אהרן מנדל כהן
הרב אהרן מנחם מנדל הכהן בהר"ן (27 במרץ 1866 י"א בניסן תרכ"ו – ח' בחשוון תרפ"ח 3 בנובמבר 1927) היה רבה של הקהילה היהודית האשכנזית בקהיר, מחבר פורה שהתפרסם בשלל יוזמות שביניהן ניסיון לחידוש הסמיכה ומיזמי חינוך.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בטבריה בי"א בניסן ה'תרכ"ו לר' נתן ב"ר בנימין מקוסוב. למד בישיבות טבריה והוסמך לרבנות.
בשנת תרנ"ז נענה להזמנת העדה האשכנזית בקהיר שהייתה אז בראשית התלכדותה, וקיבל בה את כהונת הרב הראשי שהתמיד בה כשלשים שנה. ארגן את הקהלה ויסד בה מוסדות חינוך וחסד שנותרו קיימים למשך שנים.
עמד בקשר הלכתי עם הראי"ה קוק[1].
לצד פעילותו הרבה חיבר ופרסם מספר ספרים בכמה תחומים. ביניהם כלילת חתנים – ריכוז דינים ומנהגים בחיי הנישואין; אבל מצרים – אוסף הספדים על גדולי ישראל; הנשמה והקדיש – מחקר על עניין הישארות הנפש ברוח הקבלה; חוברת הקדיש – על מקור הקדיש דיניו ומנהגיו והניח בכתב יד ספר תרוכין – כ-25 נוסחים של גט למצבים שונים.
ספרו העיקרי הוא סמיכת חכמים שבו הביע את הדרישה לחידוש הסנהדרין בישראל, כדי לחזק את סמכות הרבנות. לרעיונו זה התמסר במרץ רב. דרש לכונן מועצה בשם "כנסת הגדולה", ויסד אגודת רבנים שמנתה למעלה מ-500 חברים בכל תפוצות ישראל. כתוצאה מפעולה זו, התכנס בחודש אב תרס"ג קונגרס עולמי של רבנים בקרקוב בהשתתפותו של הרב בהר"ן, ”לטכס עצה להרמת דגל התורה ולבקש אופן נאות ורצוי לגדור הפרצות ולבנות הנדחות”. בין משתתפי הכינוס היו גם הרב אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה, והאדמו"ר רבי מנחם מנדל חיים לנדאו מזוויירצ'ה.
יחד עם הרב כהן יצא לאירופה גם הרב הראשי לאלכסנדריה רבי אליהו בכור חזן, שתמך בו בכל מיזמיו, ובעקבות השתדלותו החליטו ראשי הקהילה באלכסנדריה והברון ז'אק די מנשה לממן את הוצאת הקונגרס.
פרטי הקונגרס וקורותיו תוארו בהרחבה בעיתוני התקופה, בעיקר על ידי הרב מפולטובה בירחונו "הפלס", ועל ידי הרב כהן עצמו בספר כנסת הגדולה – מחברת אגודת הרבנים ובנימה ביקורתית יותר על ידי האדמו"ר מזוויירצ'ה בספר מקיץ נרדמים. הדברים גם תועדו בפרוטרוט בקונטרס ארוכת בת עמי של אפרים דיינארד בארצות הברית, באנציקלופדיה אוצר ישראל ועוד.
ברבות השנים אף ארגן הרב כהן קבוצת רוכשים לשטחי מגורים בארץ ישראל, בין אדמות בית הכרם ובין בית וגן ליד ירושלים, בזמן שעוד לא היה שם יישוב. ביוזמתו נעשו הצעדים הראשונים ליסוד שכונת 'כנסת ישראל'. בדעתו היה להקים בתוכה את בית המוסד הדתי העליון של הסנהדרין המחודשת.
נפטר בחיפה בח' חשוון תרפ"ח ונקבר בבית העלמין היהודי הישן של חיפה "כנסת ישראל".
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כלילת חתנים – ריכוז דינים ומנהגים בחיי הנישואין. קהיר תר"ע
- אבל מצרים ב' חלקים – אוסף הספדים. קהיר תרס"ח
- סמיכת חכמים – על רעיון חידוש הסמיכה ועל הרבנים התומכים בו
- כנסת הגדולה ב' חלקים – על רעיון יסוד קונגרס רבני עולמי. אלכסנדריה תרס"ג–תרס"ד
- הנשמה והקדיש – מחקר על הישארות הנפש ברוח הקבלה. ירושלים תרפ"א. (מהדורה מחודשת: ירושלים, תשנ"ז)
- חוברת הקדיש – על מקור הקדיש דיניו ומנהגיו
- ספר האגודה – אגודת הרבנים הכללי – התוכנית ושמות החברים, קהיר תרע"ג
- קונטרס עגונות – הסכמות רבני הדור להתיר גט על ידי כתבו של הבעל, קהיר תרפ"ד
- יד רא"ם – כינוס של כל כתביו – דרשות למועדים, שו"ת ומוסר. תל אביב תש"כ
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ח.נ. וייסבלום – תולדות המחבר – בראש הספר יד רא"ם, תל אביב תש"כ
- יעקב גליס – אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ-ישראל חלק א' קנ"ג
- יצחק אלפסי דורשי ציון בפועל עמ' 450
- גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם, עמ' רעח–רפ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בן-ציון אייזנשטט, כהן, הרב אהרן מענדיל, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמודים 39–40, באתר היברובוקס
- מידע על כהן, אהרן מנדל בקטלוג הספרייה הלאומית
- מצבתו באתר "עדה המצבה"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תקופת חייו של הרב אהרן מנדל כהן על ציר הזמן |
|---|
 |