פרט בכפר מבשרת את מותו של אחד הכפריים. אחד השבטים המקומיים אף טוען, שאיי איי חודרים למגורי האנשים דרך הגגות ומנקבים את עורקי הקורבן באמצעות אצבעם הארוכה והמכושפת. אגדות אלו הסבו נזק רב למין, היות שהדרך היחידה להינצל ממוות, לפי האמונה, היא הריגת האיי איי. אף על פי שהמין מוגן על פי חוק על ידי ממשלת מדגסקר, מתרבים חיסולים אלה עקב תכיפות המגעים בין האיי איי לבני האדם, הנובעים מצמצום בית גידולם הטבעי והתפשטות הכפרים והשטחים החקלאיים.

ראו גם

• הפארק הלאומי מרוג'ג'י

לקריאה נוספת

• ג'רלד דארל, הרפתקאותיי עם איי איי, תרגום: גבי פלג, הוצאת מעריב 1994
• דאגלס אדמס, הזדמנות אחרונה לראות, תרגום: רון בן עמי, הוצאת ספרי עליית הגג 2004

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איי איי בוויקישיתוף

• איי איי, באתר ITIS (באנגלית)
• איי איי, באתר NCBI (באנגלית)
• איי איי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• איי איי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• איי איי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• איי איי, באתר GBIF (באנגלית)
• איי איי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ארז ארליכמן, תקווה שעירה: למור איי-איי נדיר נולד בבריטניה, באתר ynet, 13 בינואר 2008
• ארז ארליכמן, היופי בעיני המתבונן: למור איי-איי נולד בארה"ב, באתר ynet, 12 במאי 2009